הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • נל והכיתה החדשה
  • נל והכיתה החדשה
    אוש לון | תרגום: חנה לבנת
    רימונים | 2013 | ראשית קריאה, ילדים | 127 עמ' מודפסים

    מאז שהיא יודעת שתעבור דירה עם המשפחה שלה, ליבה של נל מקפץ כמו כדור יו-יו מרוב אושר. והיא אכן עוברת לגור במצודה אמיתית- כולל רוח טירה שמסתובבת שם ותוכי מטורף לגמרי.

     

    אף על פי שנל מרגישה מצוין בבית החדש שלה, היא בכל זאת מתוחה קצת לפני יום הלימודים הראשון שלה בכיתה החדשה. אבל אז היא פוגשת את טענה, הילדה העליזה שאוהבת כל כך לפטפט, ויודעת שמצאה חברה חדשה. ואם כך, האם יום הלימודים הראשון שלה בבית הספר החדש יכול באמת להיות נורא כל כך?

     

    נל היא גיבורת הסדרה "נל" המצליחה בגרמניה, והמיועדת לילדים בגילאי הכיתות הראשונות של בית הספר היסודי. אוש לון, סופרת אנונימית, פרצה בסערה לשוק ספרי הילדים עם הסדרה שכתבה, שבינתיים צברה כבר 20 ספרים שיוצאים לאור בזה אחר זה וזוכים להערצת הילדים בגרמניה.

  • ספר דיגיטלי
     
    34 18.7
    ספר מודפס
     
    68 37.4
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • הַפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן

     

    מוֹכִיחַ שֶׁאֵין שׁוּם בָּסִיס לַשְּׁמוּעָה שֶׁנֶּל אוֹהֶבֶת לִישֹׁן יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר  שֶׁחֲבֵרִים מִתְיַצְּבִים תָּמִיד כְּשֶׁזְּקוּקִים לָהֶם  שֶׁכַּלְבֵי רוֹעִים מְרֻכָּזִים בְּעַצְמָם וּבְיִחוּד בַּמַּרְאֶה

    הַחִיצוֹנִי שֶׁלָּהֶם  שֶׁלְּהוֹרִים יֵשׁ שְׁלִיטָה עַל הַכֹּל  שֶׁאַחִים הֵם תָּמִיד נְשָׁמוֹת טוֹבוֹת מַמָּשׁ  אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מִתְבָּרֵר שֶׁהַכֹּל בְּכָל זֹאת

    כָּל־כָּךְ אָפְיָנִי לְנֶל!

     

     

    בְּעֶצֶם זֶה הָיָה יוֹם רָגִיל לְגַמְרֵי.

    אֲבָל כְּשֶׁנֶל פָּקְחָה אֶת הָעֵינַיִם בַּבֹּקֶר, הַהַרְגָּשָׁה שֶׁלָּהּ הָיְתָה מְשֻׁנָּה מְאוֹד.

    לֹא כְּאֵב בֶּטֶן וְלֹא כְּאֵבֵי רֹאשׁ. גַּם לֹא הִצְטַנְּנוּת פִּתְאוֹמִית.

    הִיא אֲפִלּוּ לֹא הָיְתָה עַצְבָּנִית מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׁעוֹן הַמְּעוֹרֵר שֶׁל דָּוִד, אָחִיהָ הַיָּקָר וְהַמְּעַצְבֵּן, קִרְקֵר לָהּ בָּאָזְנַיִם בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת כְּמוֹ תַּרְנְגוֹל מֻקְדָּם מְאוֹד בַּבֹּקֶר. נֶל פָּשׁוּט הִרְגִּישָׁה עִקְצוּצִים בְּכָל הַגּוּף שֶׁלָּהּ כְּמוֹ שֶׁהִרְגִּישָׁה תָּמִיד לִפְנֵי חַג הַמּוֹלָד אוֹ לֹא מִזְּמַן, בְּיוֹם־הַהֻלֶּדֶת הַשְּׁמִינִי שֶׁלָּהּ.

