הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • ירח מעל סואץ
  • ירח מעל סואץ
    כנרת זמורה-דביר | יולי 2019 | פרוזה מקור | 256 עמ' מודפסים
    אמנון קרני לא הגיע לירח – הוא נשלח למעוז בתעלת סואץ. המראות שראה שם היו זרים ומוזרים, והאירועים שחווה היו קשים ולא נתפסים.
    עשרות שנים לאחר מכן חשב אמנון — צלם חדשות מצליח, אך אדם בודד ותלוש — שהטראומה כבר מזמן מאחוריו. הוא האמין שהצליח להתגבר על מוראות הטירוף, האימה והפחד והמשיך בחייו. מחלה קשה מעלה אצלו זיכרונות שנותרו אי־שם, מודחקים עמוק במוחו. לקראת זקנה, אמנון, זאב בודד, מאמץ לו חבר לחיים – את צ'ארלי, כלב אנושי וחכם. הוא בונה חיים חדשים ויציבים עם סדר יום קבוע כבמאי סרטי זיכרון משפחתיים. 
    דבר לא מכין אותו לסרט שהוא מביים על משפחת גלבוע. אמנון לא יודע אם זה צירוף מקרים הזוי או כוונת מכוון, אך המפגש הזה משבש את כל עולמו.
    הוא נשאב לזיכרונות קשים מנשוא מימי מלחמת ההתשה, מלחמה שאיש אינו רוצה להיזכר בה ואיש לא לוקח עליה אחריות, ובוחר להתעמת אחת ולתמיד עם החור השחור הפעור בעברו.
     
    יוסי עוזרד, יליד 1949, בן קיבוץ להבות הבשן. שירת כקצין קרבי. נשוי ואב לשישה. עוזרד הוא סופר, איש תקשורת רב־תחומי, יזם ואיש עסקים. ניהל את חטיבת החדשות בגלי צה"ל, הקים את ערוץ 8 ואת ערוצי הסרטים של HOT, והיה מנהל התוכניות של תאגיד התקשורת UPC באירופה. ממייסדי חברת החדשות של ערוץ 2, ייסד את חברת "יולי־אוגוסט הפקות" ויו"ר ערוץ DOGTV. ספריו הקודמים קיבוץ ברלין וגשר הדודות ראו אור אף הם בהוצאת כנרת, זמורה.
  • ספר דיגיטלי
     
    42 25.2
    ספר מודפס
     
    96 76.8
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • 1.

