אווה פיירקוס

אווה פִיֵירָקוֹס נולדה בווינה ב-1915, בתו של הסופר הידוע יעקב וסרמן. היא גדלה בקרב העילית האינטלקטואלית של וינה; בעלה הראשון היה בנו של סופר מפורסם נוסף, הרמן ברוך. אווה, אישה נבונה וחברותית, אהבה לרקוד ולעשות סקי; מאוחר יותר הפכה למדריכת ריקוד. הדבר האחרון שהיתה מעלה בדעתה היה שתיבָּחר לשמש ככלי לתקשורת רוחנית.
אווה הצליחה לעזוב את אוסטריה לפני עליית הנאצים לשלטון. היא קיבלה ויזה לארצות הברית ועברה לגור בניו־יורק. אולם, היה זה בשוויץ, בה חיה זמן מה, שכישרונה כמדיום החל להתגלות בצורה של כתיבה אוטומטית. באמצעות שעות ארוכות של מדיטציה, שינוי התזונה ועריכת התחייבות להשתמש בכישרונה אך ורק למען עזרה לאנשים - וגם לקיחת הסיכון שבאובדן חבריה, שחשבו שהיא מאבדת את בינתה - הצליחה לבסוף להפוך לערוץ טהור, כך שישות רוחית בעלת חכמה נעלה כמו המדריך היתה מסוגלת להתבטא דרכה ולהציע לנו את המתנה של תורתו.
כשאווה חזרה לארצות הברית, התקבצה סביבה קבוצה קטנה. היא נתנה "פגישות מדריך" אישיות, ופעמיים בחודש העבירה הרצאה או פגישת שאלות־ותשובות.
היא היתה אישה קטנה בעלת שיער כהה, עיניים כהות זוהרות וגוף של רקדנית. בדרך כלל שזופה, היא היתה בריאה מאוד למראה, והיתה לה יכולת נפלאה ליהנות. כשג'ון פיירקוס, פסיכיאטר רייכיאני ושותף לייסוד שיטת הביואנרגטיקה פגש בה, המפגש העשיר הן את עבודתו שלו והן את עבודתה של אווה. נישואיהם, בנוסף לגרימת אושר אישי, עזרו לג'ון להפוך את שיטת הביואנרגטיקה שלו ל"אנרגטיקה של הליבּה" [core energetics], על ידי הכללת תורתו של המדריך בשיטה. מצד שני, הוספת המרכיב האנרגטי לתרגול המעשי של נתיב־ההתמרה תרמה ליעילותו.
 
יותר ויותר אנשים נמשכו לתורתו של המדריך, ואז נמצא בית לנתיב־ההתמרה באחד העמקים המבודדים של הרי הקטסקילס בצפון מדינת ניו־יורק, מקום שבו עבודת התמרה מעמיקה יכולה היתה להיעשות בקרב היופי והשלווה של הטבע. ב-1972, נתיב ההתמרה הפך לעמותה לימודית שלא למטרות רווח.
 
אווה נפטרה ב-1979, בהותירה לנו ירושה עשירה של חומר מתוקשר. בנוסף ל-258 ההרצאות המתוות את נתיב ההתמרה, קיימות מאות פגישות מוקלטות של שאלות־ותשובות והתייעצויות אישיות עם המדריך.
 
;