    "נוּ, בֶּאֱמֶת! מַה קּוֹרֶה לִי?" קָרְאָה נֶל וְהֵצִיצָה בִּפְלִיאָה בְּלוּחַ הַשָּׁנָה שֶׁלָּהּ, זֶה עִם הַתְּמוּנוֹת שֶׁל הַכְּלַבְלַבִּים, שֶׁהָיָה תָּלוּי עַל הַקִּיר בְּדִיּוּק בְּגֹבַהּ הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ.

    יוֹם שִׁשִּׁי, 12 בְּיוּנִי!

     

    הִיא לֹא מָצְאָה בַּתַּאֲרִיךְ הַזֶּה שׁוּם סִבָּה לִשְׂמֹחַ בְּאֹפֶן מְיֻחָד.

    לְהֶפֶךְ, נֶל מַמָּשׁ לֹא אָהֲבָה אֶת יְמֵי שִׁשִּׁי.

    לְפָנֶיהָ יוֹם לִמּוּדִים אָרֹךְ בְּלִי סוֹף, עִם שְׁתֵּי הַפְסָקוֹת קְצַרְצָרוֹת בִּלְבַד. וּלְסִיּוּם חֲגִיגִי, שְׁנֵי שִׁעוּרִים רְצוּפִים בְּמָתֶמָטִיקָה עִם הַגְּבֶרֶת שְׁרַאם. בַּשִּׁעוּרִים שֶׁלָּהּ הַתַּלְמִידִים צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת כָּל הַזְּמַן תַּחֲרֻיּוֹת שֶׁל חִשּׁוּבִים עַד שֶׁהָרָאשִׁים שֶׁלָּהֶם מַמָּשׁ מַתְחִילִים לְהַעֲלוֹת עָשָׁן.

    מֵאָז שֶׁקְּלָרָה, הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלָּהּ, עָבְרָה דִּירָה, נֶל הִצְלִיחָה רַק בְּקֹשִׁי רַב לִשְׂרֹד אֶת הַשִּׁעוּרִים הַמְּשַׁעַמְמִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר. בְּחֶבְרָתָהּ שֶׁל קְלָרָה הַכֹּל הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מְשַׁעֲשֵׁעַ. הִיא אֲפִלּוּ הִצְלִיחָה לְהַצְחִיק אֶת הַגְּבֶרֶת שְׁרַאם שֶׁהָיְתָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל קְשׁוּחָה מְאוֹד. לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, נֶל וּקְלָרָה יוּכְלוּ מֵעַכְשָׁו לְהִפָּגֵשׁ רַק בֶּחֳפָשִׁים.

    זֶה מַמָּשׁ לֹא הוֹגֵן.

    רַק בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם הִיא תֹּאכַל אֲרוּחַת צָהֳרַיִם עִם אַבָּא שֶׁלָּהּ בַּמִּזְנוֹן שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר. לְאַבָּא שֶׁלָּהּ יֵשׁ אֶת הַמִּשְׂרָה הֲכִי חֲשׁוּבָה בְּבֵית־הַסֵּפֶר, לְדַעְתָּהּ שֶׁל נֶל, כִּי הוּא  אַב־הַבַּיִת שָׁם. כָּל הַמּוֹרִים וְכָל הַתַּלְמִידִים אוֹהֲבִים אֶת אַבָּא שֶׁלָּהּ. אֲפִלּוּ הַמְּנַהֵל, מַר מָרְמָרִי, מֵאִיר לוֹ פָּנִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא זַעֲפָן וּמְמֻרְמָר כְּמוֹ שֶׁהַשֵּׁם שֶׁלּוֹ מֵעִיד עָלָיו. בְּכָל פַּעַם שֶׁנֶּל רוֹאָה אוֹתוֹ בַּסְּבִיבָה, הִיא מְמָהֶרֶת לַעֲקֹף אוֹתוֹ בְּקֶשֶׁת רְחָבָה.

