הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • מקום אחר ועיר זרה
  • מקום אחר ועיר זרה
    חרגול | 2003 | שירה | 190 עמ' מודפסים

    בתל-אביב של ראשית שנות התשעים מקבלת אורית, חיילת בחיל חינוך, שתי משימות: האחת, לכתוב חוברת הדרכה צה"לית בנושא "זהות ישראלית"; האחרת, לעזור בקליטתו של ג'יי, חייל בודד, עולה מקנדה. מכאן מתחיל מסע בעקבות הישראליוּת, ועימו, אולי, סיפור אהבה. כל אלה – ברומן בחרוזים.
    מקום אחר ועיר זרה הוא ניסיון מרתק לבחון את השאלה המטרידה רבים: האם הגירה היא מן האפשר, ואם כן – באיזה מחיר? שאלה שעולה לא רק מן הסיפור רב-ההמצאה, אלא מעצם מתכונתו של הרומן, מתכונת ש"היגרה" אלינו מיבגני אונייגין, יצירת המופת של פושקין, ועצרה בדרכה לרגע בשער הזהב של ויקראם סת.

    "הפתעה מרעננת ומשמחת ביותר נוף הספרות הישראלי. המחברת, בת דור שאפשר היה להאמין שלגבי דידו פושקין הוא בבחינת קלאסיקה קפואה, מצאה ביבגני אונייגין מקור השראה חי ביותר. לספר מופת כפול, הרוסי המקורי, והעברי בתרגומו הנודע של שלונסקי. בדומה לשניהם ניחן מקום אחר ועיר זרה בקלילות ושבשנינות, המבטיחות לקורא הנאות רבות".
    עמינד דיקמן


    מאיה ערד היא ילידת ישראל (1971). בלשנית, חיה בסטנפורד, קליפורניה.

  • ספר דיגיטלי
     
    34
    ספר מודפס
     
    72 50.4
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • קנטו ראשון
     
    "הטיפולוגיה של הספרות העברית נעשתה קצת חד-גונית בגיבוריה... אולי לנסות להרחיב את הטיפולוגיה דרך טיפוסי יהודים מחוץ לישראל."
     
    א.ב. יהושע, הקיר וההר
     
    א
     
    טָעוּת - לְעוֹלָמִים חוֹזֶרֶת,
    אַךְ מִי אוֹתוֹ הַמְנֻוָּל
    שֶׁהִתְרַשֵּׁל, וּבַחוֹבֶרֶת
    שָׁכַח לָשִׂים סִוּוּג "מֻגְבָּל"?
    מָצָא סִדּוּר יָעִיל וְנוֹחַ:
    יוֹאִילוּ אֲחֵרִים לִטְרֹחַ...
    מַדּוּעַ כָּךְ לְהִתְאַמֵּץ?!
    הֲרֵי טִרְדָּה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ:
    לִטְבֹּל בִּדְיוֹ אֶת הַחוֹתֶמֶת,
    לִטְבֹּעַ כָּל אַחַת: "מֻגְבָּל".
    הַלְשֵׁם כָּךְ - דַּרְגוֹת סַמָּל?!
    הֵן כְּבָר הַנֶּפֶשׁ מִטַּמְטֶמֶת
    בְּמַחְשַׁכָּיו שֶׁל כּוּךְ אָרוּר
    מִלְּיַחֵל לְיוֹם שִׁחְרוּר!
     
    ב
     
    כָּאֵלֶּה תְּהַרְהֵר חַיֶּלֶת
    (וּלְהַלָּן - הַגִּבּוֹרָה)
    טוֹרֶקֶת אַחֲרֶיהָ דֶּלֶת:
    "מְדוֹר חִנּוּךְ וְהַסְבָּרָה".
    יָבוֹא-נָא הַגִּבּוֹר וָיַעַל:
    בְּרוּכִים הַנִּמְצָאִים בְּצַהַ"ל!
    הֲיֵשׁ עוֹד צֹרֶךְ לְהַסְבִּיר?
    מִי לֹא יֵדַע! מִי לֹא יַכִּיר?!
    זֶה כְּבָר הָיִינוּ שָׁם כֻּלָּנוּ,
    (הֲיִתָּכֵן, אָמְנָם חָלְפָה,
    תְּקוּפַת חַיֵּינוּ הַיָּפָה?)
    הַרְפַּתְקָאוֹת לֹא יְאֻמָּנוּ,
    יִקְצַר הַדַּף מִלְּהָכִיל...
    אַךְ מֶה חָשׁוּב! מוּטָב נַתְחִיל.
     
    ג
     
    יוֹם תְּכֵלֶת וַעֲלֵי שַׁלֶּכֶת,
    חַמָּה תִּזְרַח בִּשְׁמֵי לֹא עָב.
    חַיֶּלֶת בַּמִּשְׁעוֹל הוֹלֶכֶת,
    לְבַד, בְּצָהֳרֵי הַסְּתָו:
    מִבַּעַד לְפִשְׁפָּשׁ פָּתוּחַ
    יָצְאָה הַגִּבּוֹרָה לָשׂוּחַ
    בְּעִקּוּלָיו שֶׁל שְׁבִיל עָפָר
    אֶל תַּחַת אֶקָלִיפְּטוּס-סְפָר,
    קוֹרֵץ בִּרְסִיסִים שֶׁל תְּכֵלֶת
    מִבַּעַד יֶרֶק הָעַלְוָה.
    אֵין אִישׁ מֵפֵר אֶת הַשַּׁלְוָה...
    וּפֶתַע קוֹל: "סְלִיחָה! חַיֶּלֶת!"
    בֵּין הַשִּׂיחִים דְּבַר-מָה יִרְחַשׁ.
    כַּמִּסְתַּבֵּר, חַיָּל חָדָשׁ.
     
    ד
     
    תָּמִיד שׁוֹלְחִים לְכָאן אֶת אֵלֶּה,
    הִיא מִתְקַשָּׁה לִכְבֹּש חִיּוּךְ
    כְּשֶׁהוּא שׁוֹאֵל: "סְלִיחָה, חַיֶּלֶת,
    הֵיכָן מִפְקֶדֶת קְצִין חִנּוּךְ?"
    כְּבָר לְשׁוֹנוֹ שְׁלוּחָה, מֻתֶּרֶת:
    זֶה אַךְ הֻצַּב, תָּעָה בַּדֶּרֶךְ.
    אַגַּב, שְׁמוֹ גֵ'יי, הוּא קַד קִדָּה -
    וּבְכֵן, הֵיכָן הַמִּפְקָדָה?
    מוֹרִים לוֹ - אַךְ לְאֵין תּוֹחֶלֶת.
    יָדוֹ, מוּשֶׁטֶת לִפְרֵדָה,
    אֵינָהּ מַרְפָּה מִכַּף יָדָהּ:
    "תּוֹדָה רַבָּה... מַה שְּׁמֵךְ, חַיֶּלֶת?"
    "אוֹרִית," תָּשִׁיב הַגִּבּוֹרָה,
    וְתִמָּלֵט בִּמְהֵרָה.
     
