הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • מהפכת ההשכלה
  • מהפכת ההשכלה
    ידיעות ספרים | אפריל 2017 | עיון, הורות וזוגיות | 280 עמ' מודפסים
    "המתאים שורד" [דרווין]
     
    כמעט לאף אחד אין יותר ביטחון מקצועי ותעסוקתי
     
    העולם סביבנו משתנה בקצב שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה האנושית, והשינוי משפיע ישירות על הקריירה שלנו, על הכיס שלנו ועל תחומים רבים נוספים. הבשורה הטובה היא שיש לכם אפשרות להצליח בענק, לא משנה מה צופן העתיד. הבשורה הרעה היא שסביר שהאפשרות להצלחה תחמוק מכם. למה? כי רוב האנשים חסרים את התכונות הדרושות לניווט בג'ונגל החדש הזה.
     
    הספר מהפכת ההשכלה יעזור לכם להתכונן לעתיד לא בטוח ולא ידוע
     
    בספר מרתק ומעורר השראה, פורש לפנינו רועי יוזביץ' סקירה מאלפת של אפשרויות למידה חדשניות, מנפץ מיתוסים המעכבים אותנו ומסביר איך להגיע ללמידה טבעית ועצמאית יעילה פי כמה וכמה. אלה הכלים שאנחנו חייבים לרכוש כדי להתאים את עצמנו לעולם מקצועי חסר ודאות.
     
    רועי יוזביץ' הוא דוקטורנט בהנדסת אלקטרוניקה, מרצה לחברות בנושא מצוינות והישגיות, אמן במה ואשליות, מנחה בקורס בינלאומי לתכנות מכוניות אוטונומיות ומרצה באוניברסיטת אריאל. בהמשך להצלחת ספרו הראשון, "ראש גדול", הוא התמקצע בחקר תחום מהפכת ההשכלה באינטרנט ולמד כיצד להפיק ממנה את המרב.
  • ספר דיגיטלי
     
    48
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • חוקי המשחק השתנו
     
    וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל־הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת־הָאָרֶץ.
    (בראשית מא, ל)
     
    הטכנולוגיה והקִדמה משנות את העולם כפי שאנו מכירים אותו. היינו יכולים לקחת איטלקי בן המאה העשירית, להעביר אותו במכונת זמן 500 שנה אל המאה ה־15, והוא היה מצליח לחיות ולהרגיש בנוח. לעומת זאת, איטלקי בן המאה ה־15 לא היה שורד במאה ה־20. למה? כי הקִדמה הפכה את העולם ואת הדרך שבה אנו פועלים בו. בפרפראזה על אמרה זו, אפשר להגיד שעובד מהמחצית השנייה של המאה ה־20 לא יוכל להתמודד עם הדרישות והצרכים של תחילת המאה ה־21, שלא לדבר על המחצית השנייה שלה. ההורים שלנו היו יכולים לגמור את הלימודים באוניברסיטה, למצוא עבודה ולהישאר בה עד הפנסיה. המציאות הזאת נגמרה. המבוגרים שבינינו עוד זוכרים במעורפל תקופה שבה להיות ״חבר אגד״ היתה מטרה לשאוף אליה. הדור שלי לא יבין זאת מהסיבה הפשוטה שבעולם המודרני מושג הקביעות איבד הרבה מהיוקרה שלו. בענף ההיי־טק, רוב העובדים חתומים על חוזים אישיים שלפיהם ניתן לפטר אותם מהיום למחר. אמנם תנאי ההעסקה טובים לאין־שיעור, אבל בעסקה הזאת הפסדנו את הביטחון התעסוקתי. ולא רק של היחיד.
    עד לפני כמה עשרות שנים, הבן שלך היה יכול, תיאורטית, לעבוד באותו מקום עבודה שבו עבדת בעצמך. היום, הסיכוי שמקום העבודה שלך יהיה קיים כשהבן שלך יגדל הוא אפסי. האדם המודרני לא רק מחליף את מקום עבודתו כמה פעמים בחייו, הוא מחליף אפילו את המקצוע שלו. השינויים סביבנו הם כה מהירים, עד שהגדרת התפקיד שלנו עשויה להשתנות כמה וכמה פעמים במהלך הקריירה. אבל למה זה קורה?
    לימודים לשם רכישת מקצוע אמורים לתת לנו הבנה טובה של העולם המקצועי שבחרנו, כדי שנוכל לפעול בו בצורה מיטבית. על מנת להצליח בעסקים, יש להבין את השוק. על מנת לתכנן מעגל חשמלי, יש להבין את חוקי החשמל והאילוצים של המערכות. על מנת לרפא מחלה, יש להבין את גוף האדם ולהכיר את התרופות השונות הקיימות. אבל מה קורה כאשר העולם משתנה? במציאות שבה העולם (העסקי, הטכנולוגי, הבידורי) משתנה בצורה משמעותית, הדרך היחידה להתקיים היא ללמוד ולהתעדכן כל הזמן. אם לא, הכישורים שלנו יהפכו מהר מאוד ללא רלוונטיים. למה זה חשוב? מכיוון שבעתיד כולנו נצטרך לדאוג לעצמנו משום שהמדינה לא תוכל לעשות זאת, בטח שלא בתצורה הנוכחית. ״מוסד הביטוח הלאומי הוא הונאת פונזי ממשלתית״, כך קבע כבר לפני כמה עשרות שנים מילטון פרידמן, כלכלן יהודי־אמריקאי, זוכה פרס נובל לכלכלה. מדוע זו הונאה? משום שכל דור מושך יותר כספי ביטוח לאומי ממה שהוא הפריש בשנות עבודתו. בשלב מסוים, המוסד נועד להתמוטט. כל מי שעיניו בראשו מבין כי מציאות שבה אדם יוצא לפנסיה בגיל 67 וממשיך לחיות (בבריאות) עוד 13 שנים (בממוצע), על חשבון המדינה, לא יכולה להימשך זמן רב. פרידמן דיבר, כבר לפני שנים, על הצורך של היחיד לקחת אחריות על חייו - בשונה ממוסד הביטוח הלאומי שמטיל את האחריות על המדינה. אם לא ישתנה משהו בצורה מהותית, לדור שלנו לא יישארו כספי פנסיה. משמעות הדבר היא שבני הדור שלנו (והבאים אחריו) יצטרכו לדאוג לפרנס את עצמם גם אחרי גיל הפרישה הרשמי. והנה חזרנו לבעיה הראשונה של הקִדמה שמשנה את העולם. אם גיל הפנסיה יישאר כמות שהוא (ואם היתה לי עבודה מסודרת), הייתי אמור לצאת לפנסיה בשנת 2050. אם יחליטו להעלות את גיל הפרישה, זה יהיה מאוחר יותר. אין לנו שום מושג איך ייראה העתיד בעוד 15 שנה. כאשר מומחים מסוימים כותבים על עתיד רחוק, הם בוחרים את השנה 2048. אף אחד לא יודע איך ייראה העולם בשנת 2050. ובכל זאת, אני ואתם נצטרך לתפקד, לעבוד ולהתפרנס בו. הדרך היחידה, אבל היחידה, לעשות זאת היא ללמוד כל הזמן.
