הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • פוסטפנומנולוגיה וטכנומדע
  • פוסטפנומנולוגיה וטכנומדע
    דון איידי | תרגום: גלית ולנר
    רסלינג | אפריל 2016 | עיון | 220 עמ' מודפסים
    "ברור שמדע וטכנולוגיה, המכוּנים כאן במצורף טכנומדע, זוכים למקום בולט בעולם מבחינה תרבותית, פיזית ואפיסטמולוגית. המונח טכנומדע קושר במתכוון שתי היסטוריות, זו של הטכנולוגיה, המגיעה עד לשחר האנושות, וזו של המדע, הנחשבת למאוחרת יותר ומודרנית. איך שלא נגדיר אותן, שתי ההיסטוריות שלובות זו בזו לכלל היסטוריה היברידית אחת".
     
    דון איידי, מתוך הספר
     
    פוסטפנומנולוגיה היא אחד הענפים הבולטים היום בפילוסופיה של טכנולוגיה ומדע. היא מציעה גישה רעננה לחקר תחומים אלו, המשלבת שיטות פילוסופיות כמו פנומנולוגיה ופרגמטיזם, תוך כדי התגברות על מגמות דיסטופיות הרואות בטכנולוגיה ומדע את שורש הרע בעולמנו מצד אחד, לצד מגמות אוטופיות שמניחות שהללו יצילו את האנושות מצד שני. ספר זה מהווה מבוא קצר לפוסט-פנומנולוגיה, כולל רקע היסטורי לפילוסופיה של המדע ועלייתה של הטכנולוגיה בהגות הפילוסופית של המאה ה-20. הספר מתאר את ההתאמות לפנומנולוגיה הקלסית ולפרגמטיזם שיאפשרו ניתוח תופעות מודרניות עכשוויות, ומדגים זאת באמצעות מגוון דוגמאות מתחומי דעת שונים, כגון אסטרונומיה, ארכיאולוגיה, פיזיקה, רפואה ואוקיינוגרפיה.
     
    על אף מגוון הנושאים, אשר חלקם נחשבים כקשים להבנה, הספר כתוב בשפה בהירה וקולחת; הוא מנגיש סוגיות מתחום הפילוסופיה, המדע העכשווי והטכנולוגיה לקהל הרחב. הספר מציע שיטות חשיבה חדשניות ומרתקות, ולכן הוא מומלץ לאנשי ונשות טכנולוגיה, מדענים ומדעניות, שמעוניינים לחשוב מחדש את גבולות הדיסציפלינה שבה הם פועלים ולגבש כיווני מחקר חדשניים.  
     
    דון איידי הוא אחד מגדולי הפילוסופים של הטכנולוגיה החיים כיום, ממבשריו של הגל החדש בפילוסופיה של טכנולוגיה ומדע. פרופ' (אמריטוס) באוניברסיטת סטוני ברוק, סטייט יוניברסיטי אוף ניו יורק. איידי כתב למעלה מעשרים ספרים שתורגמו לעשרות שפות. זהו ספרו הראשון בשפה העברית, והוא מהווה תרומה חשובה למדף הספרים בעברית בפילוסופיה של הטכנולוגיה, של המדע ובחקר תחומים אלה.
  • ספר דיגיטלי
     
