הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • כך נחיה על מאדים
  • כך נחיה על מאדים
    סטיבן ל' פטרנק | תרגום: שלומית כנען
    ידיעות ספרים | אוקטובר 2016 | עיון | 130 עמ' מודפסים

    בואו לפגוש את הטיפוסים המרתקים שמעורבים במאמצים הדרמטיים ועתירי ההון שמטרתם להנחית את בני האדם הראשונים על המאדים. יזמים שהיו לאגדה, כמו אילון מאסק, ג'ף בזוס וסר ריצ'רד ברנסון, מתחרים בנאס"א ובסוכנויות חלל אחרות כדי לנעוץ את היתד הראשונה באדמת מאדים. זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל בתוך 20 שנה אנשים יוכלו לחיות על כוכב הלכת האדום. העיתונאי עטור הפרסים סטיבן פֶּטְרָנֶק טוען שהחיים על מאדים הם תוכנית גיבוי חיונית למין האנושי ומסביר בפרטי פרטים מרתקים איך בדיוק זה יקרה ומהם הסיכונים הכרוכים בכך. כך נחיה על מאדים לוקח את הקוראים למסע מופלא, מראשית פיתוח היכולת לשיגור טילים ועד לבהלה לזהב העתידית שבכריית אסטרואידים בחלל. פטרנק שוזר את הנחיתה על מאדים בסיפוריהם של מגלי הארצות הנודעים מן העבר ומוכיח שהחיים על מאדים אינם חלום בלבד, אלא העתיד של כולנו.

  • ספר דיגיטלי
     
    38
    ספר מודפס
     
    88 61.6
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • הקדמה
    החלום
    הנה תחזית לעתיד:
    בשנת 2027, סוף־סוף, מגיעות למאדים שתי חלליות אלגנטיות, ראפטור 1 וראפטור 2, ונכנסות למסלול סביבו אחרי מסע מפרך בן 243 יום. בנחיתתה של ראפטור 1 צופים ככל הנראה מחצית מכל בני האדם על פני כדור הארץ, חלקם מול מסכי LCD ענקיים תחת כיפת השמים. בשל מיקומו של מאדים ביחס לכדור הארץ, השידורים מגיעים רק כעבור 20 דקות, כך שתושבי כדור הארץ נתונים לעיוות משונה של זמן וחלל: אם משהו השתבש, ייתכן שברגעים אלה, כשהחללית מתקרבת אל אדמת מאדים, ארבעת האסטרונאוטים שבתוכה כבר מתים.
    כמעט עשר שנות ציפייה הובילו לרגע הזה: החללית מתקרבת לאִטה אל פני השטח, ואפקט הפיצוץ של בלימת הטילים מעלה עננים של אבק אדום. הקהל שעל פני כדור הארץ מחכה בנשימה עצורה, וברקע מזכיר הקריין מסיבת עיתונאים שהתקיימה שנים לפני כן. היה זה אירוע שגרם הלם לעולם ומבוכה לסוכנות החלל האמריקאית, נאס״א (NASA), שבזמנו עוד נדרשו לה שנתיים של עבודה לפחות כדי לבצע טיסת מבחן מאוישת של חללית המיועדת לטיסה למאדים. החברה הפרטית שמטרתה להגיע למאדים חשפה באותו יום כי היא עומדת לבנות טילי ענק שיטיסו לשם בני אדם, וכי בתוך עשור תשגר טיל או שניים שיבצעו את הנחיתה המאוישת הראשונה על הכוכב האדום.
    כבר בעת נחיתתה של החללית ראפטור 1 בתוך מכתש עצום סמוך לקו המשווה של מאדים, האסטרונאוטים שבפנים חושבים הלאה, אל הצעד הבא. הזמן יקר. אם הנחיתה הראשונה תושלם בהצלחה, תנחת בתוך שעות ספורות גם ראפטור 2 ועל סיפונה חוקרים נוספים. המשימה הראשונה של האסטרונאוטים היא להקים בסיס מגורים. לכך נועד חלק מהמטען העצום שעל החלליות. על האסטרונאוטים גם לנפח ״בניינים״ — אוהלי כיפה מדוחָסים שיוצרו מחומרים ייחודיים. אלה יגדילו את שטח המחיה שלהם וישמשו כחממות לגידול מזון.
