הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • סקסי בטירוף
  • סקסי בטירוף
    אופוס  | נובמבר 2017 | רומן רומנטי | 288 עמ' מודפסים
    בשביל אוליביה סאליבן המילה אהבה אינה רגש אלא ארבע אותיות מקוללות. אביה ניהל בית הלוויות בעיר קטנה ובחורים לא ממש התלהבו מהעובדה שיש בביתה אנשים מתים. בגיל 30, אחרי שקיבלה על עצמה את ניהולו של העסק המשפחתי ומונתה לחוקרת מקרי המוות של העיירה, עושה רושם שאיש לא ירצה לצאת איתה לעולם. מובן שגם עברה המיני לא תרם במיוחד לעניין.
     
    ניסיונה המיני הראשון עם הנער שאהבה הסתיים כמעט לפני שהתחיל כשהמסכן הגיע לבית החולים בגלל אלרגיה איומה ללאטקס. בפעם השנייה היא שכבה עם בחור שגמר תרתי משמע, כלומר, גם גמר וגם מת בגלל מחלת לב לא-מאובחנת. בשש השנים שעברו מאז נמנעת אוליביה  מכל מפגש מיני מחשש מה עלול לקרות בפעם הבאה בחדר המיטות.
     
    כשאוליביה נאלצת להשתתף במסיבת הרווקות של אימה, העומדת להינשא שנית, היא חומקת משם לבר הנמצא בחור נידח ומטרתה: למצוא גבר שרירי שתוכל ללכת איתו הביתה ולשים קץ לתקופת הבצורת המינית שלה.
     
    בבר היא נתקלת בהולדן מיינס החתיך, המכונה קאצ'ר, שאין ספק שהוא מושך את תשומת ליבה של כל בחורה ברדיוס של עשרה קילומטרים לפחות. 
    היא מתעוררת בבוקר, אחרי לילה של סקס הכי מטורף שהיא יכלה לדמיין לעצמה מעולם, אבל אוליביה המפוחדת בורחת כשהיא בטוחה שהשאירה את קאצ'ר מאחור.
     
    כשמקרה רצח ראשון מזעזע את כל העיירה, היא לא מעלה בדעתה שהבחור מהלילה הסוער ההוא יפציע שוב בחייה כאיש בולשת העומד בראש חקירת הרצח. 
    למבוכתה, קאצ'ר לא מוכן להתעלם מהכימיה שנוצרה ביניהם, והוא לא מבין מה משמעות המילה "לא". ככל שהעניינים מתחממים ביניהם, כך גם עולה מספר הגופות, ואוליביה וקאצ'ר יוצאים למרדף חסר תקווה, המתחיל במושבת נודיסטים, נמשך במרדפים בהרים המיוערים ומסתיים בהתנגשות עם חברי המאפיה של דיקסי.
     
    האם יצליחו אוליביה וקאצ'ר לפענח את תעלומת הרצח בלי להיכנע לתשוקתם הלוהטת?
    מכר מאות עותקים
  • ספר דיגיטלי
     
    44
    ספר מודפס
     
    88 61.6
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • פרולוג
     
     
    תקראו לי קינקית, אבל תמיד רציתי שגבר יקשור אותי. טוב, ברור שבפנטזיה שלי הגבר נראה פחות כמו ניצב בסרט גברים במלכודת והרבה יותר כמו כריס המסוורת׳. והוא גם קושר אותי בצעיפי משי במקום בחבל מגרד שהודק עד זוב דם על מפרקי הידיים ועל הקרסוליים שלי. ובעיקר, אני לא שוכבת על רצפה מכוסה בנסורת ואלוהים יודע במה עוד. במקום זה אני בחדר השינה הנעים שלי או בסוויטה במלון חמישה כוכבים. והכי חשוב, הוא לא קושר אותי בלי הסכמתי, בניגוד לבאבא או לקליטוס או לאיזה שם ברברי שלא יהיה לטיפוס הזה שקשר אותי נגד רצוני. ההוא שבלי שום הקדמות דחף לי לפרצוף רובה ציד קצוץ קנה, שזה עוד קטע שאין לו שום חלק בפנטזיה שלי.