    בְּתוֹר אַב־הַבַּיִת הָיָה מַר וִינְטֵר* בְּעָלָיו שֶׁל צְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁכָּלַל אֶת כָּל הַמַּפְתְּחוֹת הַחֲשׁוּבִים שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר. אִם הִתְחַשֵּׁק לוֹ, הוּא הָיָה יָכוֹל אֲפִלּוּ לְהִתְיַשֵּׁב בַּחֲדַר הַמּוֹרִים בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה. רַק הַטַּבָּח לֹא הִרְשָׁה לוֹ אַף פַּעַם לְהָצִיץ לְתוֹךְ הַסִּירִים. בֶּטַח גַּם הַיּוֹם יִהְיוּ אֶצְבְּעוֹת דָּגִים עִם תֶּרֶד מֵימִי וְעִם דַּיְסַת פִּירֶה מִקֻּפְסָה. אוּף, כְּבָר אֶלֶף פְּעָמִים הִגִּישׁוּ שָׁם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. הַצִּילוּ!

    [*  וִינְטֵר ((Winterבְּגֶרְמָנִית פֵּרוּשׁוֹ חֹרֶף (הַמְּתַרְגֶּמֶת).]

    נֶל מַמָּשׁ לֹא אָהֲבָה אֶצְבְּעוֹת דָּגִים. וּפִּירֶה הָיָה טָעִים לָהּ רַק כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ הֵכִינָה אוֹתוֹ בְּעַצְמָהּ. עִם חָלָב טָרִי וְחֶמְאָה.      

     

    אֲבָל בִּימֵי שִׁשִּׁי בַּרְבָּרָה וִינְטֵר, שֶׁהָיְתָה בְּעֶצֶם צַלֶּמֶת בְּמִקְצוֹעָהּ,  עָבְדָה בְּמַעְבֶּדֶת הַצִּלּוּם, אָז לֹא הָיָה לָהּ הַרְבֵּה זְמַן לְבִשּׁוּלִים. הִיא לֹא כָּל־כָּךְ אָהֲבָה אֶת הָעֲמִידָה הַזֹּאת בַּמַּעְבָּדָה וְהָיְתָה מַעֲדִיפָה לַעֲבֹד בָּעִתּוֹן, לְצַלֵּם סִפּוּרִים מְעַנְיְנִים בִּתְמוּנוֹת. אֲבָל עֲבוֹדָה כָּזֹאת הָיָה קָשֶׁה מְאוֹד לְהַשִּׂיג.

    מִכָּל בְּחִינָה שֶׁהִיא, יוֹם שִׁשִּׁי בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה יוֹם מַלְהִיב בִּמְיֻחָד.

    וּבְכָל זֹאת, כְּשֶׁנֶל שָׁכְבָה לָהּ כָּכָה בַּמִּטָּה, הִתְכַּרְבְּלָה בְּתוֹךְ הַשְּׂמִיכָה הַחַמָּה שֶׁלָּהּ וְהִתְמַתְּחָה, הִיא יָדְעָה: הַיּוֹם הִיא מַרְגִּישָׁה פָּשׁוּט - נֶהֱדָר.

    "אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁמַּשֶּׁהוּ מַמָּשׁ־מַמָּשׁ טוֹב יִקְרֶה הַיּוֹם," אָמְרָה לְבֶּרְתָה הַשְּׁמַנְמַנָּה וְאִמְּצָה אוֹתָהּ חָזָק־חָזָק לֶחָזֶה שֶׁלָּהּ. "כֵּן, אֲנִי בֶּאֱמֶת מַרְגִּישָׁה אֶת זֶה."