    ה
     
    אֶל הַמִּשְׂרָד, אֶל הַחוֹבֶרֶת.
    הִנֵּה עוֹדֶנָּה מַחְתִּימָה
    "מֻגְבָּל" מִתַּחַת לַכּוֹתֶרֶת
    "אֶתְגָּר: דְּבֵקוּת בַּמְּשִׂימָה",
    וּמַצִּיבָה וּמְהַדֶּקֶת
    בָּאִצְטַבָּה הַמְאֻבֶּקֶת  
    בֵּין "הַמְפַקֵּד כִּדְמוּת מוֹפֵת"
    לְבֵין "הֱיֵה אַתָּה שׁוֹפֵט",
    "מַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל הַמִּשְׁמַעַת",
    "דֻּגְמָה אִישִׁית" וְ"אַחֲרַי"
    הַמְגֻבָּבִים שָׁם בְּאַקְרַאי...
    אַךְ הַאֻמְנָם - דְּפִיקָה נִשְׁמַעַת?
    אָכֵן, נִשְׁנֵית הַנְּקִישָׁה;
    וְקוֹל: "סְלִיחָה, בְּבַקָּשָׁה..."
     
    ו
     
    קְצִינָה אֶל הַסּוּגְיָה נִדְרֶשֶׁת:
    מַה יֵּעָשֶׂה בּוֹ עַד מָחָר?
    בְּמַעֲטֵה חֻמְרַת אֲרֶשֶׁת
    תָּדוּן לְקֻלָּא: מְשֻׁחְרָר!
    אַךְ זֶה לֹא מָשׁ. פָּנָיו יָאִירוּ:
    הִנֵּה כָּעֵת יִסַּע הָעִירָה.
    עוֹד יֵשׁ מָקוֹם... יִשְׂמַח מְאֹד...
    יוֹסִיף עוֹד הֶרֶף לַעֲמֹד,
    בְּטֶרֶם הַשְּׁתִיקָה מוּפֶרֶת.
    (הַגִּבּוֹרָה אֶל הַקְּצִינָה
    נוֹשֵׂאת עֵינֶיהָ בִּתְחִנָּה:
    לְבַד עָבְדָה עַל הַחוֹבֶרֶת,
    נִגְמָר הַיּוֹם, בְּלָאו הֲכִי...
    עַד שֶׁיֻּתַּר גַּם לָהּ: לְכִי.)
     
    ז
     
    כְּבָר הַחַמָּה, כְּמִנְהָגֶיהָ,
    פּוֹנָה לְצַד הַמַּעֲרָב,
    נוֹטֶשֶׁת מַחֲנֶה יָגֵעַ,
    בְּאוֹר וּבְאָבָק נִצְרָב;
    תַּשְׁפִּיל לְהֶרֶף אֶת רִיסֶיהָ
    עַל זוּג שֶׁבִּדְמָמָה נוֹסֵעַ:
    עֵינָיו - בַּכְּבִישׁ, וְזוֹ רֹאשָׁהּ
    תִּכְבֹּש הַצִּדָּה בַּשִּׁמְשָׁה,
    צוֹפָה בַּנּוֹף מִבַּעַד חַיִץ.
    תַּבִּיט אַחֲרֵי גַּלִּים גַּלִּים,
    בָּרוּחַ מַרְבַדֵּי עָלִים,
    עַל שְׂדוֹת קוֹצִים, שְׂרִידֵי הַקַּיִץ,
    יְרַק הָעֵשֶׂב שֶׁהוֹבִישׁ
    בְּיַרְכְּתֵי אֲפֹר הַכְּבִישׁ.
     
    ח
     
    הַחֹרֶף עוֹד מִתְמַהְמֵהַּ:
    לֹא בָּא יוֹרֶה, וְסוֹף חֶשְׁוָן.
    עַל הַשִּׁמְשָׁה - כְּעֵין קָמֵיעַ,
    עָלֶה אָדֹם עַל גַּב לָבָן,
    תּוֹפֵס לְהֶרֶף אֶת הָעַיִן.
    מֻכָּר הַסֵּמֶל - אַךְ מִנַּיִן?
    תִּפְתַּח אֶת פִּיהָ - וְתִדֹּם.
    בַּהֲפוּגַת רַמְזוֹר אָדֹם
    יָדוֹ נִשְׁלַחַת, מְגַשֶּׁשֶׁת.
    סוֹף סוֹף מָצָא אֶת שֶׁבִּקֵּשׁ:
    יַצִּיעַ חֲפִיסָה וְאֵשׁ
    אַךְ זוֹ נִרְתַּעַת, כְּחוֹשֶׁשֶׁת...
    "מַפְרִיעַ?" ("לֹא...") יִנְשֹׁף סִילוֹן
    וּבִלְחִיצָה יִפְתַּח חַלּוֹן.
     
    ט
     
    מְעַט מְעַט גּוֹבֵר הָעֹמֶס
    בִּנְתִיבָיו שֶׁל כְּבִישׁ מָהִיר.
    מִצְטוֹפְפִים שִׁלְטֵי פִּרְסֹמֶת,
    וּכְבָר בָּאֹפֶק קַו הָעִיר.
    "לְאָן?" יִשְׁאַל, וְהִיא נִבְהֶלֶת:
    "לְאָן אַתָּה?" תָּשִׁיב שׁוֹאֶלֶת,
    וְזֶה, קוֹלוֹ עָשָׁן נִשְׁנָק,
    עוֹנֶה: "אֲנִי - רְחוֹב רָנָ"ק."
    רָנָ"ק! זִכְרוֹן יָמִים עָבָרוּ!
    וְעוֹד תַּקְשֶׁה: אֵיזֶה מִסְפָּר?
    אָמְנָם? הַהַפְתָּעָה תִּגְבַּר:
    הֲרֵי שָׁם סַבְתָּא פַּעַם גָּרָה!
    וּבְפִתְאֹם נִשְׁמָע קוֹלוֹ:
    אוּלַי תִּרְצֶה הִיא לַעֲלוֹת?
     