    באופן מסורתי, מהנדסים ורופאים הם אלה שהיו צריכים תמיד להתעדכן וללמוד, בעיקר מפני שבשני תחומים אלה הטכנולוגיה רצה קדימה. מהנדס שלא עשה את המעבר משפופרות ריק לטרנזיסטורים נהיה לא רלוונטי. פרופ' שי אשכנזי, אחד מרופאי הילדים הבכירים בישראל, מתחיל כל סמסטר את ההרצאה שלו לסטודנטים במילים מאלפות המגדירות מהי הוראת רפואה: ״רופאי ההווה מלמדים את רופאי העתיד את רפואת העבר.״ הרפואה משתנה כל הזמן, ובמקרים רבים, עד שמגיעים לפרקטיקה היומיומית הטכניקות שמלמדים באוניברסיטאות נעשות לא רלוונטיות. מה, אם כן, ניתן וצריך ללמוד? את היכולת ללמוד לבד.
    הדרישה להתעדכן ולהתחדש התגברה ברפואה ובהנדסה, תחומים שבהם הידע המקצועי מוכפל כל כמה שנים, אך לא רק. במקביל, דרישה זו התרחבה אל מקצועות רבים אחרים, גם אלה שאינם טכנולוגיים. ניקח לדוגמה את תחום הפרסום. האיור הבא לקוח מתוך מידע סטטיסטי קלאסי, המתאר את כמות המכירות של ארגון כפונקציה של הפרסום שלו בשלושת כלי המדיה המרכזיים: רדיו, עיתונות וטלוויזיה. את הגרף הזה לומדים גם כתרגיל המחשה בלימודי סטטיסטיקה. השאלה הנשאלת: האם פרסום בטלוויזיה שווה את ההשקעה? הגרפים מוכיחים שכן.
     
    ***
    האירועים שבהם אני מופיע הם מגוונים מאוד. לפעמים מזמינים אותי למופע טלפתיה מצחיק באירוע חברה, לפעמים רוצים דווקא שאשא הרצאה אינטלקטואלית־מדעית בפורום של מנהלים בהיי־טק ולפעמים אני מוצא את עצמי מופיע במקומות בעולם שלעולם לא הייתי מגיע אליהם אחרת. זכיתי במקצוע שלוקח אותי למקומות שונים, מפגיש אותי עם אנשים מעניינים וחושף אותי לעולמות מרתקים. אני מאחל לכל אחד מכם להגיע לסיפוק כה גדול בעיסוק ובעשייה. אמן. אבל מה שגורם לי להרגיש שבאמת תרמתי משהו לשיפור העולם הוא הרצאה בפני תלמידי תיכון. קיימים בארץ ארגונים נפלאים שמטרתם קידום המצוינות האקדמית בקרב בני נוער. כשהם פונים אלי להעברת סדנת מצוינות והישגים לתלמידים, אני קופץ על ההזדמנות. לאורך השנים למדתי להכיר מקרוב את הארגונים הללו ואת האנשים חדורי המוטיבציה העוסקים במלאכה.
    לפני כארבע שנים העברתי סדנה כזאת אי־שם בארץ. מנהל תוכנית המצוינות הגיע לשמוע אותי וביקש שאשאר לשוחח איתו. היה לי זמן לפני שהייתי צריך לנסוע להופעה של הערב, אז הסכמתי בשמחה. הוא שאל מה חדש אצלי ואמרתי שאני מתחיל לכתוב ספר חדש. מכיוון שרכש בעבור משתתפי התוכנית אלפי עותקים מהספר הראשון שלי, סִקרן אותו לשמוע על הספר הבא. אמרתי שאעסוק בספר בחשיבותה של הלמידה במאה ה־21. השיחה התגלגלה בנעימים עד שהוא נזכר בישיבת התקציב הקודמת, והטונים שלו עלו משמעותית. ״אתה יודע כמה כסף הם משקיעים בשטויות? אתה יודע כמה מורחים את התקציבים על דברים שהם מסביב לעיקר?״ האמת, לא ידעתי. היה אפשר לראות עד כמה הנושא חשוב לו. כאב לו באמת לראות את המצב הנוכחי. הוא סיכם את הדיון הסוער כך: ״אם היו מאפשרים לי להחליט על התקציב בעצמי, אני יודע בדיוק מה הייתי עושה, בלי שום ספק. הייתי לוקח את כל הכסף, אתה שומע אותי? את כל הכסף הייתי לוקח ושם על דבר אחד בלבד. על להביא לכאן את המורים הכי טובים שיש. לשלם להם כמה שצריך כדי שהם יבואו. רק זה היה פותר את הבעיות שלנו. רק זה היה מקדם באמת את הנוער ומאפשר להם עתיד איכותי.״ הוא שתק וגם אני שתקתי. הלוואי שיכולתי להגיד משהו, לעודד אותו.