    לְנֶל הָיָה נִדְמֶה שֶׁבֶּרְתָה הַשְּׁמַנְמַנָּה מְהַנְהֶנֶת בְּהַסְכָּמָה,  גַּם אִם הִיא רַק כַּלְבַּת רוֹעִים וּבֻבַּת הַבַּד הֲכִי אֲהוּבָה עַל נֶל. בֶּרְתָה הַשְּׁמַנְמַנָּה מְבֻגֶּרֶת מִנֶל וְהָיְתָה שַׁיֶּכֶת פַּעַם לְאָחוֹת שֶׁל סָבְתָא שֶׁלָּהּ, אַדֶלְהַיְיד. הַפַּרְוָה שֶׁלָּהּ כְּבָר נִשְׁחֲקָה וְהָיְתָה דַּקָּה מְאוֹד, וּפַעַם אַחַת דָּוִד גַּם תָּלַשׁ לָהּ אֶת הָאֹזֶן הַשְּׂמָאלִית בְּהֶתְקֵף שֶׁל זַעַם. מִכֵּיוָן שֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ לֹא הָיְתָה מֻצְלַחַת בִּמְיֻחָד בִּתְפִירָה, הָאֹזֶן נִשְׁאֲרָה מֵאָז תְּלוּיָה קְצָת עָקֹם עַל הָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ. אֲבָל נֶל לֹא חָשְׁבָה שֶׁזֶּה נוֹרָא כָּל־כָּךְ.

    "מַשֶּׁהוּ יִקְרֶה," חָזְרָה נֶל וְאָמְרָה, וְגַם הֶעֱנִיקָה בִּמְהִירוּת עוֹד נְשִׁיקָה אַחַת לְבֶּרְתָה הַשְּׁמַנְמַנָּה. אַחַר־כָּךְ יָרְדָה בַּסֻּלָּם שֶׁל מִטַּת הַקּוֹמָתַיִים, בְּלִי הַקִּטּוּרִים הָרְגִילִים, וְרָצָה בִּמְהִירוּת רַבָּה לַמִּטְבָּח.

     

    "בֹּקֶר טוֹב, אִמָּא, בֹּקֶר טוֹב, אַבָּא, כֵּן, אֲנִי כְּבָר קַמְתִּי!" הִיא קָרְאָה אֶל הַהוֹרִים הַמֻּפְתָּעִים שֶׁלָּהּ, שֶׁכְּבָר רָאוּ בְּעַצְמָם שֶׁהִיא קָמָה.

    הִיא תָּפְסָה אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבַּפִּנָּה, מַמָּשׁ מוּל קַנְקַן הַשּׁוֹקוֹ הַמַּהְבִּיל. זֶה הָיָה בְּלִי סָפֵק הַמָּקוֹם הֲכִי טוֹב לָשֶׁבֶת בּוֹ. בְּדֶרֶךְ כְּלָל דָּוִד כְּבָר יָשַׁב שָׁם כְּשֶׁהִיא הִגִּיעָה לַמִּטְבָּח בִּגְרִירַת רַגְלַיִם, כִּי הוּא הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר עֵרָנִי מִמֶּנָּה בַּבֹּקֶר. לְנֶל תָּמִיד הָיוּ צְרִיכִים לִקְרֹא שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים עַד שֶׁהִיא הוֹאִילָה בְּטוּבָהּ לִזְחֹל אֶל מִחוּץ לַשְּׂמִיכָה הַנְּעִימָה שֶׁלָּהּ.

    וְעַכְשָׁו הִתְנוֹדֵד דָּוִד לְתוֹךְ הַמִּטְבָּח. הוּא מִלְמֵל לְעַצְמוֹ וְצָנַח לְתוֹךְ אַחַד הַכִּסְּאוֹת.

    "בֹּקֶר טוֹב, דָּוִד!" קִדְּמָה נֶל אֶת פָּנָיו בְּעַלִּיזוּת וּמָזְגָה שׁוֹקוֹ לְסֵפֶל הַבַּטְמֵן שֶׁלּוֹ מִבְּלִי שֶׁהִתְבַּקְּשָׁה. רַק לְאַחַר־מִכֵּן הִיא מִלְּאָה גַּם אֶת הַסֵּפֶל שֶׁלָּהּ.