    י
     
    "בְּבַקָּשָׁה," מַזְמִין הוּא פְּנִימָה,
    אַךְ אֶת קוֹלוֹ מַחְרִישׁ צִלְצוּל.
    "שְׁבִי," מְבַקֵּשׁ הוּא, רָץ קָדִימָה,
    מַשְׁפִּיעַ תּוֹעֲפוֹת מִלְמוּל:
    הוֹרָיו... שָׁם יוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר,
    וְהַשִּׂיחוֹת פָּחוֹת בְּיֹקֶר...
    הוּא מְמַהֵר וּמִתְנַצֵּל
    לַטֶּלֶפוֹן הַמְצַלְצֵל,
    רוֹמֵז לָהּ בְּסִימָן: לָשֶׁבֶת.
    עַל הַשֻּׁלְחָן בַּצַּד תַּבְחִין:
    מִלּוֹן, וְ"שַׁעַר לַמַּתְחִיל".
    לְבַד הוּא גָּר, הִיא מְחַשֶּׁבֶת,
    עֵת מִן הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה
    בּוֹקֵעַ צְלִיל שָׂפָה זָרָה.
     
    יא
     
    מִיָּד יָשׁוּב הַמְאָרֵחַ -
    כְּבָר צְעָדָיו מְהַדְהֲדִים
    (הִנֵּה, הִסְפִּיק לְהִתְאַזְרֵחַ:
    טְרִיקוֹ וְגִ'ינְס בִּמְקוֹם מַדִּים).
    מַגָּשׁ עָמוּס מוּלָהּ יַנִּיחַ,
    וּזְבוּב טַרְדָן מִשָּׁם יַבְרִיחַ.
    סֻכָּר? יִשְׁאַל, אוּלַי חָלָב?
    "שְׁנֵיהֶם," תּוֹשִׁיט יָדָהּ אֵלָיו,
    לִטֹּל מִמֶּנּוּ אֶת הַסֵּפֶל.
    שְׁלוּחָה קָדִימָה, בִּשְׁגָגָה,
    כַּפָּהּ בְּכַף יָדוֹ תִּגַּע
    וְכִנְשׁוּכָה הִיא נֶאֱסֶפֶת...
    וְנֹכַח חִיּוּכוֹ, סְמוּקָה,
    תִּבְחַשׁ בַּסֵּפֶל בִּשְׁתִיקָה.
     
    יב
     
    יַבִּיט בַּתְּכֵלֶת הַחִוֶּרֶת,
    בַּעֲנָנִים בְּגוֹן אָרָד:
    שָׁם, מְסַפְּרִים, אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב,
    הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן יָרַד.
    הִקְדִּים הַחֹרֶף לְהוֹפִיעַ,
    בְּבַת אַחַת בָּא, בְּמַפְתִּיעַ.
    טָרַד בַּלַּיְלָה וְסָעַר,
    קָפָא עִם שַׁחַר הַנָּהָר,
    וְהַסּוּפָה עוֹד מִשְׁתּוֹלֶלֶת...
    וְכָאן - כְּמַעֲשֵׂה קְסָמִים,
    עוֹד אֲרֻכִּים הֵם הַיָּמִים.
    נוֹבֶמְבֶּר - קַיִץ! אוֹר וּתְכֵלֶת -
    הֲרֵי לוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה.
    כָּךְ מְקֻבָּל פֹּה, בָּעוֹנָה?
     
    יג
     
    (הֲרֵי זוֹ שְׁאֵלָה שֶׁל פֶּתִי!
    הֵן אַדְמָתֵנוּ כָּאן צְרִיכָה
    לֹא קֶרֶן שֶׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת
    כִּי אִם צְלִיפַת גִּשְׁמֵי בְּרָכָה!
    בִּמְקוֹמוֹתֵינוּ, הֵן מָסֹרֶת:
    שָׁנָה, שְׁנָתַיִם - וּבַצֹּרֶת.
    טֵבֵת כְּבָר נֶהֱדָף בִּשְׁבָט -
    וּבַנִּירִים אַךְ בָּר נָבַט.
    יוֹגְבִים עוֹגְמִים בִּצְפוֹן הַנֶּגֶב
    זוֹרְעִים שָׂדֶה בְּדִמְעָתָם,
    מְלַחְלְחִים אֶת אַדְמָתָם
    הַמִּתְבַּקַּעַת, רֶגֶב רֶגֶב,
    מִתְפַּלְּלִים, מִתְחַנְּנִים...
    אַךְ אֶל עֵצִים וַאֲבָנִים!
     
    יד
     
    וְנֶאֱנֶקֶת הַצַּנֶּרֶת,
    קוֹל הַקִּלּוּחַ כְּמוֹ נֶחְלָשׁ.
    וְנֶעֱשֶׁקֶת הַכִּנֶּרֶת
    וּמְשַׁוֵּעַ הַמִּפְלָס.
    הַלֵּב תּוֹבֵעַ: חֵי שָׁמַיִם!
    הֵן לֹא תֻּתַּן טִפָּה שֶׁל מַיִם?
    כִּכְלוֹת חָדְשַׁיִם - כְּבָר שָׁרָב,
    וְהַמָּקוֹר יִיבַשׁ, יֶחְרַב...
    סִלְחוּ לִי, אָנָּא, אִם לְרֶגַע
    עֵטִי שִׁלַּחְתִּי לְחָפְשִׁי,
    אַךְ הַנּוֹשֵׂא הוּא בְּנַפְשִׁי,
    וְלֹא אוּכַל לִשְׁתֹּק בְּלִי הֶגֶה
    לְמוּל עוֹלֶה חָדָשׁ תָּמִים
    הַמְבַקֵּשׁ לוֹ סְתָו חָמִים!)
     
    טו
     
    אֲבָל מוּטָב אָשׁוּב לַצֶּמֶד,
    הַמִּתְחַבֵּט בִּמְבוּכָה.
    מִנַּיִן בָּא, זוֹ מְגַמְגֶּמֶת,
    לִטְווֹת רֵאשִׁית קוּרֵי שִׂיחָה.
    אַרְצוֹת הַבְּרִית? כְּבָר מַסִּיקָה הִיא -
    קָנָדִי, לֹא אָמֶרִיקָאִי,
    יִפְרֹץ מוּלָהּ בִּצְחוֹק גָּדוֹל:
    הוּא מִקְּוִיבֶּק. מִמּוֹנְטְרִיאוֹל.
    רַבִּים טוֹעִים לַחְשֹׁב כָּמוֹהָ.
    לוֹ לֹא אִכְפַּת. כְּבָר הוּא רָגִיל.
    קָשֶׁה, בְּעֶצֶם, לְהַבְדִּיל.
    וְהִיא - מִכָּאן? יִרְצֶה לִשְׁמֹעַ;
    וּתְשׁוּבָתָהּ, הַבְּהוּלָה:
    מוּבָן! וּמָה הַשְּׁאֵלָה!
     
