הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • שרוכים
  • שרוכים
    דומניקו סטרנונה | תרגום: יעל קריצ'וק
    כתר | מרץ 2018 | פרוזה תרגום | 103 עמ' מודפסים

    ״אם שכחת, אדוני הנכבד, תרשה לי להזכיר לך: אני עדיין אשתך.״ במילים אלה פונה וַנדָה לאַלדו,ֹ שיום בהיר אחד, אחרי 12 שנות נישואים מוצלחים, התאהב באישה צעירה ונטש אותה עם שני ילדיהם הקטנים. פגועה עד עמקי נשמתה ומובסת כלכלית וחברתית, היא מתקוממת נגד מר גורלה, בזה לאופיו ולחולשותיו של בעלה, ובאותה הנשימה אומרת ועושה הכול על מנת להחזירו הביתה. אלדו, שדווקא מרוצה מאוד מחייו החדשים עם בת זוגו המלבבת, משתומם על כך שאשתו מסרבת להפנים שאלו שנות השבעים; מוסד הנישואים בקריסה, נאמנות נחשבת כבר מזמן לערך בורגני, ורק היא בתמימותה עוד מקווה שדווקא הנישואים שלהם יהיו יוצאי דופן.

     

    "שְרׂוכֹים", הארוג כמלאכת מחשבת, הוא סיפור על דינמיקה זוגית, מוסד המשפחה והאתגרים החדשים שניצבים לפניו.

     

    דומֶֹניקוֹ סְטַרנונֹהֶ (יליד נאפולי, 1943) הוא סופר, תסריטאי ועיתונאי מהשורה הראשונה באיטליה. נבחר לספר הטוב ביותר לשנת 2017 על ידי ׳סאנדיי טיימס׳ ו׳קירקוס ריוויו׳ ונמנה עם רשימת הספרים הטובים ביותר של ה׳ניו יורק טיימס׳.

    מכר מאות עותקים
  • ספר דיגיטלי
     
    39
    ספר מודפס
     
    68 47.6
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • פרק ראשון
    1.
     
    אם שכחת, אדוני הנכבד, תרשה לי להזכיר לך: אני עדיין אשתך. אני יודעת שהעובדה הזאת נעמה לך בעבר ועכשיו, פתאום, היא מעיקה עליך. אני יודעת שאתה מעמיד פנים שאיני קיימת ושמעולם לא הייתי קיימת, כדי לא להביך את עצמך בפני חוג החברים המשכילים שלך. אני יודעת גם שחיים מסודרים שמצריכים ממך להגיע הביתה בזמן לארוחת הערב ולשכב לישון איתי ולא עם מי שבא לך, גורמים לך להרגיש כמו אידיוט. אני יודעת שאתה מתבייש להגיד בקול: ״תראו כולם, התחתנתי ב-11 באוקטובר 1962, בגיל עשרים ושתיים, אמרתי כן בפני הכומר, בכנסייה של שכונת סְטֶלָה, ועשיתי את זה רק למען האהבה, מבלי להסתיר דבר, כן, לקחתי אחריות, ואם אתם לא מבינים מה משמעות הדבר, אתם אומללים.״ אני יודעת, יודעת טוב מאוד. אבל אם תרצה ואם לא, זאת המציאות: אני אשתך ואתה בעלי, זה שתים־עשרה שנה - שתים־עשרה שנה באוקטובר הקרוב - ויש לנו שני ילדים. סַנְדְרוֹ, שנולד ב-1965, ואַנָה, שנולדה ב-1969. אולי אני צריכה להראות לך את תעודות הלידה שלהם כדי שתתחיל לחשוב בהיגיון?
    מספיק, סליחה, קצת הגזמתי. אני מכירה אותך, אני יודעת שאתה אדם הגון. אבל אני מבקשת ממך, ברגע שתקרא את המכתב הזה, תחזור הביתה. ואם אתה עדיין לא מרגיש מוכן לחזור, תכתוב לי ותסביר לי מה עובר עליך. אני אנסה להבין, מבטיחה. אני כבר מבינה את הצורך שלך להיות חופשי יותר, זאת זכותך, אני והילדים שלך נשתדל להטריד אותך כמה שפחות. אבל אתה חייב להסביר לי מילה במילה מה יש בינך לבין הבחורה הזאת. כבר שישה ימים עברו ואתה לא מטלפן, לא כותב ולא מראה את הפרצוף שלך. סנדרו שואל עליך ואנה מסרבת לחפוף את השיער בטענה שרק אתה יודע לייבש לה אותו כמו שצריך. אני לא יכולה להסתפק בשבועה שלך שהאישה או הנערה הזאת לא מעניינת אותך, שלא תראה אותה יותר, שאין לה שום חשיבות בעיניך, שהיא רק פועל יוצא של משבר שרובץ עליך כבר זמן מה. תגיד לי בת כמה היא, איך קוראים לה, אם היא לומדת, עובדת או לא עושה כלום. אני מתערבת שהיא זו שנישקה אותך ראשונה. אתה לא מסוגל לקחת יוזמה, אני יודעת, אם לא שואבים אותך פנימה בכוח אתה נשאר לעמוד בלי לזוז. עכשיו אתה בטח המום, ראיתי את ההבעה על הפנים שלך כשאמרת לי: ״הייתי עם אחרת.״ רוצה לדעת מה אני חושבת? אני חושבת שעדיין לא הפנמת לגמרי את ההשלכות של מה שעוללת לי. אתה בכלל מבין שאני מרגישה כאילו הכנסת יד עמוק לתוך הגרון שלי ומשכת בכוח, עוד ועוד, עד שעקרת איברים שלמים מתוכי?
    • דומניקו סטרנונה
    • דומניקו סטרנונה
     
  • נושאים
  • המלצות נוספות