הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • כפתורים במרק
  • כפתורים במרק

    כפתורים במרק הוא סיפורו של נער, משה-יענקל זיסוביץ`, ששרד מן השואה. זוהי, ללא ספק, אחת העדויות המרתקות ביותר מאותה תקופה אפלה, בזכות יכולתו של המחבר לתאר את הקורות אותו ולעמוד על תחושותיו אז, במחנות. קשיי קיום קדמו לגירושם של יהודי הונגריה, אבל דבר לא יוכל להיות נורא ממחנות ההשמדה. משה היה בן 15 כשהגיע לאושויץ בירקנאו, ובכל זאת עבר בסלקציה - ושרד. הנאצים שישלחו את שוכני הצריף שלו למוות - והוא חמק מידם. הוא התגלגל לבוכנוולד, עבד עבודת פרך במחצבה - ונותר בחיים. בהצטרפו בדחף רגעי לקבוצה חדשה, הגיע למחנה עבודה במגדבורג, גרמניה, וגם שם הצליח לשרוד. 2800 אסירים היו עמו במגדבורג: 400 נותרו כשהנאצים פירקו את המחנה והחזירו את יושביו לבוכנוולד; רק 200 סיימו את המסע, וכשבא יום השחרור - נותרו מהם 40, ובהם המספר בן ה-17. משה זיו (זיסוביץ) עלה לישראל, הקים משפחה ובנה משק חקלאי במושב בני ציון. הוא לא שכח. לבקשת רעייתו ניקה, ואחר כך לבקשת בנו רונן ובתו ורדית, סיפר קטעים קטעים מהקורות אותו. לעתים כתב דבר מה לטקס יום הזכרון לשואה ולגבורה. ורק בחלוף 50 שנה מאז הימים הרחוקים במישקולץ עירו, שבהם התהלך רעב ברחובות, ניכר בפאותיו הארוכות של ילד חרדי - העלה את הסיפור כולו על הכתב. כפתורים במרק הוא סיפור קולח, ומחברו ניחן בעין בוחנת. הוא אינו פוסח על דבר, ועם זאת אינו מייגע את הקורא בפרטיה של אותה תקופה איומה, השואה. ניכרת במספר היכולת לראות את האנשים שבהם התחכך, וגם את עצמו, כפי שנראו באמת: ויותר מכל קורנת מכל עמוד הנחישות להוסיף ולחיות.

     

    "זהו סיפור עדות אנושי מזעזע מתקופת השואה" היחידה לאישור ספרי לימוד, משרד החינוך והתרבות, חוזר המנהל הכללי (1994)
     
    "זיו הצליח  במקום שבו נכשלו רבות מן הביוגרפיות המעונות – הוא פשוט ניער לחלוטין את ממד הזמן מעל זיכרונו המדהים, ובלשון פשוטה ורהוטה מצא דרך בלתי אמצעית שבעזרתה צירף באחת את הקורא הישר אל שורת הצועדים, שוכני הדרגשים וערימות המתים." דן חמיצר 
     
    זהו סיפרו הראשון של משה זיו (זיסוביץ'), והוא תורגם לאנגלית. בספרו השני "כאן לא היו טרומבונים" ( 1996), מביא משה את סיפור קליטתו בישראל, כניצול שואה.
  • ספר דיגיטלי
     
    27
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • בשנת 1938 נחתמה ברית צבאית בין מושל הונגריה, אדמירל מיקלוש הורטי, לבין הקנצלר הגרמני אדולף היטלר. בתמורה קיבלה הונגריה בחזרה את חבלי הארץ שאותם הפסידה בהסכם ורסאי, לאחר מלחמת העולם הראשונה. סמוך לתקופה זו נידונה בפרלמנט ההונגרי ״שאלת היהודים״, וחוקי הגזע נכנסו לתוקפם בזה אחר זה.
    בשנת 1940 הועברו כל היהודים ששירתו בצבא ההונגרי לפלוגות־עבודה. ביניהם היה אבי. בשנת 1943 נכנסו לתוקפם חוקי הגירוש של אזרחים זרים, ואף חוקים אלה חלו בעיקר על היהודים. שנה מאוחר יותר הובלו כ־600,000 יהודים מהונגריה למחנות ההשמדה.
    ב־11 באפריל 1945 שוחררתי ממחנה בוכנוולד. בעשרות השנים שחלפו מאז רשמתי על גבי פתקים ובקטעי יומן את האירועים כפי שזכרתי אותם. בעקבות הכנס העולמי של "ילדי בוכנוולד״, שנערך בחודש אפריל 1990, החלטתי להעלותם על הכתב - בעידודם של בני משפחתי. במהלך הכתיבה נוכחתי כי למעשה אין לי צורך בפתקים ובתזכורות. למרות הזמן הרב שחלף - קרוב לחמישה עשורים - מרבית האירועים טריים בזיכרוני, ולא אשכחם עד אחרית ימי.
     
    שם הרחק במזרח, בנוף אביב רוגע,
    שם תלמים שחורים למזרע!
    שם רקיע כחול וצח,
    שם שיר האביב נגדע. שם, במזרח, רק זעקת שבר נשמעת, שם אבי ואמי, והכול באלם נקטע. אין זעקה, ואין קול. בדממה נדם הכול. הרקיע נעול וחתום,
    רק חשרת עננים עמוסי גצים, וזה הכול! הכול דומם, הצריפים חשוכים,
    רק באופק בירקנאו הארובות לוהטות והעשן ממשיך ומיתמר, נתלה מעל הכול כטפחה כבדה, מאיימת ממעל בכובד משקלה. האוויר חרוך, נשורת גצים. חם! הנשימה קשה ומחרחרת.
    - אבי אוחז בידי: הנה, נשארנו! שם, בני, רק פסולת קרונות שורפים.
    - אבי, שם מכלים ריבוא ליום!
    בני יקירי, תמים שלי, אנחנו כאן. בבוא הקיץ הלך אבי ולא שב.
    • משה זיו (זיסוביץ')
    • משה זיו (זיסוביץ')
     
  • נושאים
  • המלצות נוספות
    • המספר ואני 99410
    • פרימו לוי – החיים כחומר
    • מי אתה ליאון ברז'ה?
    • איך קרה ששרדת
    • הארנב מפטגוניה
    • לפעמים האדם יודע
    • מי באש ומי במים
    • עצירה קצרה בדרך מאושוויץ
    • עם הזריחה
    • היהודי האחרון ברוטרדם
    • שתים עשרה לחמניות לארוחת בוקר (ח)
    • הנער על ארגז העץ
      מודפס 3 ב-100