    טז
     
    וּבַצָּבָא - תַּחְקֹר, שְׁנָתַיִם?
    שָׁנָה אַחַת, הוּא מְתַקֵּן.
    הִנֵּה כְּבָר חֹדֶשׁ טָס בֵּינְתַיִם -
    זֶה יִתְרוֹנוֹ שֶׁל הַזָּקֵן.
    זָקֵן? תִּתְהֶה, כִּמְחַשֶּׁבֶת.
    זָקֵן, יָשִׁיב: עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע.
    תִּמְחֶה: עֲדַיִן לֹא זָקֵן.
    אַךְ הוּא עִקֵּשׁ: זֶה כֵּן, זֶה כֵּן...
    וְהִיא - כַּמָּה הִיא מְשָׁרֶתֶת?
    שְׁנָתַיִם (לָהּ אֵין קִצּוּרִים.
    קָשִׁים חַיֵּי הַצְּעִירִים).
    וּמוֹסִיפָה וּמְפָרֶטֶת
    אֶל הַקָּפֶה שֶׁהִתְקָרֵר:
    הִיא כְּבָר קְרוֹבָה לְהִשְׁתַּחְרֵר.
     
    יז
     
    תָּרִים עֵינֶיהָ מִן הַסֵּפֶל -
    וּמִסָּבִיב כְּבָר מַאֲפִיל;
    הָעֲלָטָה כִּמְעַט אוֹפֶפֶת,
    כְּבָר הֶעֱרִיב הַיּוֹם כָּלִיל.
    אֵין אִישׁ נוֹתָר עַל שְׂפַת הַמַּיִם.
    רֵיקִים מִשֶּׁמֶשׁ הַשָּׁמַיִם.
    הִכְחִיל הַיָּם, כִּמְעַט הִשְׁחִיר,
    נָפַל הָאֹפֶל עַל הָעִיר.
    כְּבָר פָּנָסִים בְּאוֹר עַרְבַּיִם
    יַצִּיתוּ בְּחִוְרוֹן אוֹרוֹת
    אֶת יְרֻקָּן שֶׁל צַמָּרוֹת.
    כְּבָר מְחַכִּים, תַּסְבִּיר, בַּבַּיִת,
    וַחֲרֵדָה תָּקוּם פִּתְאֹם:
    כְּבָר זְמַן. לְהִתְרָאוֹת. שָׁלוֹם.
     
    יח
     
    וּבָאָה וְזָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ,
    עָלָה הָאוֹר עַל הָעוֹלָם.
    תְּכוּנַת הַיּוֹם בַּכֹּל נִרְשֶׁמֶת -
    וּבְמַחֲנֶה צְבָאִי אֵי שָׁם
    דִּיּוּן כְּבַד-רֹאשׁ בִּדְבַר "קוֹנְסֶפְּצְיָה",
    "צְרָכִים בַּשֶּׁטַח", "מִיסְפֶּרְצֶפְּצְיָה",
    "עֵרֶךְ הַסְבָּרָתִי מוּסָף",
    וְהַס - תּוֹפִיעַ דְּמוּת בַּסַּף.
    עוֹמֵד, חוֹשֵׁשׁ, אֵצֶל הַדֶּלֶת,
    תַּלְמִיד אֲשֶׁר הֶחְמִיץ שִׁעוּר.
    "סְלִיחָה," יִלְחַשׁ, "עַל הָאִחוּר..."
    אַךְ עַל פְּשָׁעָיו מִיָּד מוֹחֶלֶת
    קְצִינַת חִנּוּךְ רָמַת דַּרְגָּה,
    רוֹמֶזֶת לוֹ: לְהֵרָגַע.
     
    יט
     
    הַסֶּרֶן תְּסַמֵּן: לָשֶׁבֶת.
    תַּצִּיג עַצְמָהּ: רֹאשׁ הַמָּדוֹר.
    אִילָנָה כַּץ, "זְקֵנַת הַשֵּׁבֶט",
    בַּמִּפְקָדָה מִזֶּה "שְׁנוֹת דּוֹר"
    חָמֵשׁ שָׁנִים! מֵאָז הַתֹּאַר...
    קְשִׁישָׁה כְּבָר, לְעֻמַּת "הַנֹּעַר":
    תּוֹרֶה עַל אֶסְתִּי, "הַפְּקִידָה",
    (מִמּוֹשָׁבָהּ תַּחֲוֶה קִדָּה)
    "סָגָ"ם רִנַּת - סְלִיחָה, כְּבָר סֶגֶן! -
    לֹא יֵאָמֵן, אֵיךְ רָץ הַזְּמַן.
    מָה, מַכִּירִים כְּבָר? מְצֻיָּן!"
    מֻמְחִית לְהַכְשָׁרַת הַסֶּגֶל,
    עֶזְרָה בַּשֶּׁטַח וּתְמִיכָה
    וּשְׁאָר נִבְכֵי הַהַדְרָכָה.
     
    כ
     
    אוֹרִית, נִמְרוֹד; "שֵׁדִים מִשַּׁחַת -
    שְׁנֵי הַטּוּרְקִים הַצְּעִירִים,"
    בִּצְחוֹק! הֲרֵי הִיא מִתְבַּדַּחַת!
    הֵם "יְלָדִים נֶהֱדָרִים!"
    מוֹשְׁכִים בָּעֵט, "כּוֹתְבִים בְּחֶסֶד",
    בְּקִלּוּסִים אֵינָהּ חוֹסֶכֶת.
    הָאֲרָיוֹת בַּחֲבוּרָה,
    אֲדוֹן וּגְבֶרֶת הַסְבָּרָה.
    נִמְרוֹד - עַל הַסְבָּרָה שׁוֹטֶפֶת,
    עָלוֹן שְׁבוּעִי, מֵעֵין בָּמָה
    לְעִנְיָנִים שֶׁל דְּיוֹמָא,
    דַּף-עֵזֶר לַקְּצִינוֹת בַּשֶּׁטַח,
    זוֹ מַטְּרָתוֹ הָעִקָּרִית...
    וּמִי נוֹתָר עוֹד? רַק אוֹרִית.
     
    כא
     
    אוֹרִית זוֹ "אוֹפֶּרָה אַחֶרֶת -
    מְדוֹר חִנּוּךְ לַעֲרָכִים."
    בְּתֹקֶף תַּפְקִידָהּ "תּוֹפֶרֶת
    חוֹבְרוֹת חִנּוּךְ, עַל פִּי צְרָכִים...
    תִּרְאֶה -" (לָאִצְטַבָּה נִגֶּשֶׁת,
    וּמְחַפֶּשֶׂת, מְפַשְׁפֶּשֶׁת)
    "הִנֵּה, חוֹבֶרֶת, לֹא מִזְּמַן...
    צִיֵּן לְשֶׁבַח רֹאשׁ אָמָ"ן!"
    וּשְׁמָהּ: "אוֹיֵב אוֹרֵב בַּפֶּתַח:
    הַמְּשִׂימָה - בִּטְחוֹן שָׂדֶה".
    (דְּבָרִים כְּדָרְבָנוֹת, אוֹדֶה.
    תַּסְכִּימוּ גַּם אַתֶּם, לָבֶטַח -
    כְּלוּם יֵשׁ כָּאן אֵיזוֹ שְׁאֵלָה?
    עִנְיָן רִאשׁוֹן בַּמַּעֲלָה!
     