    למרבה הצער, מניסיוני שום דבר שקורה בחיים שלי לא דומה לפנטזיות שלי, ולעיתים קרובות הדברים שקורים לי דווקא דומים יותר לסיוטים שלי. אם היה צורך לבחור בז׳אנר ספרותי שיתאים לחיי האהבה שלי, קרוב לוודאי שהז׳אנר הנבחר היה ז׳אנר האימה. ואני לא בטוחה שאפילו מלך ספרי האימה, סטיבן קינג, היה מסוגל לתאר אותם כראוי על הנייר.
    היות שהיה לי קצת זמן פנוי לא יכולתי שלא לשאול את עצמי איך חיי סטו כל-כך מהמסלול. חודש קודם לכן הכול עוד התנהל כשורה. אין לי ספק שרוב האנשים היו מגדירים את חיי אז כמשעממים עד מוות, אם לא כמשונים ביותר. אחרי הכול, הייתי קברנית בת 30, לא נשואה, המנהלת את בית הלוויות המשפחתי המצליח ביותר בצפון ג׳ורג׳יה. וזכיתי להיות האישה הראשונה במחוז שלי המועסקת כחוקרת מקרי מוות, וגם החוקרת הצעירה ביותר.
    אבל לא משנה אילו הישגים מקצועיים היו לי, עדיין נשאתי אות קלון של בחורה רווקה. בתולה זקנה. בעיני אימא שלי, זה היה גורל מר ממוות. לפחות פעם ביום היא הייתה מציצה בי בסקרנות ומנענעת את ראשה בעל השיער החום, המסורק בקפידה: ״אני לא מבינה איך בחורה יפהפייה כמוך עדיין רווקה?״
    יכולתי למנות בפניה מגוון רחב של סיבות, כמו העובדה שאנחנו גרים בעיירה דרומית קטנה שרבים מתושביה היו קרובי משפחה שלנו. יכולתי לטעון שאין שום דבר לא בסדר אצלי, אלא שהאשמה נעוצה במבחר הגברים הלא נשואים שהייתה לי גישה אליהם. טוב, אתם יודעים, אלה שלא היו קרובים שלי — אם כי זה לא מנע מדודן שלי מדרגה שנייה להציע לי פעם לשכב איתו, אבל זה כבר סיפור אחר. יכולתי לטעון עוד שגברים לא מתלהבים מהעובדה שאני עובדת עם אנשים מתים — זה פשוט הרג כל שיחה איתם... משחק המילים מכוון, כמובן.
    למען האמת, פשוט הייתי חסרת מזל לחלוטין בכל מה שקשור לאהבה.
    אומרים שלפני שמתים כל החיים חולפים מול העיניים. במקרה שלי, אלה היו חיי האהבה שלי... או חיי האי-אהבה. במקום שאחשוב על כך שאני בצריף רעוע כבולה ופי חסום, המוח שלי נדד אל חדר השינה שלי בגיל העשרה, שם התפתלתי בין הסדינים עם ג׳סי, החבר ארוך הרגליים שלי מהתיכון. נדרשו שישה חודשי חיזור עד לאותו רגע מיוחל של קדם-משגל. בגיל 17 כבר הייתי מוכנה בהחלט להעניק את בתוליי לבחור שאהבתי.
    ההורים שלי יצאו למשך אחר הצהריים, וכל הבית עמד לרשותנו. כלומר, אם לא מביאים בחשבון את מר גריימן שחיכה במקרר במרתף שאבא שלי יחנוט אותו כשיחזור.
    ג׳סי ניתק את שפתיו משפתיי. ״מוכנה?״ אמר בהתנשפות.
    ״כן״, מלמלתי קצת בחשש. קראתי בנשימה עצורה את כל הרומנים ההיסטוריים של אימא שלי, אז כבר ידעתי שהפעם הראשונה תכאב, ואולי אפילו אדמם כשג׳סי יתחב לתוכי את ״גבריותו הפועמת״.
