הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • תודה רבה על החיים
  • תודה רבה על החיים
    סיביל ברג | תרגום: ארז וולק
    עם עובד | יולי 2018 | פרוזה תרגום | 408 עמ' מודפסים
    סוף־סוף, אמרה המיילדת. זה... המשיכה בדבריה, ונאלמה פתאום דום, ושתיקה כבדה השתררה בחדר הלידה {...} התינוק בריא. אני חושבת. אמרה המיילדת. מעבר לזה תשאלי את הרופא.
     
    טוטו נולד בקיץ קר בגרמניה המזרחית. או נולדה. אבא אין, וגם אימא נעלמת. טוטו נודד בארצו כאילו עדיין יש טוּב, תום ואהבה. החיים קשים, הוא תוהה, למה אנשים רק מקשים עליהם? טוטו עובר למערב, ששם הקפיטליזם משמיד את מה שבסוציאליזם סתם נרקב. רק שני דברים נותנים לו תקווה: אהבתו הגדולה וכישרונו האחד. רומן רווי זעם על הדבר היחיד החשוב בחיים.
     
     
    "ברג כותבת באופן מצחיק על הקיום האנושי העצוב, באופן נוגע ללב על ההוויה המשמימה ובאהבה אלימה נגד עולם קודר."
    שטפן מרטוס, פרנקפורטר רונדשאו.
     
    "יהושע הפרוע למבוגרים."
    אנדראה האנה היניגר, די צייט.
  • ספר דיגיטלי
     
    37
    ספר מודפס
     
    92 73.6
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • אף אחד כנראה כבר לא זוכר את הקיץ הקר של שנת 1966. בדרך כלל בעונה הזאת, ריח פריחת השיטה ריחף מעל לחלק הסוציאליסטי של הארץ בצפון אירופה.
    לשנת 1966 לא היה שום ריח.
    לא היה חימום תת־רצפתי, לא חלונות מבודדים ולא קמינים מזמינים; תושבי העיר הקטנה קפאו מקור, הם היו מרירים ואצבעותיהם היו נוקשות. כמעט הרגישו את המלחמה הקרה. סיפרו שתומכי השיטה הסוציאליסטית ותומכי השיטה הקפיטליסטית נלחמים זה בזה על השליטה בעולם. עוד לא היה ברור מה התוצאה, וההשפעה על חיי האנשים בעיר הקטנה הייתה זעומה. אלה שחיו בסוציאליזם לא הכירו דרך אחרת; הם היו רגילים למדפים ריקים, לפחם, לסוג אחד של תפוחים ולריבס בקיץ. בימים ההם היה העולם קטן ולא מפחיד מאוד; היה אפשר להשקיף על כולו בנקל, והוא התפרש עד לגבול העיר. החיים היו החיים שלפני האינטרנט ואמצעי התקשורת האלקטרוניים, היו רק עיתונים, ועיתונאים לבשו חליפות מקומטות. העולם היה שייך לגברים, ופה, בחלקה המזרחי של המדינה החצויה בין טוב לרע, אף אחד לא הופתע מזה. צבעוניים היו רק באפריקה ובספרים, מאנשים נדרש להבין אך ורק את מה שקורה בעיר הקטנה, בארץ הקטנה, וזה לא היה הרבה, והיה כתוב בעיתון. מפעל חדש נחנך, תוכנית חומש הושלמה, השכן קיבל מכונית פרטית קטנה מאוד, עשויה עיסת נייר, אחרי עשר שנים של המתנה, ונהג בה לעיר המחוז, ששם היה שוֹקוֹ. אנשים רגישים אולי הביטו לפעמים בנשימה כבדה מעט ברחובות האפורים שלהם, בלי לדעת שהם מתגעגעים לצבע או ליתרונות המלבבים של הצריכה, ואחז אותם שיעמום שכמעט גרם להם להתעלף. אז ככה יהיה עכשיו תמיד, הם אהבו לומר לעצמם, הרגישים, אז אלה החיים שלי; לא נראה שיֵצא מהם משהו מיוחד.
    • סיביל ברג
    • סיביל ברג

      סיבּיל ברג היא סופרת, מחזאית ופובליציסטית ילידת גרמניה המזרחית. פרסמה שבעה עשר ספרים ויותר מעשרים מחזות. ספריה ומחזותיה תורגמו ליותר משלושים שפות. מחזותיה מועלים על הבמות בכל רחבי העולם. היא כותבת מאמרי דעה בעיתונים החשובים באירופה. עם הפרסים שזכתה בהם נמנים פרס אלזה לסקר שילר על מפעל חיים 2016 ופרס על מחזה השנה בגרמניה 2014. היא מתגוררת בציריך ובתל אביב. תודה רבה על החיים הוא ספרה הראשון המתורגם לעברית.

     
  • נושאים
  • המלצות נוספות