    כב
     
    אָמְנָם, בַּחֹק קָבוּעַ כָּכָה:
    אֶצְלֵנוּ - כָּל הָעָם צָבָא.
    מִתֹּקֶף הַשֵּׁרוּת בְּיַחַד
    קְשׁוּרִים בַּעֲבוֹתוֹת קִרְבָה.
    אַךְ חוּג קְרוֹבִים חָמִים וְנוֹחַ
    נָקֵל בּוֹ זְהִירוּת לִשְׁכֹּחַ.
    כֻּלָּנוּ חַיָּבֵי גִּיּוּס -
    מִמִּי נַצְנִיעַ סוֹד כָּמוּס!
    כָּל רָז נַחְלֹק עִם חֲבֵרֵינוּ,
    שֶׁיִּלְחֲשׁוּ אוֹתוֹ אַף הֵם
    לִקְרוֹבֵיהֶם, מוֹקִירֵיהֶם...
    וְסוֹף דָּבָר - מִי יְשׁוּרֶנּוּ!
    וַאֲסַפֵּר, לִרְאָיָה,
    סִפּוּר נוֹרָא אֲשֶׁר הָיָה.
     
    כג
     
    ***
     
    כד
     
    אָשַׁמְתִּי גַּם אֲנִי הַפַּעַם!
    הֵן אַךְ הֵשַׂחְתִּי לְתֻמִּי
    וּכְבָר בַּצֶּנְזוֹר קָם הַזַּעַם -
    אָכֵן, פָּסַלְתִּי בְּמוּמִי,
    וּמֵעַתָּה - אֲנִי נִזְהֶרֶת.)
    הִנֵּה אִילָנָה מִתְפָּאֶרֶת
    בְּעוֹד חוֹבֶרֶת לְדֻגְמָה,
    "אֶתְגָּר: דְּבֵקוּת בַּמְּשִׂימָה".
    מִיָּד לְיָד עוֹבֵר הַכֶּרֶךְ;
    חוֹבֶרֶת כְּרַסְתָּנִית, עָבָה,
    מֻצֶּגֶת לוֹ בְּגַאֲוָה:
    דְּבֵקוּת בַּמְּשִׂימָה - זֶה עֵרֶךְ!
    אוֹרִית לְכָךְ "דֻּגְמָה אִישִׁית:
    רֶפְּרֶזֶנְטַצְיָה מוּחָשִׁית".
     
    כה
     
    כִּי כֵן, אוֹרִית אַף לֹא לְרֶגַע
    תֵּלֵךְ בָּטֵל בְּאֵין תַּכְלִית.
    כְּבָר עוֹד חוֹבֶרֶת נֶאֱרֶגֶת:
    פְּרוֹיֶקְט "זֶהוּת יִשְׂרְאֵלִית".
    מִפְעָל עָצוּם, בְּעֶצֶם - כֹּרַח.
    שָׁנִים שֶׁיֵּשׁ בַּשֶּׁטַח צֹרֶךְ.
    נוֹשֵׂא לֹא קַל, עִנְיָן סָבוּךְ.
    יוֹם יוֹם בָּאוֹת קְצִינוֹת חִנּוּךְ,
    מִתְחַנְּנוֹת מַמָּשׁ לְתֹכֶן...
    וְכָאן - הָעֲגָלָה רֵיקָה.
    הַהַסְבָּרָה בִּמְצוּקָה.
    נוֹשֵׂא כָּזֶה! מִין אֶבֶן-בֹּחַן!
    תְּשׁוּבָה נִדְרֶשֶׁת, וּמַהֵר -
    "הַשֶּׁטַח כְּבָר כִּמְעַט בּוֹעֵר"...
     
    כו
     
    עֲדַיִן אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ,
    וְהִיא קָשָׁה: שְׁבִיל לֹא כָּבוּשׁ.
    עוֹד הַנּוֹשֵׂא "מֻגְדָּר בְּעֵרֶךְ",
    עוֹד הַ"קּוֹנְסֶפְּצְיָה" - "בְּגִבּוּשׁ",
    (בַּעֲצַלְתַּיִם מִתְעַצֶּבֶת...)
    וּלְעֶזְרָה הוּכַן כְּבָר צֶוֶת
    אֲשֶׁר "יַנְחֶה" וִ"ייַעֵץ"...
    מַכִּיר, וַדַּאי - פְּרוֹפֶסוֹר עֵץ?
    אֵיךְ לֹא... וְעוֹד עַל הַחוֹבֶרֶת
    צוּר בָּרָבָּשׁ, גּוּר בַּר לֵבָב,
    אֲמַצְיָה דְּבַשׁ, גָּד גּוּשׁ-חָלָב,
    קִצּוּר - נִבְחֶרֶת נֶהֱדֶרֶת:
    סוֹפְרִים, מַרְצִים, עִתּוֹנָאִים -
    מֵיטַב אַנְשֵׁי הַמִּלּוּאִים.
     
    כז
     
    בָּרוּר? הַכֹּל? עוֹד תִּתְעַקֵּשׁ הִיא,
    אֵין שְׁאֵלוֹת? אֲנִי שְׂמֵחָה.
    עַכְשָׁו, חָבֵר, הִיא מְבַקֶּשֶׁת,
    סַפֵּר לָנוּ עַל עַצְמְךָ.
    עַל עַצְמְךָ? כְּהֵד לוֹחֵשׁ הוּא,
    בִּבְלוֹרִיתוֹ הוֹפֵךְ, בּוֹחֵשׁ הוּא,
    עֵינוֹ עַל סְבִיבוֹתָיו שׁוֹהָה
    כִּמְבַקֶּשֶׁת יְשׁוּעָה.
    תַּלְמִיד כּוֹשֵׁל לְיַד הַלּוּחַ,
    מֵשִׁיב בְּקֹמֶץ הֲגָאִים
    (אוֹמְרִים לוֹ: "הָלוֹ, לֹא שׁוֹמְעִים!")
    בְּטֶרֶם קָמָה בּוֹ הָרוּחַ
    לוֹמַר מִלִּים בְּרוּרוֹת בְּקוֹל:
    "נוֹלַדְתִּי בְּמוֹנְטְרִיאוֹל..."
     