    אם השיחה היתה מתנהלת היום, אני יודע בדיוק מה הייתי אומר לו. הייתי אומר לו שהמשאלה שלו התגשמה; אפשר להביא את המורים הטובים בעולם אל הפריפריה. בשלב הזה אני מבקש לעצור ולחזור על המשפט. אפשר להביא לא רק את המורים הטובים בעולם, אלא יחד איתם את שיטות הלימוד הטובות והמתקדמות בעולם. הייתי אומר לו שאנחנו נמצאים על ספהּ של מהפכה שבה ההשכלה האיכותית ביותר בעולם נגישה לכל אחד ואחת מאיתנו. אם יש לך חיבור לאינטרנט, הכול שייך לך. כל הקורסים בכל תחום ידע, כל הסיכומים, כל המבחנים וכל הניסויים מאירי העיניים - בחינם ובפורמט דמוי שיעור פרטי שלבד מלמתי מעט, לא היה בר־השגה עד היום בכל ההיסטוריה האנושית.
    אבל הייתי גם אומר לו שהוא טועה. שזה לא כל מה שהוא והתלמידים שלו צריכים. הם לא יצליחו להפיק תועלת מלאה מהאפשרויות המדהימות הפרושות בפניהם. למה? כי התלמידים שלו לא יודעים ללמוד. ואיך אני יודע את זה? כי כמעט אף אחד לא יודע ללמוד. אנחנו מאוד מוכשרים ללמידה, אבל לא היה מי שילמד אותנו איך נראה תהליך למידה נכון. לא בבית הספר ולא באוניברסיטה.
    מורים טובים הם כלי מצוין וחשוב, אך חשוב לא פחות גם לדעת להשתמש בכלי. נכון שבני אדם נולדו עם יכולות למידה עצומות. תינוקות לומדים כל כך הרבה בשנתיים הראשונות לחייהם, שזה בלתי־נתפס. אבולוציונית, אנחנו מתוכנתים ללמוד בעצמנו ללכת, לדבר ולהבין את העולם שבו אנו חיים. עם זאת, מנגנון הלמידה הטבעית התפתח אצלנו על מנת לברוח מנמרים בסוואנה ולא עבור שפות תכנות ופרויקטים מורכבים, בדיוק כפי שאם אתה מעוניין להיות שחקן גולף, לא יהיה נכון להחזיק את המקל בצורה הטבעית אבולוציונית. יש דרכים יעילות לעשות כל דבר, ואם רוצים להיות טובים במשהו, חשוב להבין מהי הדרך היעילה לבצע אותו. בגולף ובכל תחום אחר.
    עלינו ללמוד מחדש קריאה איכותית של ספרים; שימוש מושכל בזיכרון שלנו; ניהול זמן הלמידה; יצירת עניין ותשוקה ללמידה; שיפור הידע שלנו כתנאי הכרחי לכל למידה; והחשוב מכול: אנחנו לא מכירים לעומק את הקשיים שמתלווים לכל תהליך למידה רציני. אלה כלים הכרחיים על מנת ללמוד איך ללמוד. אפילו אם חשבתם עד לרגע זה שהכול בסדר עם תהליכי הלמידה שלכם, האמת היא שהם זקוקים לרענון כדי לשרת אתכם בעתיד. וזה, בגדול, הנושא של הספר שלפניכם. הוא עוסק בחשיבות העצומה של למידה בחיים שלנו, בייחוד בעולם העבודה של המאה ה־21, במיתוסים ההרסניים שיש לנו לגבי למידה ובדרכים היעילות יותר (ופחות) ללמוד כל נושא חדש. כמו שאמרנו, מאז ומתמיד היה חשוב לדעת ללמוד ולעדכן את תמונת המציאות שלנו. אבל בשנים האחרונות זה נעשה קריטי ממש. האמת המרה היא כזאת: לכל אדם יש תחליף, ובעולם האינטרנט, ברוב המוחלט של המקרים התחליף שלך יהיה זול בהרבה.
    מה מפחיד במיקור חוץ?
    אבל מה לגבי עבודות רציניות שדורשות אינטלקט לא מבוטל? גם להן יש מענה בדמות מיקור חוץ, ואנשים מבריקים בהודו יעשו אותן ברבע מחיר מעמיתיהם בארצות הברית. לפי הערכות, כ־40 אחוז מקוד התוכנה שנכתב עבור ארצות הברית נכתב בהודו. חברות בארצות הברית מבינות ששווה לשלם למתכנת הודי מבריק כ־5,000 דולר לחודש - סכום עתק בהודו ורבע ממשכורת של מתכנת אמריקאי בעמק הסיליקון - על מנת לבצע עבודה זהה. חשוב לזכור שיש בהודו המון מהנדסים מבריקים. חוק המספרים הגדולים פועל גם כאן מצוין. בהודו יש כ־1.2 מיליארד תושבים. אפילו אם רק שבריר האחוז מהם מבריקים, עדיין מדובר בהרבה מאוד אנשים. ואם חשבתם שזה נגמר פה, יש לי חדשות רעות. לא מדובר רק בחברות ענק המסוגלות לשלם סכומים כאלה. כל אחד יכול לשכור את שירותי העולם השלישי בכל רגע נתון ובקלות בלתי־נסבלת.