    "מַה קּוֹרֶה לָךְ?" שָׁאֲלָה אִמָּא שֶׁלָּהּ בְּתִמָּהוֹן וְהֵנִיחָה פְּרוּסַת טוֹסְט מְרוּחָה בְּחֶמְאָה עַל מַגַּשׁ אֲרוּחַת הַבֹּקֶר, לְיַד נֶל.

    דָּוִד קִמֵּט אֶת הַמֵּצַח וּבָחַן אֶת אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה בְּמַבָּטוֹ. נִרְאֶה שֶׁהִתְאַמֵּץ לְהָבִין אֶת הַסִּבָּה לְהִתְנַהֲגוּתָהּ. "בֶּטַח הִשְׁתַּמַּשְׁתְּ בְּלִי רְשׁוּת בַּמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי, תּוֹדִי בַּזֶּה!" הוּא קָרָא בְּבֶהָלָה. "קִלְקַלְתְּ שָׁם מַשֶּׁהוּ?"

    נֶל הִצְמִידָה אֶצְבַּע לַמֵּצַח שֶׁלָּהּ. "מַה פִּתְאוֹם! לָמָה שֶּׁאֶרְצֶה לְסַכֵּן אֶת הַחַיִּים שֶׁלִּי?" הִיא עָנְתָה בְּעַלִּיזוּת וּמָרְחָה עַל הַטּוֹסְט שֶׁלָּהּ שִׁכְבָה שֶׁל דְּבַשׁ בְּעֹבִי שֶׁל אֶצְבַּע.

    "מִתְבַּטֵּל לְךְ הַיּוֹם הַשִּׁעוּר בְּמָתֶמָטִיקָה?" הִתְעָרֵב אַבָּא שֶׁלָּהּ בַּשִּׂיחָה וְהִבִּיט בָּהּ בְּסַקְרָנוּת. בְּלִי שֶׁהִבְחִין בְּכָךְ, הוּא עִרְבֵּב  כַּפִּית שֶׁל רִבַּת תַּפּוּזִים בְּתוֹךְ הַקָּפֶה שֶׁלּוֹ.

    "זֶה הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת מַמָּשׁ־מַמָּשׁ טוֹב. אֲבָל לְצַעֲרִי לֹא מִתְבַּטֵּל הַיּוֹם שׁוּם שִׁעוּר בְּמָתֶמָטִיקָה." נֶל בָּלְעָה בְּרָעַבְתָּנוּת אֶת הַפְּרוּסָה שֶׁלָּהּ וְגָמְעָה בִּשְׁקִיקָה מֵהַשּׁוֹקוֹ הַחַם.

    "אָז מַה קּוֹרֶה לָךְ?" קָרְאוּ אִמָּא וְאַבָּא שֶׁלָּהּ בְּמַקְהֵלָה.

    נֶל הִבִּיטָה בְּהוֹרֶיהָ בְּפָנִים זוֹרְחוֹת. "מַשֶּׁהוּ יִקְרֶה הַיּוֹם," הִיא הוֹדִיעָה לָהֶם בַּהַבָּעָה שֶׁל חֲשִׁיבוּת. "מַשֶּׁהוּ מַמָּשׁ־מַמָּשׁ טוֹב. אֲנִי מַרְגִּישָׁה אֶת זֶה בִּתְנוּךְ הָאֹזֶן הַשְּׂמָאלִית שֶׁלִּי."

    דָּוִד צָחַק, מְשֻׁעְשָׁע. "זֶה כָּל־כָּךְ אָפְיָנִי לְנֶל. שׁוּב הִיא חוֹלֶמֶת בְּהָקִיץ."

    נֶל הוֹצִיאָה לָשׁוֹן לְדָוִד. "נִרְאֶה אִם תַּצְלִיחַ בִּשְׁלוֹשָׁה נִחוּשִׁים לְגַלּוֹת מִי חוֹלֵם עוֹד פַּעַם בְּהָקִיץ."