    אחרי שקרע בהתלהבות את עטיפת הקונדום בשיניו, הוא הלביש על עצמו את הגומי הדקיק. אחר כך הוא כיסה את גופי בגופו ואת שפתיי בשפתיו. ג׳סי הקדיש עוד כמה רגעים כדי לנשק את שדיי וללטף אותי בין רגליי. כשנראה שהוא החליט שאני מוכנה לחדירה, הרגשתי את ראש הפין שלו נתחב אל פתח הנרתיק שלי. או, אם להשתמש במונחים מהרומנים ההיסטוריים, הוא תחב את המוט החלק שלו אל הפתח שבגבעת הוונוס שלי.
    ״אני אהיה עדין ואנסה לא להכאיב לך״, אמר ג׳סי.
    ״תודה״, גנחתי. כשהוא החל להחליק לתוכי עצמתי בחוזקה את עיניי ועצרתי את נשימתי.
    ״אוי, חרא״, מלמל ג׳סי, או לפחות זה מה שהיה נדמה לי שהוא ניסה לומר. אבל בעצם זה נשמע יותר כמו, ״אחחח...״
    ואז קרה משהו שמעולם לא קראתי עליו לפני כן. במקום שאני אצעק מכאב כשחרבו של ג׳סי מבתקת את קרום הבתולים שלי, הוא צווח מכאב. ״אחחח... אחחח!״ הוא צרח.
    כשפקחתי את עיניי, גם אני צרחתי. שפתיו של ג׳סי היו נפוחות פי שלושה מגודלן הרגיל ונראו עכשיו כמו פרי אהבתם האסורה של השפתיים של מיק ג׳אגר וסטיבן טיילר, שעוד קיבלו זריקות קולגן לניפוח.
    ״אוי אלוהים, מה קרה לשפתיים שלך?״
    ג׳סי צרח שוב כמו לילית. הוא זינק מתוכי ונפל על המיטה. ואז הוא הסתכל למטה על מפשעתו ועיניו נפערו באימה. כשהתיישבתי הוא החל לגרד בציפורניו את הזין שלו. ״ג׳סי, תפסיק! אתה תפצע את עצמך״.
    הוא התעלם ממני וחזהו עלה וירד בנשימות כבדות ממאמציו. ״לא יכול. להוריד. את זה״.
    תפסתי בסדין והעפתי אותו מעלינו. ואז ראיתי משהו מחריד כל-כך שירדוף אותי עוד שנים רבות. משהו שאני עדיין זוכרת גם היום, אחרי שנים של צפייה במראות מזוויעים למדי כחוקרת מקרי מוות. לא רק שפתיו של ג׳סי התנפחו. גם הפין שלו התנפח עד שנראה כמו חציל. הקונדום נמתח כל-כך עד שחששתי שכשהוא יתפוצץ עוצמת הפיצוץ תפגע בג׳סי ואולי אפילו בי, אם אהיה בטווח הירי שלו. המשכתי לנעוץ בו מבט בעיניים פקוחות לרווחה ובפה פעור עד שפלטתי לבסוף, ״יש לך אלרגיה ללטקס?״
    ״לא. זאת אומרת, לא חושב״. הוא הניף יד בתסכול. ״לא יודע״.
    ״אתה צריך עזרה. עזרה רפואית רצינית״. ידי גיששה על השידה בחיפוש אחר הטלפון. ברגע שאחזתי בו החלו אצבעותיי הרועדות להקיש בבהילות, אבל לפני שהספקתי להרים את הטלפון אל האוזן שלי, ג׳סי העיף אותו מידי. ״מה אתה עושה?״ תבעתי לדעת.
    הוא נענע את ראשו מצד לצד בכזאת פראות עד שהוא נראה כמו דמות מסרט מצויר. ״אסור שיראו אותי ככה!״ הוא מחה מבעד לדמעותיו. אם כי זה נשמע יותר כמו, ״אסוּוּוּ שיייאו אוייי ככה״.
    ״אתה צריך רופא. זה לא משהו שאפשר לטפל בו עם קרח״, התעקשתי והרמתי את הטלפון.