    לפני כמה שנים, חבר טוב שלי נדרש לסכם כעשרה מאמרים, בני 30 עמודים כל אחד, בתחום מסוים בתורת המימון במסגרת תואר MBA. אותו חבר תלה מודעה שהוא מחפש מישהו שיעזור לו לעשות את העבודה. את המודעה הוא לא תלה במרכז המסחרי בקריית אונו אלא באתר UPWORK, העוסק במיקור חוץ. בחורה מהפיליפינים עם תואר שני במימון נענתה להצעתו. היא עבדה על הפרויקט וסיכמה בצורה מעולה את המאמרים. התעריף שלה היה ארבעה דולרים לשעה, בערך 15 שקל. בסופו של דבר הוא שילם לה 92 דולר וזה חסך לו המון כאב ראש. אני לא מכיר מישהו שלא היה לוקח את העסקה הזאת בשתי ידיים. וחשוב מכך, אני לא מכיר אף אחד מישראל שהיה מוכן לבצע את העבודה הזאת בתעריף שלה. ושוב, זה לא נעצר בתואר שני.
    לפני כשנה נזקקתי למומחה בתחום ספציפי ביותר ביישום עקרונות של למידת מכונה לפרויקט מסוים. אחרי שלא מצאתי אף לא אחד שהסכים לעזור לי, פרסמתי מודעה באותו אתר. כארבע שעות לאחר מכן היו לי בתיבת הדואר כבר שלוש הצעות שונות, כולן מאנשים בעלי דוקטורט בתחום. אמנם התעריף שלהם היה יקר יותר (בערך 25 דולר לשעה), אבל זול משמעותית מכל אלטרנטיבה אחרת בישראל.
    זו המציאות שבה אנחנו חייבים להסתדר. וזה מאוד קשה. כפי שראינו, אנו חיים בעולם שבו הביטחון התעסוקתי אינו משחק תפקיד כה חשוב בבחירת המקצוע. אנחנו בעיקר לוטשים עיניים למשרות עתירות ידע שבצדן חוזה אישי מפנק. אבל הצד השני של מטבע החוזה האישי הוא העובדה שאתה יכול להיות מפוטר מהיום למחר. וזה קרה ללא מעט חברים שלי.
    הצד הרע של המריטוקרטיה
    אבל למצב החדש יש גם יתרונות מדהימים. המרכזי שבהם הוא שוויון ההזדמנויות, ומדובר בשוויון אמיתי, מהסוג האוטופי שלא היה מעולם.
    השוויון המריטוקרטי
    באינטרנט ובעולם הדיגיטלי כולם שווים, פחות או יותר. כל אדם יכול, למשל, להקים עסק מרשים, כולל מספרי טלפון ייעודיים לחו״ל, באמצעות המחשב האישי. הרשתות החברתיות ואתר יוטיוב שינו גם הם את התמונה - אם יש לכם מסר מעניין ותוכן איכותי להעביר, יש לכם הפלטפורמה לעשות זאת ובדרך יעילה יותר מדרכי הפרסום הקלאסיות. שני חברים שעובדים בחברות פרסום ואסטרטגיה סיפרו לי שפייסבוק שינה לחלוטין את חוקי המשחק, והיכולת של האדם הפרטי ליצור הד תקשורתי נהייתה כמעט זהה ליכולתו של משרד פרסום גדול. אם יש לך מחשב וחיבור לאינטרנט, אין כמעט דבר שיכול לעצור אותך מלהצליח בעסק, בלימודים ובחיים. שום דבר, כלומר, חוץ ממך עצמך.
    הטיעון האחרון ראוי להרחבה נוספת. הרי כולנו גדלנו על המיתוס שבאמצעות עבודה קשה אפשר להגיע לפסגה, שמי שמוכן להתאמץ ולעבוד קשה יקצור בסופו של יום את הפירות. זה החלום האמריקאי והוא מוחדר באינפוזיה לכל מי שחי בתרבות המערבית. במה המצב הנוכחי שונה משמעותית מכל מה שהיה?
    העניין הוא שמיתוס העבודה הקשה מניח שוויון הזדמנויות. ההגדרה של שוויון כזה (מתוך ויקיפדיה) היא:
    שוויון ההזדמנויות הוא מצב שבו לכל אחד אותה מידה של ניידות בין אפשרויות שונות הנתונות להכרעתו, כך שמצבו בהווה נקבע על פי בחירותיו הפעילות.
    ובעברית פשוטה, מדובר באפשרות התיאורטית של היחיד לקדם את עצמו. אם אתה רוצה לפתוח עסק, אין צורך בכרטיס אדום של המפלגה. אם אתה מעוניין להיכנס למוסד לימודים, צבע העור שלך לא יפריע. מדינת ישראל, שהיא מדינת רווחה, מנסה בכל כוחה להגיע למצב של שוויון הזדמנויות. מנסה ולא מצליחה. הסיבה היא שלא כולם שווים, לא ביכולות, אבל בעיקר לא בנקודת הפתיחה. חינוך והשכלה הם חלק חשוב ביותר, יש שיגידו החשוב מכול, בשיפור יכולות הפתיחה. זאת אומרת שגם אם תעניק מלגות לימודים למעוטי יכולת, לא מעט מהם פשוט לא יצליחו בלימודים אקדמיים מכיוון שלא הוכשרו לכך, ודוגמאות לזה לא חסרות, לא בארץ ולא בעולם.
    חירות vs שוויון
    אם נסכם, היינו רוצים לחשוב שאנו חיים בחברה שיש בה שוויון הזדמנויות, אך זה לא כך. נקודות הפתיחה של כל אחד ואחת מאיתנו שונות ביותר, ולכן שוויון שכזה אינו אפשרי. אם השכלה היא המפתח לשוויון הזדמנויות, המציאות היא שלא כולם יכולים לרכוש את ההשכלה הטובה בעולם, בשל היכולות הכלכליות השונות שלהם ולא בשל הרקע הקוגניטיבי השונה. זו הסיבה שהחלום האמריקאי לא ממש אפשרי, בלשון המעטה.
