הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • פנתר במרתף
  • פנתר במרתף
    כתר | 1995 | 154 עמ' מודפסים

    "כזה הוא הסיפור שלנו: בא החושך, מסתובב קצת, חולף וחוזר אל החושך. משאיר אחריו זיכרון שמעורבים בו כאב וקצת צחוק, חרטה, תימהון. עגלת הנפט היתה עוברת אצלנו בבקרים, המוכר היה יושב על דוכנו, מחזיק ברפיון במושכות, מצלצל בפעמון יד ומפזם לסוסו הזקן מין שיר מתמשך ביידיש. לבחור העוזר במכולות של האחים סינופסקי היה חתול מוזר שעקב אחריו לכל מקום, לא רצה להיפרד. אדון לצרוס החייט מברלין, אדם מהנהן וממצמץ, היה נד בראשו כממאן להאמין למראה עיניו, מי שמע על חתול נאמן? והיה אומר: אולי זהו גייסט (כלומר: רוח) הרופאה הרווקה מגדה גריפיוס התאהבה במשורר ארמני והלכה אחריו לקפריסין, לעיר פמגוסטה. כעבור שנים אחדות חזרה והביאה עמה חליל צד שנקרא בשם פלוט, ויש לפעמים שבלילה הייתי מתעורר ושומע ומין לחש פנימי אמר לי אתה שלא תשכח את זה אף פעם, הלא זה העיקר, הלא כל השאר הוא רק צל ומה הוא הצד השני של מה שהיה באמת? אמא שלי היתה אומרת: הצד השני של מה שהיה הוא מה שלא היה ואבא: הצד השני של מה שהיה הוא מה שעוד יהיה". גיבור הספר פנתר במרתף הוא נער המכונה "פרופסור" מפני שאינו מפסיק לבדוק מילים, להפוך אותן, להרכיבן ולסדרן מחדש. בימים של חרדה ושל עוינות הדדית הוא מתיידד עם שוטר בריטי תימהני ומואשם על ידי חבריו בבגידה. בתוך כך הוא מגלה את עצמו מחדש, בודק, מהפך ומרכיב מחדש את עולמו, את יחסו להוריו, לאויב, ולעצמו. זהו סיפור עלילה מרתק, חכם ושובה לב, פרי עטו של אחד מבכירי הסופרים העבריים בימינו.

  • ספר דיגיטלי
     
    39
    ספר מודפס
     
    88 61.6
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • א
     
    הרבה פעמים בחיי קראו לי בוגד. הפעם הראשונה הייתה כשהייתי בן שתים עשרה ורבע וגרתי בשכונה בסוף ירושלים. זה היה בחופש הקיץ, פחות משנה לפני שהשלטון הבריטי הסתלק מהארץ ומדינת ישראל נולדה מתוך המלחמה.
    בוקר אחד הופיעה כתובת בצבע שחור עבה על קיר ביתנו, תחת חלון המטבח: "פּרוֹפי בוגד שפל!". המילה שפל עוררה שאלה שמעניינת אותי גם עכשיו, כשאני יושב וכותב את הסיפור הזה: האם יכול להיות בוגד לא שפל? אם לא, מדוע טרח צ'יטה רֶזניק (הכרתי את הכתב שלו) להוסיף את המילה שפל? ואם כן, באיזה מקרים הבגידה היא מעשה לא שפל?
    הכינוי פרופי נדבק אלי מאז שהייתי כזה. הוא בא מקיצור של פרופסור, שבא מן השיגעון לבדוק מילים. (עדיין אני אוהב מילים, לאסוף אותן, לסדר, לערבב, להפוך, להרכיב. בערך כמו שאוהבי כסף עושים במטבעות ובשטרות ואוהבי קלפים בקלפים.)
    אבא יצא בשש וחצי בבוקר להביא עיתון ומצא את הכתובת תחת חלון המטבח. בארוחת הבוקר, בזמן שמרח ריבת פטל על פרוסת לחם שחור, נעץ פתאום את הסכין אל תוך צנצנת הריבה כמעט עד הניצב ואמר בקולו המָדוד:
    "יפה מאוד. הפתעה. מה כבר עולל הוד מעלתו, שזכינו לכבוד הזה?"
    אימא אמרה:
    "אל תציק לו כבר מן הבוקר. מספיק שהילדים מציקים לו."
    אבא היה בבגדי חאקי, כמו רוב הגברים בשכונה באותם הימים. היו לו תנועות וגם קול של אדם צודק בהחלט. הוא העלה בסכינו גוש פטל סמיך מקרקעית הצנצנת, מרח שווה בשווה על שני חצאי פרוסה, ואמר:
    "האמת היא, שבימינו כמעט כולם משתמשים בקלות רבה מדי בכינוי בוגד. אבל מי הוא בוגד? אמנם כן. איש חסר כבוד. איש שבסתר, מאחורי הגב, בעבור איזו טובת הנאה מפוקפקת, עוזר לאויב לפעול נגד עמו. או לפגוע במשפחתו ובידידיו. יותר בזוי מרוצח. ותגמור בבקשה לאכול את הביצה. כתוב בעיתון שבאסיה אנשים מתים מרעב."
    אימא משכה אליה את הצלחת שלי וגמרה את הביצה ואת שארית הלחם בריבה, לא מרוב תיאבון כי אם מאהבת השלום. ואמרה:
    "מי שאוהב לא בוגד."
    את המילים האלה אמרה אימא לא לי ולא לאבא כי אם, על פי כיוון מבטה, למסמר שהיה תקוע אצלנו מעל למקרר במטבח ולא מילא שום תפקיד.

    • עמוס עוז
      צילום: יחסי ציבור כתר
    • עמוס עוז

      עמוס עוז  1939-2018 . נולד בירושלים בשנת 1939. בגיל 15 עזב את הבית והצטרף לקיבוץ חולדה, ושם חי עד שעבר לגור בערד, כדי להקל על מחלת האסתמה של בנו. היום הוא מחלק את חייו בין ערד לתל אביב.

      עוז למד פילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל 22 החל לפרסם את סיפוריו. בשנת 1965 יצא לאור קובץ סיפוריו הראשון, "ארצות התן". הרומן הראשון שלו "מקום אחר" יצא לאור בשנת 1966 ומאז כתב ספר חדש כמעט כל שנה.

      עוז הרבה לפרסם מאמרים פובליציסטיים בנושאי פוליטיקה, ספרות ושלום, בכל העיתונים המובילים בארץ ובעולם.

      ספריו תורגמו לעשרות שפות והוא זכה בפרסים רבים, בהם פרס ישראל לספרות בתשנ"ח, פרס גתה לשנת 2005 על האוטוביוגרפיה הספרותית "סיפור על אהבה וחושך", ופרס היינריך היינה לשנת 2008 על מכלול יצירתו. בשנת 2006 העניק סנט האוניברסיטה העברית בירושלים לעוז תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד. מזה מספר שנים שמו מועלה כמועמד לזכייה בפרס נובל לספרות.

       

      ראיון "ראש בראש"

     
  • המלצות נוספות
    • מיכאל שלי
    • פה ושם בארץ ישראל
    • יהודים ומילים
    • ממה עשוי התפוח?