מחקריו הראשונים עסקו בעיקר ביכולתם של פורמטים טלוויזיוניים גלובליים כמו שעשועוני טלוויזיה להתאים את עצמם לתרבות המקומית. ומאוחר יותר התמקד בחקר ההשפעה של תכנים טלוויזיוניים על יחסי מין ואלימות אצל צופיהם. חצרוני אימץ את תפישת ״ההשפעות המוגבלות״ הגורסת כי השפעות המדיום על צרכניו מוגבלות ומטעם זה מתנגד לרגולציה תקשורתית.