    כאן אני מגיע למהפכה. בשנים האחרונות השתנה משהו בעולם. החל משנת 2012, האוניברסיטאות הטובות בעולם פתחו את שעריהן לכולם ובחינם. המרצים הטובים בעולם מעבירים את הקורסים הטובים בעולם אצלך בסלון, וכל זה ללא עלות. אני, לדוגמה, למדתי קורס רציני ביותר על בניית מכונית אוטונומית אצל המדען הראשי של גוגל ואבא של Google Car, סבסטיאן ת'רון. וזה לא הכול. לראשונה בהיסטוריה מדובר בשיטות הוראה אחרות, שיטות שמתאפשרות רק עכשיו בזכות הטכנולוגיה. למעשה מדובר בקורסים שניתנים בו־זמנית לאלפי אנשים ברחבי העולם, ואף על פי כן הם ממש כמו שיעור פרטי. לקורסים האלה קוראים MOOC, ובמהלך הספר נקדיש להם פרק מיוחד. הקורסים האלה מקרבים מאוד את תפיסת החירות לתפיסת השוויון, גם במחיר האפסי שלהם וגם בשיטות הלמידה שמאפשרות כמעט לכל אחד ללמוד מהמורים הטובים ביותר ובצורה הטובה ביותר. מה אפשר ללמוד באמצעות הקורסים הללו? הכול. למעשה, האוניברסיטאות הטובות בעולם הופכות יותר ויותר קורסים שלהן לפורמט MOOC. אפשר היום ללמוד ככה קורסים שלמים לקראת תואר ראשון בהנדסה, פיזיקה, מחשבים, פסיכולוגיה, מתמטיקה וכו'. אבל לא רק. יש קורסים אקדמיים שעוסקים בשיטות למידה, בחשיבה, בהיסטוריה, ביזמות ובניהול עסקים. למעשה, בית הספר וורטון, המוסד היוקרתי ביותר ללימודי מנהל עסקים, פתח את שעריו והעלה את כל הקורסים שלו לרשת בחינם. ומדובר בתואר שעולה יותר מ־100 אלף דולר לשנה.
    חשוב לציין שבעוד קורסי ה־MOOC מכוונים בעיקר לידע אקדמי, קיימות לא מעט פלטפורמות המספקות כל סוג של ידע ובצורה איכותית. האינטרנט מעודד בצורה ברורה ביותר את הגולשים להעלות תוכן מרתק לרשת. אם תעניינו, תְלמדו ותרתקו את הגולשים, תוכלו להרוויח כסף. והרבה.
    ***
    נניח שאת מעוניינת לקדם את העסק שלך באינטרנט. מה את עושה? ראשית את מקימה אתר אינטרנט של העסק שלך. מה הלאה? איך לקוחות יגיעו אלייך? או במילים אחרות, איך גוגל תדע על האתר? עד היום היית צריכה לשלם (הרבה) לארגונים בעלי בסיסי נתונים ברשת, כאלה שמקשרים את האתר שלך לבסיסי הנתונים שלהם וכך הוא זוכה לקידום בגוגל. כל עוד תשלמי, האתר יקודם. ברגע שתפסיקי לשלם, האתר יצנח בנפילה חופשית מטה. מקאברי משהו. החדשות הטובות הן שהחל משנת 2014, הדרך הזאת כבר לא רלוונטית כי חוקי המשחק השתנו לחלוטין. כן, אפילו כאן. באותה שנה השיקה חברת גוגל אלגוריתם חדש בשם פנדה. האלגוריתם בודק מאפיינים רבים, כמובן, שהחדשני והבולט שבהם הוא עד כמה הלקוחות של גוגל מרוצים מהאתר שלך. ככל שהגולשים יהיו מרוצים יותר, כך האתר שלך יקודם בתוצאות החיפוש. איך בודקים אם לקוחות מרוצים? זה לב לבו של האלגוריתם המורכב מאוד הזה. בגדול, הוא מודד עד כמה האתר שלך עניין וסקרן אותם. במילים אחרות, כמה זמן הם גלשו בו ובאיזו אינטנסיביות. לא יעזור לך יותר להיות מקושרת לאתרים גדולים. אם הגולשים לא מרוצים, האתר לא יקודם. בזכות האלגוריתם החדש, בעלי אתרים עובדים קשה מאוד על סיפוק הגולשים. איך? הם דואגים שיהיה באתר שלהם תוכן איכותי, רלוונטי ומעניין. ואני לא רק נאה דורש.
    במסגרת ההופעות שלי אני מעביר תוכניות שבת חברה ובר־מצווה. מדובר בהרצאה ובהופעת טלפתיה שומרות שבת, שאני מעביר בשבתות בר־מצווה. מה היא שבת בר־מצווה? המשפחה מזמינה כמה עשרות אורחים לבית מלון ושם עולה הילד לתורה. מה עושים עם האורחים כל השבת? איך מארגנים את השבת בצורה מיטבית? שאלות מצוינות, ולרוב האנשים שמארגנים שבתות כאלו אין תשובה לכך. כאן אני נכנס לתמונה. לפני כשנתיים השקנו, אשתי ואני, את אתר www.Shabatot.com. אתר זה עוסק בתוכן ובארגון שבת בר־מצווה. בעצם מדובר בפורטל שבו אפשר לקבל טיפים, לוחות זמנים, רעיונות למתנות, סיפורים משעשעים וכו', ועל הדרך אני גם מקדם את התוכנית שלי. אך לא רק. האתר נועד לתת לאנשים מידע חשוב ותוכן איכותי, הוא נועד לעניין אותם ובחינם. מה לי יוצא מזה? מאז השקת האתר הפסקתי לחלוטין לפרסם את התוכנית בדרכים המקובלות ולמרות זאת, מספר הלקוחות שלי רק עלה.