    המלחמה לא פסקה לרגע, פגזים המשיכו ליפול לילה ויום. האויב לא נראה, אבל נוכחותו הורגשה כל הזמן. מבעד לחרכי הירי, עשרות עיניים חיפשו מטרה מזדמנת שתילכד בצלב הכוונת. חיים שלמים התנהלו במסתור משני צדי תעלת סואץ. בצד הישראלי נעו בתעלות וישנו בבונקרים, בצד המצרי הבניינים והצמחייה שימשו הסוואה. שמש המדבר יקדה ושרפה את נוף הטרשים. פגז התפוצץ ברעש מחריש אוזניים. צרור מקלע חלף בשריקה צורמת מעל הראשים. בזחל"מים ישבו חיילים חנוקים באפודי מגן, מחבקים את נשקם. עיניים חרדות סרקו את הגבעות. שרשרות ברזל חרצו את החול בדרך מטולאת מכתשי פגזים.
    הזמרת יפה ירקוני, קסדה לראשה ועל חזהּ אפוד מגן, ישבה בזחל"ם. משב אוויר לוהט טפח על פניה. "דומם מנועים שלוש דקות," רעמו מכשירי הקשר. מפקד השיירה הרים את ידו. שאגת המנועים חזרה להרעיד את המדבר. השרשרות שבו לדוש את החול הפריך. ריח פיח ושמן שרוף נישא באוויר ההביל. האבק הִקשה את הראייה. דיונות סחופות רוח מדברית שימשו תפאורה מרהיבה לשקט המאיים. רוח מזרחית הרעידה את מי תעלת סואץ ושילחה אדווה של גלים רכים. נחש המים הכחולים נמתח רגוע ושלֵו עד האופק. השיירה התקרבה לפתחו של המעוז.
    הנסיעה עברה בשלום. הזחל"מים עצרו מול השער. חייל לא מגולח, במכנסיים מטונפים משמן רובים, לבוש שכפ"ץ על חזה עירום, פתח בלאות את שער המעוז, שכוסה ברעמת אריה של תלתליות פלדה דוקרניות. חצר המעוז הוקפה בסוללת חול גבוהה. קצין צעיר קיבל את פניה של הזמרת בחיוך גדול. האורחים הזדרזו לרדת לבונקר. ריח זיעה ועובש הכה בנכנסים. הקצין ניפנף בעיתון לפזר את האוויר הדחוס. בקול נוקשה פקד: "תפעילו את המפוח... אין אוויר. מסריח פה... תכף מתחילה ההופעה." מאחת המיטות נשמעה צעקה: "קיבינימט... תנו לישון... קצת שקט. נמאס מכל הליצנים."
    כמה מהחיילים משכו את הסדינים מעל ראשיהם. אחרים נשארו שכובים על המזרנים החשופים בתחתונים ובגופייה. "במיוחד בשבילכם, היישר מתל אביב... יפה ירקוני — זמרת המלחמות," הכריז קצין החינוך בקול מתלהב. החיילים הגיבו בגיחוך. נגן הגיטרה השמיע כמה אקורדים חזקים. יפה ירקוני ניערה את האבק שדבק בבגדיה: "שלום לכם, חיילים גיבורים, באתי במיוחד מתל אביב לעשות לכם שמח, קדימה, הופ, הופ, כולם לקום מהמיטות, בואו נעשה שמח... אתם מוכנים? עכשיו כולם שרים איתי: 'אנו ניפגש, אף אם יפרידו מרחקים, כי לי אותך ייעד גורלי לעד ונהיה מאושרים.'" ההופעה הקצרה הסתיימה במחיאות כפיים ספורות. מקצת החיילים חזרו לשחק שש־בש, אחרים התארגנו לארוחת צהריים מאוחרת. קצין החינוך שנלווה לזמרת זירז את הפמליה לזוז לעבר מחלקת הטנקים שהתמקמה כמאה מטרים מהמעוז. הזחל"מים עצרו בשטח חניון הטנקים. מפקד מחלקת הטנקים ירד מהטנק וקיבל בספק הצדעה צבאית ספק תנועת שלום את הזמרת. יפה ירקוני טיפסה על צריח הטנק. הטנקיסטים בסרבליהם הצטופפו סביבה. הגיטריסט פרט על המיתרים, והחיילים הקשיבו לקול הצרוד שגווע בשממת המדבר.
    שובל אבק סמיך ליווה את שיירת הזמרת, שיצאה חזרה לרפידים לתפוס מטוס אחרון לתל אביב. המים שינו את צבעם מכחול לסגול והחלו להתמזג עם החשכה היורדת. אבק הכוכבת נמוג ונעלם. החמה נסוגה לאט, צובעת את האופק בוורוד. קרני שמש אחרונות סינוורו את עיני הזקיפים בעמדות השמירה. במזרח עלתה לבנה חגיגית, עגולה ויפה. הופעת הירח ברקיע, כמו שרביט מנצח, היתה האות לפתיחת הסימפוניה הבלתי גמורה של תזמורת תותחי הצבא המצרי. הרעשה ארטילרית כבדה נחתה על המעוז ועל מחלקת הטנקים שהתמקמה בסמוך. מעוצמת ההפגזה נמלטו הזקיפים מהעמדות לבונקרים. שומרים אחרים טמנו את ראשם בין שקי חול בתפילה חרישית שהביצורים יחזיקו מעמד מול מבול הפגזים. בחסות ההרעשה הכבדה חצו סירות מנוע מהירות את תעלת סואץ. עשרות חיילי הקומנדו המצרי טיפסו על גדת התעלה שבשליטה ישראלית ופתחו באש טילים ומקלעים על חיילי המעוז ועל מחלקת הטנקים.
    במרכז הבקרה של סוכנות החלל האמריקנית ביוסטון, טקסס, צפו מאות מדענים נרגשים בשילוח חללית אפולו 11 לעבר הירח. טיל הסטורן 5 הפעיל את מנועיו בשיא כוחם וזינק במהירות ובעוצמה לעבר האטמוספרה. החללית יצאה בדרכה אל הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ. משק כנפי ההיסטוריה הידהד ברחבי העולם, האדם הראשון עשה את דרכו לקראת נחיתה על הירח.
    בשמים עלו כוכבים, אורם החלש ניצנץ מבעד לאוויר המפויח. כוכב שביט חלף ברקיע והשאיר שובל זוהר. בנחתת החלל הקטנה אזל מלאי הדלק במהירות. שני האסטרונאוטים חששו מפגיעה בסלעים חדים. בשניות האחרונות נמצא שטח נחיתה מתאים.
    ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין חשו ברעידה קלה בעת שקופסת החלל נגעה בקרקע המאובקת. דלת רכב החלל נפתחה, ניל ארמסטרונג, עטוף בחליפת חלל לבנה, נופף בידו. במיליוני בתים ברחבי העולם בהו תושבי כדור הארץ בהתפעלות בתמונות שבהן נראו שני האסטרונאוטים מקפצים כירבועים על אדמת הירח.
    באותו הזמן מסוק של צה"ל ריחף בגובה נמוך. פגזים וכדורים זוהרים שרטו את החשכה בהבזקים מסנוורים. מבעד לתמרות העשן והאבק הבחין אחד הטייסים בנצנוץ של אור ירוק. המסוק נחת באזור מרוצף אבנים קטנות. רופא וחובש חשו לעבר שלושת הטנקים הפגועים. הפצועים קיבלו טיפול ראשוני בשטח והוכנסו אל בטן המסוק. שבעה טנקיסטים נהרגו בהתקפה. הגופות הוכנסו לשקיות ניילון שחורות והונחו זו ליד זו על החול הצהוב שספג את הדם. המסוק המריא לעלטה בדרכו לעבר המחנה הצבאי בביר גפגפה.
    ככה דמיינתי את סצנת הפתיחה של הסרט שלי, עוד לפני הכותרות.
    • יוסי עוזרד
    • יוסי עוזרד

      יוסי עוזרד, יליד 1949, בן קיבוץ להבות הבשן. שירת כקצין קרבי. נשוי בשנית ואב לשישה. איש תקשורת רב-תחומי, ניהל את חטיבת החדשות בגלי צה"ל, הקים את ערוץ 8 ואת ערוצי הסרטים של HOT היה מנהל התוכניות של תאגיד התקשורת UPC באירופה. ממייסדי חברת החדשות של ערוץ 2, יזם ואיש עסקים.

     
  • נושאים
  • המלצות נוספות