     

    אִמָּא הֵנִידָה אֶת הָרֹאשׁ בְּכַעַס. "אַתֶּם בֶּאֱמֶת חַיָּבִים תָּמִיד לָרִיב עַל כָּל דָּבָר?"

    הִיא מָזְגָה לְעַצְמָהּ עוֹד קָפֶה לַסֵּפֶל. "גַּם אֲנִי אֶשְׂמַח מְאוֹד אִם מַשֶּׁהוּ כָּזֶה יִקְרֶה הַיּוֹם. אוּלַי אֵיזוֹשֶׁהִי הוֹצָאַת סְפָרִים תִּקְנֶה סוֹף־סוֹף אֶת הַתַּצְלוּמִים שֶׁלִּי," הִיא אָמְרָה, מְהֻרְהֶרֶת. "הָעֲבוֹדָה בְּמַעְבָּדָה מְשַׁעֲמֶמֶת נוֹרָא."

    דָּוִד עָשָׂה פַּרְצוּף קוֹדֵר. "אֲבָל נֶל אוֹמֶרֶת אֶת זֶה רַק כְּדֵי לִמְשֹׁךְ תְּשׂוּמַת לֵב, שֶׁנַּחְשֹׁב שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת חֲשׁוּבִים. אֲנִי, לְעֻמַּת זֹאת, נִצְמַד רַק לָעֻבְדּוֹת."

    נֶל צִחְקְקָה. "הָעֻבְדּוֹת הָאֵלֶּה מַגִּיעוֹת אֵלֶיךָ מִתּוֹךְ הַמַּחְשֵׁב שֶׁלְּךָ? מֶלָאנִי מֵהַכִּתָּה שֶׁלִּי סִפְּרָה שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר בַּצֶּ'ט עִם יוּלְיָה, הָאָחוֹת שֶׁלָּהּ, כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה!"

    דָּוִד נַעֲשָׂה פִּתְאוֹם אָדֹם לְגַמְרֵי. "לָמָּה אֱלֹהִים בָּרָא אֲחָיוֹת מְעַצְבְּנוֹת כָּאֵלֶּה?" הוּא נֶאֱנַח.

    "דַּי, עַכְשָׁו הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהַפְסִיק עִם זֶה," פָּסַק אַבָּא וְקָם מִשֻּׁלְחַן אֲרוּחַת הַבֹּקֶר. הוּא שָׁתָה בִּמְהִירוּת אֶת הַקָּפֶה שֶׁלּוֹ בָּעֲמִידָה וְעָשָׂה פַּרְצוּף חָמוּץ.

    "הַקָּפֶה הַזֶּה מַר מִדַּי לְטַעֲמִי, בַּרְבָּרָה," הוּא אָמַר וְרוֹקֵן אֶת הַשְּׁאֵרִית לְתוֹךְ הַכִּיּוֹר. "קְחוּ אֶת הַכְּרִיכִים שֶׁלָּכֶם בִּשְׁבִיל הַהַפְסָקוֹת בְּבֵית־הַסֵּפֶר, אֲנַחְנוּ כְּבָר חַיָּבִים לָזוּז. דָּוִד, הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁלְּךָ מַגִּיעַ בְּעוֹד עֶשֶׂר דַּקּוֹת."

    דָּוִד כְּבָר הָיָה בֶּן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וּבַשְּׁנָתַיִם הָאַחֲרוֹנוֹת הוּא לָמַד בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַמַּקִּיף.*

    [*  בֵּית־הַסֵּפֶר הַמַּקִּיף הוּא בֵּית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן, בְּגֶרְמַנְיָה (הֶעָרַת הָעוֹרֶכֶת)]

    וּבִגְלַל זֶה הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהוּא מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד, חָשְׁבָה נֶל בְּלִבָּהּ.

