הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • סרוגים בקנה
  • סרוגים בקנה
    ידיעות ספרים | אפריל 2016 | היסטוריה ופוליטיקה | 392 עמ' מודפסים

    יהושע בן נון, דוד המלך, יואב בן צרויה, המכבים, הקנאים, שמעון בר כוכבא. ההיסטוריה היהודית משופעת בסיפורים על לוחמים ומפקדים יהודים שנלחמו, ניצחו ולעתים גם הובסו ונפלו בקרב — הכול בשמו של האל ובשמו של עם ישראל. במונחים של תקופתם הם היו כולם לוחמים דתיים.

     

    במשך 1,800 שנה, מאז כישלון מרד בר כוכבא, הצירוף "לוחם דתי" לא היה רלוונטי. רק המאבק לעצמאות, עידן המחתרות והקמת צה"ל זימנו יהודים דתיים לשדה הקרב במסגרת צבא יהודי; ולוחמים דתיים, בעיקר מקרב הציונות הדתית, הפכו שוב למציאות. בשלושת העשורים האחרונים אף החלו הכיפות הסרוגות לפרוץ אל שדרות הפיקוד ואל יחידות העילית של צה"ל, ובהמשך להוביל כמה מהן.

     

    "סרוגים בקנה" מביא את סיפורה של תופעה מעניינת זו, סוקר את עולמן של ישיבות ההסדר, המכינות הקדם־צבאיות והמדרשות, מתאר את היקפה האמיתי של השפעת הרבנים על חיילים דתיים ודן, בין היתר, בפולמוס בדבר שילובן של חיילות בצבא. זהו ספר חשוב ואקטואלי, המציג לקוראים את הפנים ואת השמות של כמה ממייצגיו הבולטים של דור הכיפות הסרוגות בצה"ל, אנשים שאחראים במידה רבה לשינוי פניו של הצבא בדור הבא.

     

    יניב מגל הוא כתב ועורך בעיתון "גלובס" בעשור האחרון. גדל בקדומים להורים שנמנו עם ראשוני תנועת "גוש אמונים" ולמד בישיבה התיכונית בקרני שומרון. מגל "יצא בשאלה" במהלך בגרותו אך נותר קשור למגזר שממנו בא.

  • ספר דיגיטלי
     
    46
    ספר מודפס
     
    98 68.6
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • הקדמה
     
    יהושע בן נון, דוד המלך, יואב בן צרויה, המכבים, הקנאים, שמעון בר כוכבא. בעולם הקדום היו שפע של סיפורים על לוחמים ומפקדים יהודים בני תורה. הם נלחמו, ניצחו, נחלו מפלות ונפלו בקרב בשמו של היושב במרומים ובשמו של עם ישראל. כישלון מרד בר כוכבא סימן את קִצה של התופעה הזו, ומאז ואילך, במשך יותר מ־1,800 שנה, היא התנדפה כמעט לגמרי מחלל העולם.1
    1. דוגמה יוצאת דופן היא זו של רבי שמואל הנגיד, שפיקד על צבא מוסלמי נגד הנוצרים בגרנדה במאה האחת־עשרה.
     
    במשך רובה המכריע של התקופה הזו, היהודים כמעט שלא היו חלק מעולם הצבא והמלחמות. לרוב, הדבר פשוט נאסר עליהם. השינוי החל בעקבות התעוררות הלאומיות והאמנציפציה, כאשר יהודים החלו לראות את עצמם חלק מהלאום במדינה שבה חיו וקיבלו את האפשרות להשתלב בה (אוריה פ' לוי, למשל, היה היהודי הראשון בארצות הברית שפיתח קריירה צבאית, והיה גיבור מלחמת 1812). בהתאם לכך, במאה העשרים יהודים מאירופה ומצפון אמריקה נטלו חלק משמעותי במלחמות שבהן השתתפה המדינה שבה התגוררו. יהודים שירתו בצבא האמריקני, כמו אדמירל היימן רקובר, ״אבי הצי הגרעיני״; בצבא האדום היו חיילים יהודים שזכו לתואר ״גיבור ברית המועצות״, וכן גנרלים רבים כמו יונה יקיר לפני מלחמת העולם השנייה ויעקב קרייזר ואהרון כץ במהלכה.2 אפילו בצבא גרמניה הנאצית היה גנרל שאביו יהודי - גנרל פילדמרשל בלופטוואפה, ארהרד מילך, סגנו של הרמן גרינג. גם בפלסטינה־ארץ ישראל החלו יהודים לאחוז בנשק באותן שנים, תחילה לשם שמירה על ביטחונם ובהמשך כחלק מהמאבק שהביא להקמת מדינת ישראל.
    2. כאן המקום להזכיר גם את מיכאיל גורביץ', שפיתח את מטוס המיג יחד עם ארטיום מיקויאן. שם המטוס הוא שילוב של שמותיהם: Mikoyan-Gurevich.
     