    בין הסביבה שעל פני כדור הארץ לבין זו של מאדים קיים דמיון מסוים. נוף המאדים מזכיר מאוד חלקים מסוימים של כדור הארץ — את העמקים היבשים של אנטארקטיקה או את הרמות הצחיחות באזורי הגעש של הוואי. לעומת זאת יש גם הבדלים רבים, שההתמודדות איתם תהיה מאתגרת ביותר. היממה במאדים ארוכה רק ב־39 דקות ו־25 שניות מהיממה על פני כדור הארץ, אבל שנה במאדים ארוכה בהרבה משנה ארצית — 687 יום — מה שמכפיל גם את אורך העונות. מסלולו של מאדים אליפטי, ולכן תנאי מזג האוויר בחורף ובקיץ קיצוניים יותר; במחצית הדרומית של מאדים, הקיץ חם יותר והחורף קר יותר מאשר על פני כדור הארץ. בטווח הארוך אמורים המתיישבים במאדים להקים שתי מושבות — מושבת קיץ מדרום לקו המשווה של הכוכב ומושבת חורף מצפון לו.
    אבל כרגע, בתוך 24 שעות מנחיתתם של בני האדם הראשונים על אדמת מאדים, הם חייבים לבצע את משימתם החשובה ביותר: למצוא מים. עליהם לאמת את ההשערה שעלתה מנתונים שליקטו מקפות (כלי רכב לא מאוישים המקיפים את הכוכב ואינם נוחתים עליו) וגשושיות (חלליות בלתי־מאוישות) של נאס״א: שבאדמה שעל פני מאדים, הנקראת רֶגוֹלִית, יש כמות מים שתספיק גם לצריכת הנוזלים שלהם וגם לייצור חמצן לנשימה. האסטרונאוטים נחתו בכוונה במכתש שבו איתרה מקפת של נאס״א משטח חלק של קרח ממים טהורים. אם יתברר שהברק שנצפה על פני השטח אינו מעיד על קיומם של מים, יהיה צורך למצוא אתר קרוב אחר שבו מכילה הרגולית אחוזי קרח גבוהים. אם לא יצליחו, יפעילו האסטרונאוטים רדאר חודר קרקע כדי לאתר מים תת־קרקעיים, ואז יקדחו.
    עוד הרבה לפני שיגיעו ספינות החלל הבאות (שנתיים לאחר הנחיתה הראשונה) יידרשו האסטרונאוטים להקים מבנים קבועים יותר — אולי מִלבֵנים שיְיַצרו בעצמם מהרגולית. ביום הנחיתה השמש אמנם זורחת ומזג האוויר חמים יחסית — כעשר מעלות צלזיוס — אך כשיתחיל להחשיך יצנחו הטמפרטורות, והמצב בשטח יזכיר לילה קשה בקוטב הדרומי של כדור הארץ. הנחיתה ליד קו המשווה מאפשרת לאסטרונאוטים ליהנות מטמפרטורות נוחות יותר, היכולות להגיע בצהרי קיץ לכ־20 מעלות, אבל בלילה הן יורדות בקלות רבה לסביבות 70 מעלות מתחת לאפס, והמבנים נועדו הן לבודד את האסטרונאוטים מהקור והן להגן עליהם מקרני השמש, שהאטמוספרה הדלילה כמעט אינה מספקת הגנה מפניהן.
    אם הכול ישתבש — אם הם לא ימצאו אספקת מים טובה, אם יתברר שהשפעת הקרינה קשה מהצפוי, או שייגרם נזק חמור לאחת החלליות בזמן הנחיתה — יחכו האסטרונאוטים בסבלנות לחלון שיגור ראוי ויֵצאו למסע הארוך בחזרה לכדור הארץ. אבל אם הדברים יתנהלו כמתוכנן — הם אמורים להישאר עליו לשארית חייהם.
    לחלוצי מאדים אלה, העומדים בודדים על כוכב שומם לכאורה, במרחק של כ־400 מיליון קילומטרים מביתם, יש הרבה מן המשותף עם פורצי דרך קודמים — חוקרי הארצות הגדולים שבמהלך ההיסטוריה טיפסו על הרים וחצו אוקיינוסים כדי לבנות חיים חדשים. עם זאת הם גם חשובים יותר, מכל הבחינות, מאותם חוקרי ארצות שקדמו להם. נוכחותם על מאדים היא ההישג הגדול ביותר של הבינה האנושית.