    ״911, במה אפשר לעזור?״ קול אישה חד-גוני נשמע באוזני.
    ״אה, כן, לחבר שלי יש תגובה אלרגית״.
    ״אלרגיה לעקיצות או לאוכל?״
    ״לא. ללטקס״.
    ״אני מבינה. באילו אזורים בגוף יש תגובה אלרגית?״
    ״בשפתיים שלו, וב...אה...״
    נראה שג׳סי שינה פתאום את דעתו בנוגע לקבלת עזרה, כי הוא זינק וצרח לתוך הטלפון. ״הזין המזוין שייי עומד יֵיִתפוצץ! אוי, אייוהים, תשייחי מישהו, וָקְשָה! ציייך מסוֹיי חשמייי בשבי יחתוך את הקונדום!״
    שקט השתרר מעבר לקו. ״זאת בדיחה?״
    ״סליחה?״
    ״תראי, לפחות פעמיים-שלוש ביום מנסים למתוח אותנו בטלפון״.
    התנשפתי בזעם בתגובה ליחס המזלזל שלה. ״לא. זאת לא בדיחה. החבר שלי ואני עמדנו לקיים יחסי מין, ומיד אחרי שהוא שם קונדום הפין שלו התחיל להתנפח. טוב, הוא היה נפוח קודם, אבל מאז הוא לא מפסיק להתנפח״.
    ״את רצינית?״
    אם הייתי יכולה להושיט יד דרך הטלפון ולחנוק את האישה, הייתי עושה את זה. ״כן, אני רצינית מאוד! עכשיו את מוכנה בבקשה לשלוח מישהו לרחוב סאליבן 251?״
    ״אוקיי, אנחנו שולחים לכם עזרה. אבל אם זאת מתיחה —״
    ״מה אני צריכה לעשות בשביל שתאמיני לי? לתאר לך בפרטי פרטים איך הפין שלו נראה כמו חציל סגול עטוף בגומי?״
    ״אלוהים״, הייתה התשובה.
    ״כן, את באמת צריכה לראות אותו. את תתחרפני לגמרי, כמוני!״ כשהבחנתי במבטו האומלל של ג׳סי, אמרתי, ״אני מצטערת, אבל זאת האמת״.
    באותו הרגע שמעתי מרחוק יבבות סירנה של אמבולנס. בלי לומר מילה נוספת למוקדנית ניתקתי את הטלפון וזרקתי אותו. לאחר מכן ירדתי מהמיטה כדי להתלבש. לא רציתי לעשות לעצמי עוד בושות, ולהופיע עירומה בפני הפרמדיקים.
    בזמן שג׳סי התפתל וגנח על המיטה, יצאתי בריצה מהחדר וירדתי מהר במדרגות. פתחתי את דלת הכניסה בדיוק כשאמבולנס ומכונית משטרה נכנסו בחריקת צמיגים לחניה.
    ״אף פעם לא חשבתי שיזעיקו אותי לפה״, אמר פרמדיק צעיר כשקפץ מהאמבולנס.
    שותפו המבוגר יותר גיחך, ״כן, עוד תלמד שבית לוויות זה מקום שקורים בו המון מקרי חירום. משהו באנשים מתים מעורר המון התקפי לב והתעלפויות, והם גורמים חבטות בראש וזעזוע מוח. וחוץ מזה יש את אלה שצריך לחבוש אחרי שהלכו מכות״.
    ״מכות? אלוהים אדירים״, מלמל הפרמדיק הצעיר.
    אחרי שהוציאו את האלונקה הם מיהרו בשביל שהוביל אל הבית. יצאתי אל מרפסת הכניסה כדי לפגוש אותם. ״הוא למעלה״, אמרתי.
    הפרמדיק המבוגר הנהן. ״תראי לנו את הדרך״.
    מיהרתי בחזרה אל הבית ועליתי במדרגות כשאני מדלגת בכל פעם על שתי מדרגות. כשהגעתי אל המישורת קלטתי עד כמה השקט היה מפחיד. גניחות הייסורים של ג׳סי לא מילאו עוד את האוויר. שכחתי לגמרי מהפרמדיקים ושעטתי במסדרון. נעצרתי בפתח. ג׳סי ישב קפוא על המיטה כשהסדין מורם והוא נועץ את מבטו במפשעתו.