    מֵאָז שֶׁיִּסֵּד עִם הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ מוֹעֲדוֹן מַחְשְׁבִים סוֹדִי, הוּא הָיָה תּוֹלֶה עַל דֶּלֶת הַחֶדֶר הַמְּשֻׁתָּף שֶׁלָּהֶם שֶׁלֶט עֲנָקִי שֶׁעָלָיו הַכְּתֹבֶת "אֵין כְּנִיסָה לַאֲחָיוֹת" בְּכָל פַּעַם שֶׁהַחֲבֵרִים הַמַּגְנִיבִים שֶׁלּוֹ בָּאוּ אֵלָיו.

    כָּל־כָּךְ מְטֻמְטָם!

    לָכֵן נֶל רָצְתָה כָּל־כָּךְ חֶדֶר מִשֶּׁלָּהּ. אֲבָל אַבָּא וְאִמָּא שֶׁלָּהּ לֹא יָכְלוּ לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמָם דִּירָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר. בַּקַּיִץ הַזֶּה הֵם אֲפִלּוּ לֹא יָכְלוּ לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמָם לָצֵאת לְאֵיזֶשֶׁהוּ נֹפֶשׁ קְצַרְצַר.

    נֶל וְדָוִד הִתְקַדְּמוּ לְכִוּוּן הַדֶּלֶת וְדָחֲפוּ זֶה אֶת זֶה מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב שֶׁל אֲבִיהֶם שֶׁחִפֵּשׂ בְּעַצְבָּנוּת אֶת מַפְתְּחוֹת הַמְּכוֹנִית. בְּדִיּוּק אָז נִשְׁמַע צִלְצוּל הַטֶּלֶפוֹן.

    "דּוֹדָה אַדֵלְהַיְיד!" קָרְאָה אִמָּא בְּשִׂמְחָה לְתוֹךְ שְׁפוֹפֶרֶת הַטֶּלֶפוֹן וְהִפְרִיחָה נְשִׁיקַת פְּרֵדָה חֲטוּפָה לְעֵבֶר נֶל, דָּוִד וּבַעֲלָהּ. "אֵיזוֹ הַפְתָּעָה. חָזַרְתְּ עַכְשָׁו מִבְּרָזִיל?" הִיא נֶעֶלְמָה עִם הַטֶּלֶפוֹן בַּחֲדַר הַמְּגוּרִים.

    כָּךְ לֹא יָכְלָה נֶל לִשְׁמֹעַ אֶת הַשִּׂיחָה שֶׁהִתְנַהֲלָה עַכְשָׁו בֵּין אִמָּא שֶׁלָּהּ לְאָחוֹת שֶׁל הַסָּבְתָא שֶׁלָּהּ, לַמְרוֹת שֶׁמְּאוֹד עִנְיֵן אוֹתָהּ עַל מַה הֵן מְדַבְּרוֹת...

    בֵּינְתַיִם מָצָא מַר וִינְטֵר אֶת מַפְתְּחוֹת הַמְּכוֹנִית שֶׁלּוֹ שֶׁהִסְתַּתְּרוּ בְּתוֹךְ אֲגַרְטַל הַפְּרָחִים הָרֵיק. "אָז לְהִתְרָאוֹת, בַּרְבָּרָה!" הוּא קָרָא בְּזַעַף לְכִוּוּן חֲדַר הַמְּגוּרִים.

    אֲבָל אִמָּהּ שֶׁל נֶל כְּבָר הָיְתָה שְׁקוּעָה לְגַמְרֵי בַּשִּׂיחָה עִם הַדּוֹדָה־רַבְּתָא־אַדֵלְהַיְיד. מַר וִינְטֵר זֵרֵז אֶת שְׁנֵי הַיְּלָדִים חוֹבְבֵי הַמְּרִיבוֹת שֶׁלּוֹ לָצֵאת מֵהַדִּירָה וְסָגַר אַחֲרָיו אֶת הַדֶּלֶת בִּטְרִיקָה.

    • אוש לון
    • אוש לון
     
  • נושאים
  • המלצות נוספות