    כל מי שצפה בניל ארמסטרונג צועד לראשונה על הירח ב־1969 יוכל לספר לכם שכדור הארץ כמו עמד לרגע מלכת. האירוע הזה היה מפליא ובלתי־נתפס עד כדי כך שעדיין יש כאלה המאמינים שהוא צולם באולפן הוליוודי. אחרי שהאסטרונאוטים דרכו על פני הירח החל להישמע יותר ויותר המשפט ״אם הצלחנו להגיע לירח, אנחנו יכולים לעשות הכול.״ הכוונה היתה לכך שאנחנו יכולים לעשות הכול על פני כדור הארץ או בסמוך לו. לנחיתה על מאדים כבר יש משמעות אחרת לגמרי. אם נצליח להגיע למאדים, נוכל להגיע לכל מקום.
    עם הישג כזה, מדע בדיוני כמו זה שנראה בסרטי ״מלחמת הכוכבים״ ובסדרת ״מסע בין כוכבים״ כבר לא ייראה הזוי כל כך. הירחים של שבתאי ויופיטר ייתפסו כיעדים מתקבלים על הדעת למסעות מחקר. ההתפתחות הזאת גם תיצור — לטוב ולרע — גל של מחפשי עושר שיזכיר את ימי הבהלה לזהב בקליפורניה. וחשוב מכול — אופקינו יתרחבו אל מעבר למגבלות כוח המשיכה של כדור הארץ ועד לגבולות הדמיון שלנו. רגע הנחיתה הראשונה של בני אדם על מאדים יהיה חשוב יותר, מבחינה טכנולוגית, פילוסופית, היסטורית וגיאוגרפית, מכל מה שקדם לו — כי המין האנושי כבר לא יהיה קשור בלעדית לכוכב לכת אחד.
    חלוצי המאדים האלה מסמנים את ראשיתה של תוכנית שאפתנית — לא רק לבקר במאדים ולהקים בו מושבה, אלא להנדס מחדש, או להאריץ, את הכוכב כולו — כלומר, להעשיר בחמצן את אטמוספרת הפחמן הדו־חמצני הדלילה שלו עד שתתאים לנשימה של בני אדם, להעלות את הטמפרטורה הממוצעת מ־62 מעלות מתחת לאפס לרמה נסבלת יותר של שבע מעלות מתחת לאפס, להשיב את המים לערוצי הנחל היבשים ולאגמים הריקים של כוכב הלכת, ולשתול צמחייה שתוכל לשגשג באזורי האקלים המתון שלו באטמוספרה עתירת פחמן דו־חמצני. האסטרונאוטים הראשונים האלה יתניעו תהליך שעלול אמנם להימשך אלף שנה, אבל בזכותו ייווצר בית נוסף לבני האדם. הם יקימו מאחז־על באזורי הסְפָר הרחוקים ביותר. כמו מוצבי ספָר רבים לפניו, גם המאחז הזה ישתווה בסופו של דבר לקהילת־האם מבחינת המשאבים ומבחינת רמת החיים שהוא מציע, ויהיה מקום מגורים נחשק לא פחות ממנה.
    למסעם של פורצי הדרך האלה יש השלכות עתידיות מרחיקות לכת. בראייה רחבה יותר, משימתם היא להקים חברה אנושית של יורדי חלל עם מערך של נמלי חלל המאפשרים שיגור קל של טילים מכוכב בעל כוח משיכה נמוך. משם יוכלו בני האדם לטוס עד קצוות מערכת השמש.