    כח
     
    לְעוֹלָמוֹ יַצִּיעַ צֹהַר -
    הֲרֵי סִפּוּר חַיִּים רָגִיל:
    יַלְדוּת בְּקָנָדָה, עַד תֹּאַר
    (מַדַּע הַמְּדִינָה, מֶקְגִיל);
    אֶם-אֵי (מִזְרְחָנוּת) בְּבּוֹסְטוֹן,
    שְׁנַת דוֹקְטוֹרָט בְּטֶקְסָס, אוֹסְטִין,
    פָּרַשׁ מִמֶּנָּה וְעָקַר,
    הֻצְּעָה לוֹ אָז מִשְׂרַת מֶחְקָר
    (בְּפִילָדֶלְפִיָה, הַפַּעַם...)
    וְשׁוּב עָזַב, הוּא מִתְנַצֵּל:
    הִנֵּה עָלָה לְיִשְׂרָאֵל.
    הַטַּעַם לוֹ חָסַר. "הַטַּעַם?"
    "הַטַּעַם שֶׁל לִהְיוֹת שַׁיָּךְ
    לָאָרֶץ שֶׁל הָעָם שֶׁלָּךְ..."
     
    כט
     
    אִילָנָה מִתְפַּעֶלֶת: פֶּלֶא!
    סִפּוּר כָּזֶה! כָּזוֹ תַּכְלִית!
    קְלִפַּת אֱגוֹז הַמְקַפֶּלֶת
    פִּסַּת "זֶהוּת יִשְׂרְאֵלִית".
    מַזָּל גָּדוֹל! שׁוּב מַטְעִימָה הִיא,
    נָפַל "מַמָּשׁ מֵהַשָּׁמַיִם"!
    וְעוֹד - מָלֵא הוּא כְּרִמּוֹן:
    מִזְרְחָנוּת! יִתְרֹם "הָמוֹן!"
    אַךְ דָּא עָקָא, הָעֵת קְצָרָה הִיא,
    עוֹד רֶגַע כֶּנֶס הַסְבָּרָה.
    מִי יִקָּחוֹ, בְּהֵעָדְרָהּ,
    לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם?
    "אוֹרִית?" תִּפְנֶה לַגִּבּוֹרָה -
    "תּוֹדָה רַבָּה - אַתְּ כַּבִּירָה."
     
    ל
     
    וּבְכֵן, יָרְדָה שְׁעַת צָהֳרַיִם,
    פּוֹסֵעַ זוּג אֶל הַמִּטְבָּח.
    אוֹדֶה מֵרֹאשׁ - צָרָה צְרוּרָה הִיא:
    מִכָּאן שִׁירָה כְּבָר לֹא תִּצְמַח.
    כֵּיצַד תָּקוּם - עִנְיָן יָדוּעַ! -
    שִׁירָה מֵעֹמֶק צְרִיף רָעוּעַ?
    מִזְמוֹר לִכְלֵי מִטְבָּח מֻכְשָׁר
    (סוֹפְּרָן - חָלָב, טֶנוֹר - בָּשָׂר?)
    הִמְנוֹן לַהֶבֶל וְלַדֹּחַק?
    מִסְפֵּד יְמֵי תּוֹרָנֻיּוֹת
    וּשְׁאָר מִינֵי תַּאֲנִיּוֹת?
    הֵן כָּל נִבְכֵי חֲדַר הָאֹכֶל
    צְפוּיִים זֶה כְּבָר, הֵיטֵב שְׁגוּרִים...
    אִם כֵּן - לְסֵדֶר הַדְּבָרִים.
     
    לא
     
    בִּמְצוּלוֹת בְּרֵכוֹת הַשֶּׁמֶן
    צָפִים דָּגִים מְטֻגָּנִים,
    וּבְלִיל שְׁעוּעִית וּמְרַק כֻּסֶּמֶת
    מְרַטְּטִים בָּאַגָּנִים.
    וְזוּג מֵהַמִּטְבָּח מֵגִיחַ
    וּמִתְחַמֵּק בְּאֵין מַשְׁגִּיחַ
    (הִנֵּה נִרְקֶמֶת לָהּ תָּכְנִית:
    וּלְשֵׁם מָה יֵשׁ מְכוֹנִית?)
    לֹא חַיָּלִים כְּמוֹתָם יָצוּמוּ!
    אֵי שָׁם בָּאֹפֶק - עִיר מִקְלָט,
    קוֹרֶצֶת, מַבְטִיחָה: סָלָט!
    הַכֹּל בְּפִתָּה! צִ'יפְּס וְחוּמוּס...
    הִנֵּה הִגִּיעוּ עַד הֲלֹם:
    "מִפְגַּשׁ קֶמְפּ-דֵייוִיד - הַשָּׁלוֹם".
     
    לב
     
    הִנֵּה כְּבָר עַל הַקִּיר מִנֶּגֶד
    - יָמִים עָבָרוּ! זְמַן אָבוּד! -
    סַאדַאת לוֹחֵץ יָדוֹ שֶׁל בֶּגִין,
    וְשֶׁלֶט: מַחַ"ל - הַלִּכּוּד.
    הִנֵּה כְּבָר, מַעֲשֵׂה מַחְשֶׁבֶת
    עַל אַסְכָּלָה שָׁפוּד בְּשַׂר כֶּבֶשׂ:
    נִתְחֵי שֻׁמָּן מְנַצְנְצִים
    מֵעַל צִנְצֶנֶת חֲמוּצִים.
    הִנֵּה מִמַּעַל שֶׁמֶן זַיִת
    כְּבָר מַעֲכִיר בַּבַּקְבּוּקִים,
    וּמוּל שֵׁדִים וּמַזִּיקִים -
    בִּרְכַּת מַזָּל "בְּזֶה הַבַּיִת...",
    קְמֵיעוֹת שֶׁל קְלָף, תְּמוּנוֹת קְדוֹשִׁים,
    וּשְׁאָר שְׁבוּעוֹת וּלְחָשִׁים.
     
    לג
     
    לֹא בְּמַזְלֵג, תּוֹרֶה לוֹ: כָּכָה!
    בְּדַל פִּתָּה בְּיָדָהּ תִּטֹּל.
    דָּבָר כָּזֶה, תַּתְרִיס, נִצַּחַת,
    לֹא מְכִינִים בְּמוֹנְטְרִיאוֹל!
    תָּצִיץ אֵלָיו: אָמְנָם צוֹדֶקֶת?
    אַךְ תְּשׁוּבָתוֹ - כְּמִשְׁתַּנֶּקֶת.
    הַסְּחוּג! תָּנוּד לוֹ: "מָה, חָרִיף?"
    עֵינָיו דּוֹמְעוֹת: "מַמָּשׁ מַשְׂרִיף."
    לֹא מַיִם, תְּיַעֵץ: קַח לֶחֶם.
    יִטֹּל פְּרוּסָה, נִדְמֶה הוּקַל
    בִּמְעַט לַחֵךְ הַמְאֻכָּל.
    יֻגַּשׁ חֶשְׁבּוֹן - וּזְמַן לָלֶכֶת.
    וּבַמְּכוֹנִית יוֹדֶה, נִכְלָם:
    כָּזֶה מִין חוּמוּס - לֹא טָעַם.
     