    ״ג׳סי?״ שאלתי בהיסוס.
    לאט-לאט הוא הרים את מבטו אליי. ״ה..ה...הקויידום ני...ני...נקייע״.
    הפרמדיקים נכנסו לחדר עם האלונקה המקרקשת. כשהסתכלו בג׳סי, הוא חזר על דבריו, ״הקויידום נקייע״.
    הפרמדיקים החליפו ביניהם מבטים ואז ניגשו אל המיטה. ״אנחנו פה כדי לעזור לך, בן״, אמר המבוגר. על התג שלו היה כתוב ברידג׳סטון. זכרתי במעומעם שלומד איתי בבית הספר נער בשם לייל ברידג׳סטון. תהיתי אם זה הבן שלו. נאנחתי בדממה, כי ידעתי שאם הוא הבן שלו הסיפור הזה יתפשט כמו אש בשדה קוצים. ללייל תמיד היה פה גדול.
    ג׳סי נראה כמו חיה פראית שעומדת לתקוף, וברידג׳סטון הרים את ידיו בתנועה מרגיעה. ״אני לא אכאיב לך, אני מבטיח״.
    ברגע שברידג׳סטון משך את הסדין, נפערו עיניו. ״אלוהים ישמור!״ מבטו הפעור סטה אל שותפו. ״הקונדום באמת נקרע, אבל הוא תקוע מסביב לראש הפין. כמו גומייה״. הוא טלטל את ראשו כאילו ניסה לנער את עצמו מתדהמתו. ״אני צריך מספריים״.
    ג׳סי זינק אל ברידג׳סטון. הוא לפת את חולצת המדים שלו וזעק, ״איי תחתוך ייי את הזין!״
    ברידג׳סטון טפח על גבו של ג׳סי. ״אני אעשה כל מה שאני יכול בשביל להציל אותו. אני מבטיח לך״.
    לפני שהספקתי לשאול את ג׳סי אם הוא רוצה שאחזיק לו את היד כרך אחד השוטרים, שבדיוק נכנסו לחדר, את זרועו סביב כתפיי והוביל אותי אל מחוץ לחדר. ״שתהיי בריאה, כבר ראית מספיק״, אמר כשהתחלתי למחות.
    הוא צדק. כבר ראיתי יותר מדי. ברור שלעולם לא אוכל לשכוח את פין החציל הזה או את צרחת הכאב שג׳סי השמיע כשהם חתכו את שארית הקונדום.
    מיותר לומר שהזוגיות של ג׳סי ושלי לא הייתה חזקה מספיק כדי לעמוד בפני משבר הלטקס. כמו פרל הארבור, נראה שהיום הזה הפך ליום הקלון שלי לא רק מבחינת ג׳סי, אלא מבחינת כל בחור אחר שהכרתי. מעכשיו לא רק שהייתי הנערה שיש אצלה בבית אנשים מתים, הייתי גם הבחורה שכל זין מתנפח בגללה. לא היה טעם לנסות להסביר שאני לא בוגרת הוגוורטס שרקחה איזה שיקוי ״יֶגע-פֶגע״ כדי להזיק לפינים. מצבי היה חמור עד כדי כך שנאלצתי לייבא בחור מחוץ לעיר שילווה אותי לנשף הסיום שלי.
    הרצתי מהר בראשי את שש השנים שבאו לאחר מכן. יצאתי מהעיר הקטנה שלי והרחקתי עד את׳נס כדי ללמוד באוניברסיטת ג׳ורג׳יה. בסופו של דבר קיבלתי תואר גם בקברנות וגם במדע פורנזי. אחרי כמה מערכות יחסים קצרות וכמה מפגשי התגפפויות עליתי סוף-סוף בחזרה על גל הסקס. פגשתי את אריק סנצ׳ז בחדר מתים באחד הניתוחים שנכחתי בהם כמתמחה. הוא היה עוזרו של חוקר מקרי מוות, אבל חשוב מזה הוא היה גבר לטיני סקסי בגובה 1.85 מטר. והיות שהיה בשנות ה-30 לחייו, הוא גם היה מבוגר ומנוסה יותר ממני.