    ראינו שגוגל מקדמת אתרים לפי מידת שביעות הרצון של הגולשים. מאחר שהאתר מספק תוכן איכותי וחשוב לגולשים, הם מרוצים ממנו. זאת הסיבה שכאשר מקלידים במנוע החיפוש ״תוכנית לשבת בר־מצווה״ או ״אמן לשבת בר־מצווה״, האתר מופיע ראשון. כמו כן, גוגל עצמה מציעה כלי בדיקה בדיוק עבור המטרה הזאת - Google analytics. בתמונה הבאה אפשר לראות ניתוח גוגל של אתר Shabatot.
     
    נוכל לראות שבשנה אחת, האתר השתפר מאוד. ממספר של 70 כניסות בחודש הגענו היום לאלף כניסות ויותר.
    זה לב לבה של הנקודה המריטוקרטית. לא כל אדם יכול להשקיע כספים בפרסום באינטרנט. אבל כל אחד יכול להעלות לרשת תכנים בעלי ערך בתחום ההתמחות שלו ושל העסק שלו, ותוכן כזה שווה לא פחות מפרסום. זה זמן מצוין לדבר על המנדט של המגה־אתר יוטיוב.
    המשוואה ביוטיוב פשוטה מאוד. ככל שלסרטון שלך יהיו יותר צופים, כך תרוויח יותר כסף. אם מספר הצופים ממש גבוה, זה שווה הרבה מאוד כסף. איך אנשים מצליחים להגיע למיליוני צופים? או שעושים דברים מוזרים (מכניסים סרטן למכנסיים לדוגמה) ומצלמים בווידיאו, או שמעלים תוכן איכותי שמעניק לצופים ערך מוסף. מילת הקסם כאן היא Tutorial, ובעברית: מדריך למידה. קיימים היום מדריכי למידה שכאלה לכל דבר. אבל ממש לכל דבר. החל באיך לערוך ניסויים מדעיים, איך לבנות אתר אינטרנט ולקדם אותו ואיך לתכנן מודל תלת־ממדי בתוכנה חינמית; עבור באיך לבנות ספרייה מעץ בעלות מינימלית, איך לשפר את מהירות המכונית ואיך לכתוב פוסט בצורה מקצועית יותר; ועד לאיך לתכנן בית חכם, ולצערי הרב, גם איך לקרוא מחשבות. למעשה, אני לא זוכר שחיפשתי מדריך למידה בנושא כלשהו ולא מצאתי. וגם פה, מדריכי הלמידה האלה זמינים לכולנו דרך הטלפון החכם. ובפעם הראשונה, זול מאוד להעביר את הידע הזה לעולם העשייה.
    תרבות המייקרים
    לכרטיס שאתם רואים בתמונה קוראים Raspberry Pi והוא מחשב לכל דבר. חברו לו חשמל, מקלדת ומסך - ויש לכם מחשב חזק ביותר. מה ההבדל בינו ובין המחשב הביתי שלכם, תשאלו. שני הבדלים מרכזיים. הראשון הוא היכולת שלו לשלוט ברכיבים חיצוניים כדוגמת מנוע, נורות וחיישנים. אפשר לחבר מכשיר כזה לרכב ולהפוך אותו בקלות לאוטונומי. אה, ויש עוד הבדל. ה־Raspberry Pi עולה 35 דולר. מה זה אומר? שאם יש לך רעיון לגבי בנייה של מוצר, תוכל ללמוד בחינם באינטרנט איך מבצעים אותה, שלב אחרי שלב ובצורה יסודית (זוכרים? האינטרנט מתגמל אותנו על תוכן איכותי), ואז לקנות את הרכיבים ולבנות לבד. הרעיון של מחשב זול הוא חלק מתרבות שלמה שנקראת מייקרים. מייקרים הם אנשים שמשתמשים בטכנולוגיות זולות כמו מחשב הפיי והדפסות תלת־ממד על מנת לייצר מוצרים. השילוב של כוח חישוב חזק ואפשרויות ייצור זולות מאפשר היום לעצב, לתכנן ולייצר כל מוצר בעלות נמוכה ביותר. לפי כריס אנדרסון, הדובר הבולט של קהילה זו, מדובר בלא פחות מאשר המהפכה התעשייתית החדשה. מהי בעצם המהפכה? שניתן בקלות רבה לשבור את השוק של חברות הענק. לא בכדי אנדרסון הוא גם הדובר הבולט של תרבות החינם שקורסי ה־MOOC הם חלק בלתי־נפרד ממנה. מה הייתם עושים במחשב שעולה 35 דולר בלבד? ואם 35 דולר יקרים לכם, ואתם לא זקוקים ליכולת עיבוד HDMI אלא רק למערכת שליטה לבית חכם, תוכלו לקחת בַּקָר שעולה עשירית מזה. לדוגמה, Arduino Nano או TINY-85:
     
    מדובר בבקרים קטנים וזולים הניתנים לתכנות ולהפעלה דרך שקע מיקרו USB. כמה הם עולים? אפשר לקנות את הרכיבים האלה, כולל משלוח לישראל, בעשרה שקלים. כן, שמעתם נכון. שני מטבעות של חמישה שקלים והם אצלכם בבית. ואם אתם שואלים את עצמכם איך אפשר ללמוד לעבוד איתם, האינטרנט ואתר יוטיוב מלאים במדריכי למידה מעולים ובחינם. למעשה אפשר להוריד תוכניות מוכנות כמעט לכל אפליקציה שתעלו על דעתכם. ועוד משהו מעניין. את הפיתוח של אחד מהבקרים האלה מימנו הגולשים באתר גיוס ההמונים KickStarter.
    גיוס המונים
    הרעיון זה החלק הכי פחות חשוב.