    לד
     
    וְאַךְ לַמַּחֲנֶה יָשׁוּבוּ
    מֵהַבִּלּוּי בַּמֶּרְחַקִּים,
    בַּדֶּשֶׁא לְצִדָּהּ יָשׁוּב הוּא,
    תּוֹהֶה: לְמַעְלָה... מְחַכִּים...
    שֶׁיְּחַכּוּ! תָּשִׁיב, צוֹחֶקֶת,
    לֹא, שְׁעָתָהּ אֵינָהּ דּוֹחֶקֶת.
    עוֹד עֵת לַכֹּל - "כְּלוּם לֹא יִבְרַח,"
    תָּשִׁיב, שְׂרוּעָה בְּעֵשֶׂב רַךְ,
    שָׁם עֵת רַבָּה תִּתְמַהְמֵהַּ:
    יֹאמַר נָא הוּא, כְּלוּם לֹא מוּטָב
    לִקְלֹט עוֹד קֹרֶט שֶׁמֶשׁ סְתָו?
    הָעֲבוֹדָה... זֶה עוֹד תָּמֵהַּ,
    וְזוֹ סוֹדָהּ לוֹ מְגַלָּה:
    יְסוֹד תּוֹרַת הַבַּטָּלָה.
     
    לה
     
    תּוֹרָה נִסְתֶּרֶת, בָּהּ הִגִּיעָה
    זֶה כְּבָר לְמַדְרֵגַת אֳמָן:
    לִזְחֹל בְּשֹׁפִי, בְּמַפְגִּיעַ,
    מִתּוֹךְ חֶדְוַת בִּטּוּל הַזְּמַן.
    הַחִפָּזוֹן - הֲרֵי אִוֶּלֶת:
    מַה יִּתְרוֹן בּוֹ? מַה תּוֹעֶלֶת?
    מַה גְּמוּל יַבְטִיחַ בִּשְׂכָרְךָ?
    אַךְ עוֹד עָמָל וְעוֹד טִרְחָה.
    הַזְּמַן - כְּמוֹתוֹ כְּחֹמֶר גֶּלֶם.
    מִן הַמְרֻבֶּה עֲשֵׂה מְעַט,
    וְעוֹד חָשׁוּב מִזֶּה - לְאַט!
    תַּרְצֶה אֶת תּוֹרָתָהּ לָעֶלֶם,
    וְהָעִקָּר, בַּל אִישׁ יֵדַע -
    לְהַעֲמִיד פְּנֵי עֲבוֹדָה.
     
    לו
     
    עָמָל בְּלִי הֶרֶף: הַחוֹבֶרֶת!
    זוֹ לֹא תַּכְזִיב - בֵּיצַת זָהָב.
    אֵינָהּ כָּלָה, אֵינָהּ נִגְמֶרֶת,
    אוֹצָר בָּלוּם, עָצוּם וְרַב.
    פוֹרְטוּנָה אֶת דַּרְכָּהּ הֵאִירָה:
    לְשֵׁם "תַּחְקִיר" תֵּצֵא הָעִירָה
    וְתַהֲפֹךְ שָׁם בִּכְתָבִים
    בְּסִפְרִיּוֹת וְאַרְכִיבִים
    (וּלְמַעֲשֶׂה - תֵּשֵׁב בַּבַּיִת...)
    אוּלָם אֵין טוֹב וְאֵין נָעִים
    מֵחַיָּלֵי הַמִּלּוּאִים:
    "פְּגִישַׁת יִעוּץ" עִמָּם נִקְבַּעַת,
    גִּיחָה קַלָּה, בִּקּוּר מָהִיר,
    וְיוֹם שָׁלֵם פָּנוּי בָּעִיר...
     
    לז
     
    אֶת תּוֹרָתָהּ כֻּלָּהּ תָּשִׂיחַ,
    אֻמָּנוּתָהּ הֵן הוֹן עָתֵק -
    אַךְ מִי מִן הַשִּׂיחִים מֵגִיחַ?
    תַּבְחִין בִּדְמוּת - וְתִשְׁתַּתֵּק.
    מְעַט מְעַט, מִתּוֹךְ הַדֶּשֶׁא,
    צָץ גּוּץ סָמוּק, חָגוּר בְּנֶשֶׁק.
    "הַבּוֹס," תִּלְחַשׁ הַגִּבּוֹרָה
    (הוּא רֹאשׁ עֲנַף הַהַסְבָּרָה
    יִשְׂרָאֵל - סְגַן אַלּוּף בֶּן שֶׁמֶן -
    לְטִירוֹנִים מַבְהִיל קִמְעָא,
    אוּלָם לִבּוֹ רַךְ כְּחֶמְאָה...),
    אַךְ הַס! דְּמוּתוֹ הַמְגֻשֶּׁמֶת,
    הַמִּתְנַשֶּׁמֶת בְּכָבְדָּהּ,
    תָּחִישׁ אֲלֵיהֶם צַעֲדָהּ.
     
    לח
     
    "שָׁלוֹם, אוֹרִית;" "שָׁלוֹם, בֶּן שֶׁמֶן,"
    הִיא מְשִׁיבָה לָעַבְדְּקָן.
    "יוֹשְׁבִים לְהִתְחַמֵּם בַּשֶּׁמֶשׁ?"
    הוּא מְאַנְפֵּף בְּקוֹל סוֹפְּרָן.
    יָדוֹ בַּאֲחוֹרָיו יָטִיחַ:
    חָזַר מֵעַזָּה וְרָפִיחַ,
    כְּמוֹ יִתְנַצֵּל עַל הָאֶקְדָּח -
    "וּמִי זֶה הֶחָבֵר שֶׁלָּךְ?
    שָׁלְחוּ תִּגְבֹּרֶת? יֹפִי, יֹפִי!"
    וּכְבָר אֶל הַבָּחוּר יִגַּשׁ:
    "יָפֶה... יָפֶה... עוֹלֶה חָדָשׁ..."
    יִשְׁלֹף שַׂקִּיק, יַצִּיעַ טוֹפִי -
    מָה, לֹא? נָבוֹךְ וּמְכֻרְכָּם
    אוֹרִית דּוֹחָה אוֹתוֹ רֵיקָם.
     