    יצאנו רק פעמיים עד שהפכנו לבלתי נפרדים. טוב, בלתי נפרדים ככל שיכולנו להיות בהתחשב בכך שחזרתי לגור בבית הוריי כדי לעבוד בבית הלוויות המשפחתי. אחרי שלושה חודשים שבהם העלה צג הטלפון שלי אדים משיחות הסקס הלוהטות שניהלנו, הגיע הזמן לחתום את העסקה.
    וכך מצאתי את עצמי בפישוק מלא על המזרן כשראשו של אריק בין רגליי. עיניי היו עצומות בחוזקה וירכיי עלו וירדו בטירוף כשרכבתי על גל האורגזמה השני שלי באותו הלילה. הגל הראשון שטף אותי עוד לפני שנכנסנו בכלל לדירה של אריק. הוא הצמיד אותי אל דלת הכניסה, וכשאני בטווח ראייה של כל שכן חטטן שעלול לעבור שם, זיין אותי באצבעו עד לאורגזמה מטריפה.
    אריק קם וניגב את פיו בגב ידו לפני שניגש לקחת קונדום מהשידה. האורגזמה העזה ששטפה אותי התפוגגה מיד בגלל הפלאשבק המחריד של הפעם הקודמת שניסיתי לקיים יחסי מין.
    כשאריק החל לפתוח את עטיפת הקונדום, תפסתי בזרועו. ״אין לך במקרה אלרגיה ללטקס, נכון?״
    הוא הביט בי במבט משועשע. ״לא״.
    ״אתה בטוח?״
    אריק גיחך. ״כן, ליב, אני בטוח. אני לובש כפפות לטקס בכל יום״.
    ״אה, נכון״. נשפתי נשיפת הקלה. ״תודה לאל״.
    הוא הרים את גבותיו הכהות. ״מותר לשאול למה את שואלת?״
    ״זה סיפור ליום אחר״.
    הוא חייך. שיניו הלבנות הנוצצות הבזיקו אליי. ״טוב מאוד, כי אני ממש לא במצב רוח לדיבורים״.
    ״אז באיזה מצב רוח אתה?״ שאלתי בהתגרות.
    ״לזיין אותך בשבע דרכים עד יום ראשון״.
    צחקקתי. ״כמה שאתה רומנטי״.
    אריק צחק. ״אני אעשה איתך אהבה בפעם הבאה. הפעם אני פשוט חייב לזיין אותך״.
    דבריו כמעט גרמו לנרתיק הזנוח שלי לפרוץ בתרועת ניצחון.
    אחרי הכול, חלפו שש שנים מאז חדר לתוכו פין. מבחינה חוקית אפשר להכריז על מותו של נעדר אחרי שבע שנים, כך שלנרתיק שלי חסרו כמה חודשים עד שיהיה אפשר להכריז על מותו.
    אבל באותו הלילה הוא קם לתחייה מרהיבה. הסקס עם אריק היה כל מה שחלמתי שיהיה. אף פעם לא חשבתי שאוכל לגמור בפעם השלישית, אבל זה מה שקרה לי הודות למומחיותו המינית של אריק. כשגופי הנרגש החל להירגע, אריק נתחב לתוכי בפעם האחרונה. הוא גנח וגופו התקשח כשהתמוטט מעליי. אצבעותיי עלו וירדו לאורך גבו. ״זה היה מדהים״, מלמלתי אל אוזנו.
    אריק לא הסכים איתי. טוב, בעצם הוא גם לא חָלַק על דבריי. הוא פשוט המשיך לשכב עליי.
    אחרי שחלפו עוד כמה רגעים, כחכחתי בגרוני. ״אממ, מותק, אכפת לך להתהפך? אתה קצת כבד לי״.