    נחיתתן של החלליות האלה על מאדים בעתיד הקרוב תהיה רגע גדול לתחום חקר החלל, אך גם הרבה מעבר לכך. היא תהיה לא פחות מפוליסת ביטוח למין האנושי. ישנם איומים של ממש על המשך קיומו של הגזע האנושי על פני כדור הארץ — בין השאר בשל העובדה שאיננו מצליחים להציל את הכוכב שלנו מהרס אקולוגי, וכן בגלל הסיכון למלחמה גרעינית. התנגשות עם אסטרואיד אחד עלולה למחות את רוב החיים מעל פני האדמה, והשמש שלנו עצמה תגדל ותשמיד בסופו של דבר את כדור הארץ. הרבה לפני כן נצטרך להפוך לגזע של יורדי חלל ולחיות לא רק על כוכב אחר אלא בסופו של דבר גם במערכות שמש אחרות. המתיישבים הראשונים במאדים יגלמו את הסיכוי הטוב ביותר שלנו להישרדות האנושות. הבסיס הקטנטן שיקימו יצמח וייהפך למושבה, ואולי אפילו יצמיח מין חדש שיתרבה במהירות. החברה שבנתה את החללית שהביאה אותם לשם בונה כעת מאות טילים נוספים. היעד הוא להגיע בתוך כמה עשורים לאוכלוסייה בת־קיימא של 50 אלף בני אדם על מאדים. הם יוכלו לשמר את אוצר החוכמה הקולקטיבית של המין האנושי ואת ההישגים שצברנו, גם אם אלה מאיתנו שנשארו בכדור הארץ ייכחדו.
    האמת היא שהיכולת להגיע למאדים קיימת כבר 30 שנה לפחות. פחות מעשור אחרי טיסת אפולו 11 שהנחיתה את האדם הראשון על פני הירח של כדור הארץ יכולנו כבר להנחית בני אדם על מאדים. כמעט כל הטכנולוגיות הדרושות קיימות זה מכבר. פשוט בחרנו עד כה שלא לנצל את ההזדמנות.
    כדאי להבין לעומק את הרקע לטעות הזאת — איך קרה שהחלטה אחת של נשיא אמריקאי אחד עיכבה למשך עשרות שנים את תחום הנסיעה בחלל, בזמן שכבר היה אפשר להנחיל לשני דורות שלמים את ההתלהבות ואת ההשראה שבידיעה כי האנושות מסוגלת להגשים כמעט את כל מה שהמוח האנושי יכול לדמיין. לפני כמעט 50 שנה כבר היו לנו הכלים להרחיק אל תוך מערכת השמש ואף מעבר לה.
    כעת, בזכות הטילים שמפתחים גופים פרטיים שונים, נפתח לנו שער חדש אל הכוכבים. ייתכן שהצורך לחקור חבלי ארץ חדשים טבוע בדנ״א שלנו; הרי ההומו סאפיינס החל להתפשט מאפריקה ליבשות אחרות לפני כ־60 אלף שנה, והמשיך להרחיק אל מעבר לאופק עד שאִכלס את כל כדור הארץ. ייתכן שהדחף לחקור מחוזות חדשים וליישבם הוא עניין של הישרדות. אבל הוא גם הוביל לקולוניזציה של מקומות שכבר היו מאוכלסים, להשמדת תרבויות ולשימוש פרוע במשאבים.
    ההתיישבות במאדים תתרחש הרבה יותר מהר משרוב האנשים סבורים, והיא תקרה באופן בלתי־מבוקר. הספר שלפניכם עוסק בעיקר בעובדה המדהימה שאנחנו מסוגלים לבנות על מאדים. אבל נוסף על כך הוא נכתב כקריאת אזהרה. הפוטנציאל הוא אדיר, אבל הסיכונים רבים מאוד. זה בדיוק הזמן לחשוב על כך.
    • סטיבן ל' פטרנק
    • סטיבן ל' פטרנק

      סטיבן פֶּטְרָנֶק כותב משך 40 שנה ספרים בנושאים כמו מדע, טבע, טכנולוגיה, פוליטיקה, כלכלה ועוד. הוא היה בין היתר העורך הראשי של ,Discover כתב העת הגדול בעולם בתחום המדע, וכתביו זכו לאינספור פרסים ולשבחי הביקורת. ההרצאה הראשונה שלו במסגרת TED, ,Ways the World Could End זכתה ליותר ממיליון צפיות.

     
  • נושאים
  • המלצות נוספות
    • אסטרופיזיקה למי שאין לו זמן
    • החיים מתחילים כאן
    • מסתו7י המס9רים
    • אוטוביוגרפיה
    • 13 תעלומות מדעיות
    • מהפכת ההשכלה
    • איקסטאזה!
    • רשת הזמן
    • הספר הקטן של הרעיונות הגדולים
    • פוסטפנומנולוגיה וטכנומדע
    • עתיד האנושות
    • למדוד את העולם