    חלקם של יהודים שומרי מצוות היה שולי מאוד בכל המגמה הזו, בוודאי בכל האמור בפלסטינה־ארץ ישראל של תקופת המנדט הבריטי. יש לכך מספר סיבות, ונגיע אליהן בהמשך. גם לאחר הקמת המדינה שירתו יהודים דתיים בצבא הישראלי, אך הם נותרו בתפקידים זוטרים ולא מצאו את מקומם ביחידות המובחרות. רק בשלושת העשורים האחרונים החלו בני הכיפות הסרוגות (ובהמשך גם בנות המגזר) לפרוץ אל שדרות הפיקוד ואל יחידות העילית של צה״ל - ואחר כך גם להוביל אותן בחלק מהמקרים. מכיוון שמדובר בתופעה חדשה כל כך, בני הכיפות הסרוגות טרם הגיעו לדרגות פיקוד בכירות, למעט מקרים בודדים וככל הנראה לא משקפים. אך נדמה שככל שהתופעה תלך ותתרחב, גם במשלט הזה יוצב דגלם של בני הציונות הדתית. הנה כי כן, אחרי כ־1,850 שנים, לוחמים ומפקדים בני תורה חוזרים להוביל צבא בשדות הקרב בארץ ישראל.
    הספר שלפניכם מבקש לתאר את התופעה החשובה, המעניינת והמשפיעה הזו על שלל היבטיה: להסביר את התרחשותה, לתאר מגמות והשפעות פחות ידועות שנגזרות ממנה, לנתח את המורכבויות הכרוכות בה, ולא פחות מכך - להביא את הפנים ואת השמות של כמה ממייצגיה הבולטים, אנשים שאחראים במידה רבה לכך שהתופעה קורמת עור וגידים לנגד עינינו.
    אני מודה לכל האנשים העסוקים שהקדישו לי מזמנם במהלך כתיבת הספר:
    הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת עטרת כהנים; אורי אורבך ז״ל, לשעבר השר לאזרחים ותיקים; נחי אייל, לשעבר מזכ״ל האיחוד הלאומי־תקומה; תא״ל (מיל') יוס אלדר, מנכ״ל המכינות הקדם־צבאיות בשנים 2011-2014; הרב חיים אלישביץ, מנהל מערך שיווק השטח במרכז האקדמי לב; ד״ר מנוחה כהן־אמיר; תמר אסרף, דוברת ורכזת הסברה במועצה אזורית מטה בנימין; הרב דוד בלוך, ממקימי ״נצח יהודה״; הרב חיים ברוך, ראש מכינת עֹצֶם; ד״ר ראובן גל, עורך הספר בין הכיפה לכומתה; אל״מ (מיל') שי גלבוע, מנכ״ל המרכז האקדמי לב; הרב משה הגר, מייסד וראש מכינת בית יתיר; תא״ל רחל טבת־ויזל, יועצת הרמטכ״ל לענייני נשים; העיתונאי ד״ר יועז הנדל; דני זמיר, ראש המכינה הקדם־צבאית החילונית על שם יצחק רבין ומנכ״ל מועצת המכינות; פרופ' אשר כהן מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן; סא״ל ד״ר יובל כהן, ראש ענף ים והגנה אווירית; פרופ' סטיוארט כהן, חוקר מדע המדינה המתמחה ביחסי צבא וחברה; פרופ' יגיל לוי, חוקר משולש היחסים צבא, חברה ופוליטיקה; סילביה ואילן מורנו, הוריו של סא״ל עמנואל מורנו ז״ל; האלוף (מיל') עמרם מצנע; האלוף (מיל') יאיר נוה, לשעבר סגן הרמטכ״ל; מיכל נגן, ראשת המכינה לבנות דתיות צהלי; בעז נכטשטרן, מייסד ועורך האתר ״כיפה״; הרב אלי סדן, מייסד מכינת ״בני דוד״ בעלי והעומד בראשה; פרופ' דני סטטמן מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה; יפעת סלע, מנכ״לית ״אלומה״; אמיר סנדלר, סמזכ״ל תנועת בני עקיבא לשעבר; איתן עוזרי, מנכ״ל איגוד ישיבות ההסדר לשעבר; הרב יעקב פייגנבוים, לשעבר ראש המכינה הקדם־צבאית קשת יהודה ברמת הגולן; אשת ההלכה מלכה פיוטרקובסקי; מרים פרץ, אמם של אוריאל ואלירז פרץ ז״ל; תא״ל רפי פרץ, הרב הצבאי הראשי; אבי קוסטליץ, בכיר לשעבר בשב״כ; משה קלוגהפט, יועץ התקשורת של הבית היהודי בבחירות 2013 ו־2015; יפעת קליין, אחותו של רס״ן רועי קליין ז״ל; שי קסטנבאום, לשעבר מנכ״ל מכינת בית יתיר; הרב זאב קרוב, דובר איגוד ישיבות ההסדר; תא״ל (מיל') הרב אביחי רונצקי, לשעבר הרב הצבאי הראשי; אל״מ (מיל') נחמן ריבקין; אל״מ (מיל') הרב אליעזר שנוולד, ראש ישיבת מאיר הראל במודיעין ומייסד ה״שסדר״; פרופ' דב שוורץ מאוניברסיטת בר אילן, חוקר הציונות הדתית; רס״ן (מיל') רנן שוורצמן, מ״פ לשעבר בחטיבת הצנחנים בסדיר ובמילואים; ליאור שטול, מנכ״ל מכינת ״בני דוד״; אלוף (מיל') וחבר הכנסת אלעזר שטרן; תא״ל (מיל') אלי שרמייסטר; אלי שרמן, ראש אגף מנהל סטודנטים וסמנכ״ל במרכז האקדמי לב.
    תודה ליחידת דובר צה״ל, ובייחוד לסא״ל לימור גרוס וייסבוך, שחר אהרון ואירית פיינזילבר.
    תודה כללית לעוד מספר אנשים שביקשו שלא אציין את שמם.
    • יניב מגל
    • יניב מגל
     
  • נושאים
  • המלצות נוספות
    • כיפה סרוגה נשק בהצלב
    • המפקד האליון
    • הנשמה ה-48
    • שיח לוחמים - צוק איתן
    • הקרב האחרון של יוני
    • זרו — האלוף מאיר זורע
    • הקרב על השירות
    • תחת אש
    • יומן מבצעים
    • יפים כמו שהיינו
    • מאפס למאה - סיפורו של צוות ביחידה 669
    • אם יש גן עדן‏