    40
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • מבוא
     
     
    כשפגשתי לראשונה את פרופסור ג'ים שיופינג בקיץ 2005, הוא עמד ליד מכונת צילום, משכפל חומרים שאי אפשר להשיגם בסין. ידעתי עליו שהוא חוקר את הוסרל והיידגר, שלמד שנים רבות בגרמניה ושעמד בראש כמה מכוני מחקר בתחום הפילוסופיה באוניברסיטת פקינג. במהלך "הרגעים המתים" בתהליך צילום המסמכים התחלנו לנהל שיחה שהפכה לימים לממושכת ובלתי רציפה, כמו שריצ'רד רורטי (Rorty) היה קורא לזה.
    שיופינג הכיר את הסמינר שלי ל"טכנומדע", וכך יצא שדיברנו על פילוסופיה של טכנולוגיה. באופן בלתי נמנע נסבה השיחה לעיתים על היידגר, אותו היידגר של "השאלה על אודות הטכניקה". שיופינג סיפר לי על החשיבות הרבה שמייחסים פילוסופים סינים רבים להיידגר, בדיוק בשל אחת מתכונותיו שאני מותח עליהן ביקורת: הרומנטיציזם שלו. דבר זה לא הפתיע אותי, מכיוון שהמסורות הסיניות העתיקות רוחשות אף הן יראת כבוד עמוקה לטבע, וגם מכיוון שנתקלתי בנוסטלגיה זו במקומות רבים, בין השאר במקומות שבהם ביקרתי כפילוסוף של טכנולוגיה, ושבהם פגשתי פילוסופים רומנטיקנים אירופים.
    אך לאחר שיחה נוספת, שבה הסברתי מדוע אני סבור שהרומנטיציזם הזה הוביל את היידגר לפילוסופיה של טכנולוגיה שהיא דיסטופית ומעוותת, שיופינג דווקא הפתיע אותי. הוא ציין שעם כל האמפתיה שהוא חש לזרם הזה של רומנטיקת הטבע שייצג היידגר, הוא יודע שפילוסופיה של טכנולוגיה מסוג זה אינה ישׂימה בעולמנו כיום - ובפרט לא בסין של זמננו. סיימנו את שיחתנו בהפתעה נוספת: שיופינג הזמין אותי להעביר באוניברסיטת פקינג סדרת הרצאות על פוסטפנומנולוגיה העוסקות בטכנולוגיה. כך נולד ספר זה.
    ביקרתי בסין רק פעם אחת לפני כן, ב-2004, כשפרופ' צֶ'ן פאן מהאוניברסיטה הצפון־מזרחית בשֶנגיאנג הזמין את אנדרו פינברג (Feenberg), את לנגדון ווינר (Winner) ואותי להעביר סִדרה בת ארבעה סמינרים על פילוסופיה של טכנולוגיה. לכולנו היה זה הביקור הראשון בסין, מעצמת־העל לעתיד. זו הייתה גם הפעם הראשונה שפילוסופים של טכנולוגיה שמוצאם מארצות זרות הוזמנו לאוניברסיטה הצפון־מזרחית. נסענו, נשאנו את הרצאותינו, והסמינרים תורגמו לסינית ופורסמו כספר שכותרתו מחקר בפילוסופיה של טכנולוגיה בעידן גלובלי (2006).23 הסמינרים שלנו עסקו בראש וראשונה בפילוסופיה של טכנולוגיה. בשהותנו בסין היו רגעי שיא רבים, החל מהאוכל - מאות מנות, שאף אחת מהן לא הייתה מוכרת לנו ממסעדות גורמה סיניות במערב - וכלה בביקורים ההכרחיים במפעלי פלדה, ובמיוחד בתחושה הכוללת של הדינמיוּת העצומה שבמעבר של סין אל מודרניוּת טכנולוגית. אולי זוהי הסיבה לכך שלאחר שנה התעלתה הפוסטפנומנולוגיה על עצמה מעֵבר למה שציפיתי בסִדרת הרצאות שניתנו בסין על פילוסופיה אירופית־אמריקאית בסגנון "קונטיננטלי" של הצגת הבעיה ופרשנותה. או אולי היה זה הד לביקורים מוקדמים יותר בסין של פילוסוף אחר? ג'ון דיואי (Dewey) ביקר ממושכות בסין בשנים 1921-1919. דיואי הרצה שם בשעתו על הפילוסופיה שלו, ובסין הקדם־מהפכנית של ראשית המאה ה-20 נפלו גירסתו הפרגמטית בעניין החינוך והמושג שלו "פוליטיקה מהשטח" ((grassroot politics על אוזניים קשובות, ולא כן הליברליזם שלו. תלמידו והמארח שלו, הוּ שי, השתמש בפרגמטיזם של דיואי כדרך למציאת פתרונות למודרניזציה בחינוך ולרפורמות בתרבות (אך לא יישם את הפרגמטיזם הזה בפעולה פוליטית או במהפכה). מטיילים שביקרו בסין פעמים רבות מוצאים דמיון רב בין התרבות הסינית לפרגמטיזם. קיוויתי שהקשר שלי לעניין - התאמת חלקים נכבדים של הפרגמטיזם של דיואי לפנומנולוגיה, ועתה גם לפוסטפנומנולוגיה - יהדהד גם הוא כמעט מאה שנים לאחר אותו ביקור חלוצי.