    כשהוא לא הגיב, הרמתי את זרועותיי אל כתפיו וניערתי אותו. ״אריק?״
    אוקיי, אז או שהוא סובל מנרקולפסיה בעקבות סקס או שמשהו לא בסדר. כלומר ממש לא בסדר. דחפתי אותו מעליי בכל הכוח שהצלחתי לאזור, והוא יצא מתוכי. הוא נפל על גבו על המזרן כמו דג מחוץ למים, בעיניים מזוגגות לגמרי ובפה פעור לרווחה.
    בו-בזמן התעוררו בי גם בחילה וגם בהלה. ״לא. אוי אלוהים, לא״, מלמלתי.
    התרוממתי בזריזות וסטרתי על פניו. חזק. ״אריק, כדאי לך מאוד שאגלה שאתה סתם עובד עליי!״
    כשהוא לא הגיב, משכתי את מפרק ידו כדי לחפש את הדופק שלו. לא מצאתי שום דופק. הדמעות שערפלו את עיניי סנוורו אותי לרגע. הייתי זקוקה לעזרה. ירדתי מהר מעל אריק. עיניי חיפשו בהיסטריה את הטלפון שלי. ברגע שמצאתי אותו חייגתי לשירותי החירום.
    שלא כמו במקרה של ג׳סי, כל מה שהתרחש אחרי השיחה מעורפל למדי בזיכרוני. אני זוכרת את המילים ״מום בעורקים הכליליים״. זה מה שנקבע בניתוח שלאחר המוות. בסך הכול, לב של גבר בריא בן 30 לא אמור לַדום. אבל הלב של אריק נדם. היות שמצבו החמיר כתוצאה ממאמץ. הוא היה יכול בעצם למות גם בזמן ריצת הבוקר שלו, אבל לא, הוא היה חייב למות עליי, פשוטו כמשמעו.
    הוא גמר ואז הלך, והשאיר אותי עם המון פחדים ורגשות אשמה. וסופה של מערכת היחסים העגומה והעלובה הזאת הוא שהוביל אותי לרגע הזה. טוב, אפשר לומר שהנרתיק שלי הרעב לגברים הוביל אותי לרגע הזה, או יותר נכון אל הגבר שבגללו הסתבכתי בכל הטירוף הזה. הגבר המחשמל עם עיני חדר המיטות הכחולות כים, הגוף המטריף והחיוך הסקסי.
    מתחתי את צווארי ונעצתי בו מבט מעבר לכתפי. אם אצליח לצאת מהמצב הזה בחיים, אני לא יודעת אם אהרוג אותו או שאזיין אותו. הסיכויים היו חצי חצי.
    • קייטי אשלי
    • קייטי אשלי
      קייטי אשלי סופרת רבי מכר. ספריה נמצאים ברשימות הניו-יורק טיימס ואמזון. היא גרה ליד אטלנטה שבמדינת ג׳ורג׳יה עם בתה, אוליביה. היא גולשת כפייתית ב״פינטרסט״, אוהבת את סדרת ״בנות הזהב״, את כתבי שייקספיר, את ״הארי פוטר״, את ״מלחמת הכוכבים״, את ״נשים מעצבות״ ואת ״סקובי-דו״.
      יש לה תואר ראשון בספרות ותעודת הוראה לתיכון, והיא בעלת תואר שני בהוראת ספרות לתלמידי בית ספר יסודי. במשך 11 שנים היא לימדה ספרות בחטיבת ביניים ובתיכון ובו-בזמן הייתה גם עוזרת הוראה באוניברסיטה. בינואר 2013 פרשה מהוראה ומאז היא עוסקת רק בכתיבת ספרים.
     
  • נושאים
  • המלצות נוספות
    • לשנוא את אדם קונור- ספר שני
    • וולבנגר
    • תקלת מלתחה
    • להסתבך איתך
    • יהיר בחליפה
    • לאהוב את ג'ייסון ת'ורן
    • ספק סביר
    • תראי אותי
    • קווים אדומים
    • דואט העולמות 1 - העולם שלו
    • דואט העולמות 2- העולם שלה
    • באר המשאלות