    (ישי גרין, יזם אינטרנט)2
    2 https://www.youtube.com/watch?v=h1VDZYHHC5s
     
    דוגמה נוספת לאפשרות צמיחה והתפתחות אישית שלא היתה קיימת לפני כמה שנים היא אתרי גיוס המונים. מהו גיוס המונים? נניח שיש לכם רעיון למוצר מצוין. בעקבות מהפכת המייקרים, אתם יכולים לתכנן, לעצב ולייצר אותו בתקציב נמוך משמעותית מבעבר. ובכל זאת, צריך תקציב. מה תעשו? תוכלו להשתמש בהון אישי או ללוות כספים מהבנק או מהמשפחה. אבל מה אם מדובר בסכום גדול יותר? תוכלו כמובן לגשת לחברות הון סיכון (Venture Capital), להציג בפניהן את הפרויקט ולבקש שישקיעו בו תמורת אחוזים מהרווחים. אמנם זו דרך מקובלת וטובה מאוד, אך היא סובלת מכמה חסרונות. ראשית, רוב חברות ההון סיכון מוכנות להשקיע רק מרגע שהרעיון שלכם מייצר הכנסות. שנית, על מנת להגיע למצב שחברה כזאת משקיעה כסף, עליכם להציג בפניה תוכנית עסקית מפורטת - תוכנית שהיא הרבה מעבר להישג ידו של היזם המתחיל. אבל...
    המצאות גאוניות זה טוב אולי לגאונים, וכמה גאונים כבר יש? בזמן שהמצאות רגילות טובות לכולם.
    (אתגר קרת)
    הסיפור של פיקסאר (ושלנו)
    כמות החישובים שהצריך תהליך יצירת ״צעצוע של סיפור״ היתה כה גדולה עד שהיה צורך להשתמש בחוות שרתים מיוחדת. לדברי מפיקת הסרט גאלין סוסמן, התהליך המתמטי לבדו (Rendering) של הסרט נמשך 20 חודשים והצריך 300 מחשבים.
    20 שנה מאוחר יותר, יכולות החישוב שפיקסאר השתמשו בהן על מנת ליצור את הסרט הראשון בסדרת ״צעצוע של סיפור״ זמינות כיום בכל מחשב מודרני, ותוכנת קוד פתוח בשם Blender מאפשרת לכל משתמש, ובחינם, ליצור סרטים בסדר הגודל של פיקסאר. מרגע שסיימנו ליצור את הסרט עצמו, עדיין נזדקק לחוות שרתים כדי להוציא אותו לאור, אבל זה יארך הרבה פחות זמן ולא יהיה כל כך יקר. יתרה מזאת, בשנת 2015 שחררה חברת פיקסאר את תוכנת האנימציה שלה RenderMan לשימוש חופשי. בהרצאה שנתן, דיבר טוני דה־רוס, אחד המהנדסים הבכירים של פיקסאר, על המהפכה הזאת ואמר: ״ברגע זה, איפשהו בעולם ילד מבריק והחברים שלו עובדים במוסך הביתי, משתמשים בכלי העריכה החינמיים ומשפרים אותם. הם יהיו הפיקסאר של העתיד.״
    ולא מדובר רק בסרטי אנימציה. במשך שנים, ההבדל באיכות שבין סרטי חובבים לבין סרטים מקצועיים היה הבדל של שמים וארץ. בשנים האחרונות מצלמות Full-HD או 4k זמינות עד כדי כך שממש קשה למצוא מצלמה ביתית שמצלמת באיכות פחותה. הפער באיכות שבין ציוד צילום מקצועי בעשרות אלפי דולרים ובין ציוד ביתי במאות דולרים נהיה זניח, ודאי שלעין הבלתי־מיומנת. צוות הקוסמים פן וטלר הגו רעיון לסרט דוקומנטרי על הצייר יוהנס ורמיר. אחרי שכל אולפני הסרטים דחו אותם, הם החליטו להפיק את הסרט בכוחות עצמם ובעזרת ציוד ביתי בלבד. וכך אומר הקוסם טלר, ששימש גם כבמאי הסרט:
    ״היום יש לנו טכנולוגיה של צילום דיגיטלי. ניתן לעשות דברים שלא היו אפשריים לפני חמש שנים... אנחנו חיים בעידן שבו קבוצה מצומצמת של אנשים יכולה באמת לעשות משהו הודות לטכנולוגיה. הסרט שלנו כולו נוצר בידי עשרה אנשים בלבד.״
    ראינו איך צירוף של טכנולוגיה במחירים נמוכים ותרבות חינם מאפשר לנו להוציא מהכוח אל הפועל כל רעיון, פרויקט ומוצר שעולים בדעתנו, וכל זה באמצעים שזמינים ונגישים לכל אדם. נוכל לפרסם את המוצר או הסרט שלנו בלי לבקש רשות מאדם כלשהו או לשאול לדעתו. ההצלחה או הכישלון תלויים אך ורק באיכות העבודה שלנו. מריטוקרטיה אמיתית. אפלטון היה מרוצה. בעולם מריטוקרטי שכזה, הקריטריון המפריד בין מי שיצליחו למי שלא יהיה יכולת הלמידה העצמית. אם יש לך רצון וסבלנות ללמוד ולקדם את עצמך, השמים הם הגבול. בספר הזה נלמד על למידה בעידן מהפכת ההשכלה, על האפשרויות הבלתי־רגילות שעומדות בפנינו, על הסכנות שבישיבה על הגדר ועל הטכניקות הקונקרטיות שיעזרו לנו להצטרף לעולם החדש.