    ארבע ההרצאות, המהוות ארבעה פרקים בספר זה, ניתנו בבייג'ין באפריל 2006 ופורסמו גם כספר בשפה הסינית. הפטרונים שלי היו פרופ' ג'ין שיופינג, שאחד מתאריו הוא ראש "המכון לפילוסופיה של ארצות זרות" בסין, ופרופ' ווּ גואושנג, ראש "המכון לסוציולוגיה של המדע", שניהם מאוניברסיטת פקינג (האוניברסיטה שומרת על שמה המקורי מתוך כבוד לעבר, למרות הכתיב המקובל כיום, בייג'ין, של העיר שבה היא שוכנת).
    בהתאם לנוהג המקובל בסין, שלפיו כל ההרצאות בשפות זרות צריכות להיות מוגשות מראש בכתב, היה עליי להכין את ההרצאות ולהביא עימי חבילות רבות של עותקים מודפסים הכוללים את האיורים לכל אחד מן המשתתפים. גם משתתפי הסמינר לטכנומדע שהעברתי באוניברסיטת סטוני ברוק שבארצות הברית קיבלו עותקים שהוכנו מראש. כמה מבוגרי הסמינר ציינו שההרצאות הן סיכום נאה של ההתפתחויות בעשור האחרון בפוסטפנומנולוגיה, ועשויות להוות מבוא מקיף וממצה לפילוסופיה זו. זה היה אחד המניעים לכך שהגירסה האנגלית של ההרצאות שנתתי באוניברסיטת פקינג ראתה אור בדפוס. הייתה כאן הקבלה ברורה בין קהל חדש - שתרבותו שונה ואחרת - לבין קהל חדש של קוראי אנגלית המתוודע לראשונה לפוסטפנומנולוגיה ולטכנומדע.
    התוכנית פשוטה: הפרק הראשון, "מהי פוסטפנומנולוגיה", מתאר ומסביר כיצד נשזרו תימות הלקוחות מן הפרגמטיזם יחד עם המפנה האמפירי בלימודי מדע אל תוך עיסוקי בפנומנולוגיה עכשווית; הפרק השני, "טכנומדע ופוסטפנומנולוגיה", מתווה בקצרה את תולדות הפילוסופיה של הטכנולוגיה כפי שהתפתחה למושג העכשווי "טכנומדע"; הפרק השלישי, "לראות את הבלתי נראה: טכנולוגיות של דימוּת", מסכם מחקר קונקרטי שנמשך כעשר שנים והתמקד בטכנולוגיות של דימות, מחקר המהווה דוגמה ל"מפנה האמפירי" בספר זה; הפרק הרביעי, "האם דברים מדברים? הרמנויטיקה מטריאלית", מתאר תוכנית מחקר מקבילה אך חדשה, המחזירה למדעי הרוח והחברה את תוצאותיו של המחקר בתוכניות הקודמות.
    התוכן של פוסטפנומנולוגיה וטכנומדע: הרצאות באוניברסיטת פקינג הוא מקורי, אך הפרקים שבו מבוססים על עבודות קודמות; חלקן נזכרות בביבליוגרפיה המופיעה בסוף הספר הזה. המחקרים הללו הוצגו במסגרות שונות - כנסים, סדנאות וסמינרים, בעיקר באירופה ובצפון אמריקה, שאליהם נסעתי במהלך המאה ה-20. סין, וכמוה גם קוריאה ויפן, נעשו רק לאחרונה יעד לפילוסופים של טכנולוגיה, ובהן הולכת וגוברת ההתעניינות בדיסציפלינה חדשה זו. ואכן, מאז ביקורי בבייג'ין ב-2004 ערכתי סיור נוסף בסין ב-2007, והפעם היו פניי מועדות לאקדמיית שנגחאי למדעי החברה בשנגחאי, בהזמנת טוֹנג שיג'וּנג ויוּ שיואַנמֶנג. אחר כך הרציתי באוניברסיטה הטכנולוגית של דרום סין בגואנגז'ו, באירוחו של פרופ' ווּ גוּאוֹלין. שוב, הנושאים שהתבקשתי לדבר עליהם: חידושים בפילוסופיה של מדע באוניברסיטה הראשונה וחידושים בפילוסופיה של טכנולוגיה באוניברסיטה השנייה, היו עדכניים לחלוטין. הסמינרים התמקדו בתוכניות המחקר שלי, וכך הייתה המתכונת של שלושת הביקורים עכשווית וקשורה למִרקם הטכנו־מדעי של עולם גלובלי ומקושר יותר ויותר.
    שלמי תודה: בפיתוח ספר זה נעזרתי, נוסף על מארחיי בסין, בלֶנוֹר לַנגסדורף, שערכה והוסיפה הערות מאלפות, בלארי היקמן, שהעיר את תשומת לבי לכמה עובדות על הפרגמטיזם של דיואי שנעלמו מעיניי ועודד אותי לסגל לי פרגמטיזם משלי, בג'יין בַּנקר, העורכת הראשית בהוצאת הספרים SUNY Press, שגילתה עניין וסייעה בפרסום זה, ובמיוחד במשתתפים הרבים בסמינרים לטכנומדע שהעברתי באוניברסיטת סטוני ברוק, שבמשך השנים קראו והעירו על המחקר בהתהוותו.
    • דון איידי
    • דון איידי
     
  • נושאים
  • המלצות נוספות
    • מסתו7י המס9רים
    • 21 מחשבות על המאה ה-21
    • ההיסטוריה של המחר
    • אסטרופיזיקה למי שאין לו זמן
    • היסטוריה של המדע לצעירים מכל הגילים
    • איקסטאזה!
    • אוטוביוגרפיה
    • 13 תעלומות מדעיות
    • מהפכת ההשכלה
    • אלן טיורינג: האניגמה
    • היסטוריה קצרה של האנושות, או איך הצלחנו לדפוק את העסק
    • החיים מתחילים כאן