    לט
     
    יֵלֵךְ לוֹ - מִי יֵדַע לְאַיִן!
    פִּתְאֹם יִסֹּב, פּוֹנֶה לַחְזֹר.
    "אוֹרִית," יִלְחַשׁ, "תָּשִׂימִי עַיִן,
    צָרִיךְ לָתֵת יָד, לַעֲזֹר!"
    יִמְשֹׁךְ בְּשַׁרְווּלָהּ: הַצִּדָּה!
    שָׁם, מִסְתּוֹדֵד עִמָּהּ, יַגִּידָה:
    "מִמֵּךְ צִפִּיתִי, בִּמְיֻחָד...
    שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ שֶׁהוּא לְבַד,"
    יַסְמִיק מִפַּדַּחְתּוֹ עַד נַעַל:
    "נוֹשֵׂא חָשׁוּב, עִנְיָן כַּבִּיר -
    לָךְ אֵין שׁוּם צֹרֶךְ לְהַסְבִּיר.
    צָרִיךְ לָתֵת דֻּגְמָה בְּצַהַ"ל,"
    יִלְחַשׁ לָהּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת:
    "אִם לֹא אֲנַחְנוּ, מִי יִקְלֹט?"
     
    מ
     
    לִקְלֹט - הֲרֵי מְלֶאכֶת קֹדֶשׁ!
    לָתֵת "דֻּגְמָה אִישִׁית" הוּא חָשׁ,
    וּכְבָר עַל הַמְּשִׂימָה יִשְׁקֹד הוּא -
    אֶל הַבָּחוּר מִיָּד נִגָּשׁ,
    טוֹב לֵב, נִמּוֹחַ, קָרָמֶלִי:
    "סְלִיחָה, חַבִּיבִּי, אִם תַּרְשֶׁה לִי...
    אִם רַק תּוּכַל, בְּבַקָּשָׁה,
    אוּלַי אֶפְשָׁר עַכְשָׁו, פְּגִישָׁה?"
    פְּגִישָׁה? רַק פֶּגֶשׁ לֹא פוֹרְמָלִי,
    הוּא מְסַרְהֵב בּוֹ וּמַפְצִיר.
    מְאֹד חָשׁוּב לוֹ, לְהַכִּיר
    בְּאֹפֶן אִינְדִיבִידוּאָלִי...
    אוֹרִית תַּבְטִיחַ לֹא לִכְעֹס...
    אוֹרִית פּוֹרֶשֶׁת: אֵין מָנוֹס.
     
    מא
     
    לְהִתְיַצֵּב בִּפְנֵי אִילָנָה,
    לֵאמֹר: מְשִׂימָתָהּ בֻּצְּעָה.
    אַךְ זוֹ נָסְעָה לְאֵי לְאָנָה,
    הוֹתִירָה פֶּתֶק: כְּבָר יָצְאָה.
    (אִילָנָה? בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת?)
    "לְתוֹם יֵשׁ כַּנִּרְאֶה אַדֶּמֶת..."
    (מַשְׁמָע - הַיּוֹם כְּבָר לֹא תָּשׁוּב...
    אִם כֵּן, הַבַּיְתָה! בְּלִי עִכּוּב!)
    וּמֵהַיֶּתֶר - מִתְעַלֶּמֶת.
    ("אֶת הַחוֹבְרוֹת - לִגְמֹר הַיּוֹם...")
    מֵאֲלֻמּוֹת שֵׂעָר כָּתֹם,
    בָּבוּאָתוֹ הַמְצֻלֶּמֶת,
    מַבִּיט בָּהּ תּוֹם, פִּיו מְשֻׁרְבָּב,
    מֻכְתָּם בְּשׁוֹקוֹלָד חָלָב.
     
    מב
     
    וְהוּא - עוֹד כָּאן?! תֵּצֵא, דּוֹאֶגֶת:
    נִמְרוֹד - רָאִיתָ? הוּא הָלַךְ?
    וְזֶה, נִימַת קוֹלוֹ לוֹעֶגֶת:
    "אֶת מִי? אֶת הֶחָבֵר שֶׁלָּךְ?"
    חָבֵר?! תִּקְפֹּץ כְּמִתְקַצֶּפֶת,
    מָה עוֹד יַמְצִיא - בְּדוּתָה נוֹסֶפֶת!
    יָצְאוּ בְּיַחַד - כָּכָה סְתָם...
    וְתֵאָלֵם: הֲרֵי הוּא, שָׁם...
    הִנֵּה קִבֵּל רְשׁוּת לָלֶכֶת,
    יִגַּשׁ אֵלֶיהָ, מְרֻצֶּה.
    כִּבְשִׁגְרָה, שׁוֹאֵל: נֵצֵא?
    לְמוּל נִמְרוֹד הִיא עוֹד נִמְלֶכֶת -
    לְבַל יַחְשֹׁד בָּהּ, פֶּן יֵדַע...
    וּמְסָרֶבֶת: "לֹא, תּוֹדָה."

    • מאיה ערד
      צילום: מירה ממון
    • מאיה ערד

      מאיה ערד (נולדה ב-25 בינואר 1971) היא סופרת ישראלית המתגוררת בארצות הברית.

      מאיה ערד נולדה בראשון לציון לטובה ויוסף ערד - אם פסיכולוגית ואב רופא ילדים, אחת משלוש אחיות. באוקטובר 1973 עברה המשפחה לקיבוץ נחל עוז, וביולי 1982 חזרה לראשון לציון. היא שירתה בצה"ל במדור הסברה בכתב של חיל החינוך, ושם פגשה את בעלה לעתיד, רְוִיאל נץ. השניים נישאו במרץ 1994.
      ערד למדה במסגרת התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן והיא בעלת תואר ראשון בבלשנות ובלימודים קלאסיים מאוניברסיטת תל אביב ותואר דוקטור בבלשנות מטעם אוניברסיטת לונדון. היא לימדה באוניברסיטת הרווארד, באוניברסיטת ז'נבה ובמחלקה לדרמה של אוניברסיטת סטנפורד. כיום (2009) היא סופרת אורחת במרכז טאובה ללימודים יהודיים באוניברסיטת סטנפורד.
      בעלה, רויאל נץ, הוא משורר ופרופסור ללימודים קלאסיים ולהיסטוריה ופילוסופיה של המדע באוניברסיטת סטנפורד. לזוג שתי בנות.
       
     
  • נושאים
  • המלצות נוספות
    • החייל האחרון
    • קדושה
    • יפים כמו שהיינו
    • צומת גורל
    • כשהגלים מתחזקים
    • צוללים קדימה!
    • אם יש גן עדן‏
    • סדקים בזהב
    • לטרוף את השמיים
    • אשה בורחת מבשורה
    • שנות העשרים
    • כנגד כל הסיכויים