נאגארג'ונה

נגרג'ונה (דוואנגרי: नागार्जुन; חי בסביבות 250-150 לספירה) היה פילוסוף הודי, מההוגים הבודהיסטים המשפיעים ביותר מלבד גאוטמה בודהה עצמו.

נגרג'ונה ייסד את אסכולת ה"מאדהיאמקה" (דרך אמצעית) בבודהיזם מהינה (מרכבה גדולה), שהגיעה לסין בשם אסכולת שלוש המסות ("סנלון"). מיוחס לו גם פיתוח הפילוסופיה של סוטרות הפרג'נאפארמיטה. היה מקורב לאוניברסיטה הבודהיסטית של נלנדה. על פי תורתו, אין זו אלא טעות או אשליה להבין את העולם האמפירי כתוצר של סובסציניות מכוננות, בעלות מהות קבועה ונצחית. העולם, על פי תורתו, הוא ריק. המונח ריקנות בו עשה שימוש איננו מעיד על ואקום, או על העדר אלא, על צורת התבוננות מסוימת מאוד על המציאות, צורת התבוננות אשר רואה בעולם מרחב אקולוגי אחדותי נטול מושגים והבחנות. אופי כזה של ראיה, הוא סבר, אמור להוביל את המתאמן הבודהיסטי, אל ההכרה כי הפער בינו לבין עולם האובייקטים הוא פער פיקטיבי ולכן תחושת הסבל או העדר הסיפוק שבקיום הם בחזקת אשליה. נגרג'ונה הבין כי תפיסת עולם כזו מחייבת את התמוססותו של הסובייקט בעולם האמפירי ומכאן שלדעתו, לדבר על עצמיות כמומנט קבוע ובלתי משתנה הוא דיבור חסר משמעות.
 
;