הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • כשאלוהים היה ארנב
  • כשאלוהים היה ארנב
    שרה וינמן | תרגום: דנה אלעזר הלוי
    כנרת זמורה-דביר | 2012 | פרוזה תרגום, שואה | 320 עמ' מודפסים
    אלי מוד מעולם לא הרגישה שלמה בלי אחיה הגדול, ג'ו. ג'ו הוא שהבין מה קרה בין אחותו בת החמש לבין השכן הזקן שלהם שהיה מספר לה סיפורים עצובים על השואה, ולכן ג'ו הוא שהביא לה במתנה "חבר ראוי", ארנב גדול שהם קוראים לו "אלוהים".
     
    מעתה והלאה "אלוהים" הוא הכתובת שלה בעתות מצוקה. זהו סיפורם של אח ואחות, סיפור הסודות והתקוות שלהם. 
     
    זהו סיפור על ילדוּת והתבגרות, על חברויות ומשפחות, על ניצחונות וטרגדיות, ועל כל מה שביניהם. יותר מכול, זהו סיפור על אהבה בכל מופעיה.
  • ספר דיגיטלי
     
    37
    ספר מודפס
     
    92 73.6
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • אני מחלקת את חיי לשני חלקים. לא ממש "לפני" ו"אחרי", יותר כמו מחזיקי ספרים, שמאגדים יחד שנים רופסות של תהיוֹת ריקות מתוכן, שנים של ההתבגרות המאוחרת או של גילֵי העשרים־ומשהו, שמעטפת הבגרות פשוט אינה מתלבשת עליהן יפה. שנים של תעייה, שנים שאני לא משחיתה את זמני בניסיון להיזכר בהן.
    אני מסתכלת בתמונות מהשנים ההן והנוכחוּת שלי נמצאת בהן, למשל על רקע מגדל אייפל, או פסל החירות, או בתוך הים עם המים עד לברכיים, מנופפת ומחייכת; אבל החוויות האלה, כך אני יודעת עכשיו, נחוו במין שעמום קהה וחסר עניין שבתוכו אפילו קשת־בענן יכולה להיראות אפורה.
    היא לא נראתה בשום תמונה מהתקופה הזאת, ואני מבינה שהיא הצבע שחסר בתמונות האלה. היא אחזה בשנות ההמתנה האלה משני צִדיהן והרימה אותן כמשׂואות, וכשהגיעה לכיתה באותו בוקר אפרורי בינואר, היה נדמה שהיא עצמה התגלמות השנה החדשה; הדבר שיבטיח לי כי עוד נכונו לי דברים בעתיד. אבל רק אני ראיתי את זה. האחרים, שהיו כבולים בכבלי המוסכמות, חשבו שהיא מצחיקה במקרה הטוב, או ראויה ללעג במקרה הרע. היא באה מעולם אחר; עולם שונה. אבל אז, בסתר לבי, הייתי גם אני כמוה. היא היתה החתיכה החסרה שלי; השותפה שלי למשחק.

    • שרה וינמן
    • שרה וינמן
     
  • נושאים
  • המלצות נוספות