    מאז פרסום ספרי הראשון, ״ראש גדול״, חזרתי לאקדמיה. סיימתי בהצטיינות לימודי תואר שני ובימים אלה אני מסיים דוקטורט בהנדסת חשמל. בבית האקדמי שלי, במעבדה לקינמטיקה וגיאומטריה חישובית, אני משתתף במחקר על מערכות תקשורת וניווט לחלל, בנייה של לוויינים זעירים ומערכות לומדות בתחום הג'י־פי־אס. לכאורה, עולם הקסמים ועולם הנדסת החשמל שונים לחלוטין. למעשה, התחומים האלה קרובים בהרבה ממה שנדמה - גם המהנדס וגם הקוסם רוצים לשלוט בטבע. לקוסם יש אמנם מסורת ארוכה יותר, אבל למהנדס יש הצלחות גדולות יותר. ונקודת דמיון חשובה נוספת: עולם הקסמים מחייב אותך ללמוד בעצמך, כי אין בתי ספר לקסמים, לפחות לא כמו שיש בתי ספר להנדסה. גם עולם ההנדסה מחייב לימוד עצמאי. הדבר בולט בעיקר בקרב מהנדסים באקדמיה, ועדות לכך היא שתעשיות ענק פונות אל מעבדות אקדמיות כדי לפתח פרויקטים מורכבים. אמר לי פעם פרופסור מהמחלקה שלנו, שהסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה שבאקדמיה מצויים חוקרים שניחנו בעקומת לימוד מהירה או, אם תרצו, שהם בעלי תעוזה וגמישות ללמוד דברים חדשים. בתרבות שלנו התכונה הזאת היא מצרך נדיר ויקר. בסופו של דבר הספר הזה נועד לחשוף בפניכם את ארגז הכלים שאנו משתמשים בהם - גם בעולם הקסמים וגם בעולם האקדמיה. כל שנותר לכם הוא לעשות בהם שימוש.
    איך בנוי הספר וכיצד כדאי לקרוא אותו
     שבירת המיתוסים
     המורים הטובים בעולם
     ללמוד ללמוד
    על מנת ללמוד כמו שצריך, ראשית יש לשבור את כל המיתוסים שיש לנו לגבי למידה. חלקו הראשון של הספר, ״שבירת המיתוסים״, עוסק בכל הדעות הקדומות שיש לנו לגבי פעולה זו. החל בבתי הספר, עבור בחשיבות של לימודי המתמטיקה והמקום של האוניברסיטאות וכלה בתפקיד השוליה במאה ה־21. נבדוק את מקורו של כל מיתוס, את חשיבותו ובעיקר - את הסכנות הטמונות בו.
    החלק השני והמרכזי נקרא ״המורים הטובים בעולם״. בחלק זה נסקור את המהפכה של האינטרנט בעולם הלמידה, נראה איך כל אחד יכול להעלות ליוטיוב סרטוני הדרכה בכל נושא שבעולם ונכיר את עולם ה־MOOC. אלה הם קורסים אינטרנטיים הניתנים על ידי המרצים הטובים בעולם מהאוניברסיטאות הטובות בעולם ובשיטות הטובות בעולם, שיטות שבמהלך כל ההיסטוריה האנושית לא היו נגישות, ורק בזכות ההתקדמות הטכנולוגית אנו זוכים ליהנות מהן. כמו כן, נלמד איך צריך לקרוא ספר ומדוע רובנו לא יודעים בכלל לקרוא (כן, גם את/ה!).
    החלק האחרון נקרא ״ללמוד ללמוד״ והוא עוסק באבני הבניין של החשיבה והלמידה. נתחיל בלהבין לעומק את הרגש העומד בבסיס הלמידה - העניין. נעבור לחשיבות של ״קשיים מתוקים״ בתהליך הלמידה, נמשיך לכלי העבודה שלנו - הזיכרון והידע, ולבסוף נראה טכניקות מוחשיות שיעזרו לנו ללמוד כל נושא טוב יותר.
    אני ממליץ לקרוא את הספר מתחילתו ועד סופו. אם אתם מעוניינים רק להבין את הטכניקה החדשה, אפשר גם לקרוא את החלקים השני והשלישי בלבד.
    רגע לפני שמתחילים
    כאשר היה (התלמיד) צעיר, הוא נסע פעם לירושלים, מילא כרטיס הגרלה וזכה בפרס הראשון. הפרס היה סט שלם של כל התלמוד הבבלי. מדובר ב־20 כרכים עבים המכילים 2,711 דפים כתובים בכתב צפוף. כאשר חזר אותו תלמיד לבני ברק, קרא לו החזון איש אליו. מספר הבחור שהוא נכנס ברעדה לחדרו של הרב המפורסם, ואז שאל אותו החזון איש אם נכון הדבר שהוא זכה בסט התלמוד הבבלי. אותו תלמיד ענה שאכן נכון הדבר. ואז אמר לו החזון איש כי לפי ההלכה היהודית, כל יהודי חייב לדעת את כל התלמוד הבבלי בעל פה, ומי שלא יֵדע, ייענש. עם זאת, אנשים יוכלו לתרץ בבית דין של מעלה שלא היו להם הספרים בבית ולכן לא היו יכולים ללמוד. לך, הוסיף החזון איש, לא יהיה התירוץ הזה!
    והמילים שלו ממשיכות להדהד. לנו, בדיוק כמו לאותו תלמיד של החזון איש, אין שום תירוץ.
    קדימה, לעבודה.
    • רועי יוזביץ'
    • רועי יוזביץ'
     
  • נושאים
  • המלצות נוספות
    • העצמת מחנכים וחונכים בעידן המדיה והרשתות החברתיות
    • מסתו7י המס9רים
    • פוסטפנומנולוגיה וטכנומדע
    • הילדות החדשה
    • איקסטאזה!
    • מבחן המרשמלו
    • ללמוד בגדול
    • הכל חינוך
    • הסוד בללמוד
    • למה תלמידים לא אוהבים את בית הספר?
    • אלן טיורינג: האניגמה
    • למידה נראית למורים