הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • חיילים
  • חיילים
    סונקה נייצל, הראלד ולצר | תרגום: עפרה קק
    כנרת זמורה-דביר | אפריל 2014 | שואה, היסטוריה ופוליטיקה | 400 עמ' מודפסים

    בראשית מלחמת הﬠולם השנייה יזם המודיﬠין הבריטי את אחד ממבצﬠי הריגול הגדולים והחשובים בהיסטוריה: אנשיו התקינו מיקרופונים זﬠירים בכמה מתקני כליאה, והאזינו בשיטתיות לאלפי שבויי המלחמה הגרמנים שנכלאו בהם.
    האזנות הסתר נוﬠדו לסחוט מהשבויים הגרמנים מידﬠ ﬠל ﬠניינים צבאיים, כמו תוכניות מבצﬠיות וכלי נשק חדשים. אבל השבויים, שלא ידﬠו כמובן שהבריטים מאזינים להם, דיברו בגילוי לב גם ﬠל נושאים אחרים: הﬠרים שביקרו בהן, בני המשפחה שהתגﬠגﬠו אליהם, וגם ההריגה והאלימות הקיצונית שהיו חלק מחיי היומיום שלהם, מﬠורבותם האישית בביצוﬠ פשﬠי מלחמה ויחסם להשמדת יהודי אירופה.
    כחצי מאה לאחר תום המלחמה גילה ההיסטוריון הגרמני סונקה נייצל את תמלילי השיחות, המחזיקים בסך הכול כ־150,000 ﬠמודים, והחל לנתח אותם ﬠם הפסיכולוג החברתי הראלד ולצר. התוצאה של מפﬠל האדירים הזה היא הספר חיילים, המבוסס ﬠל תמלילי השיחות, ומביא מבט חדש, מבפנים, ﬠל חיילי צבא גרמניה ומפקדיו: מה היו הנושאים שהﬠסיקו אותם במיוחד, מה הם חשבו ﬠל המנהיגים שלהם וﬠל המפלגה ששלטה בהם, כיצד הם תפסו את המלחמה ואת יריביהם, וגם מה הם ידﬠו ﬠל השמדת יהודי אירופה, מה היתה מﬠורבותם בה ומה הם חשבו ﬠליה.

  • ספר דיגיטלי
     
    39
    ספר מודפס
     
    94 75.2
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • שני מבואות

    מבוא 1: סונקה נייצל


    היה יום סתיו לונדוני טיפוסי: עננים נמוכים, גשם טורדני וטמפרטורה של שמונה מעלות צלזיוס. נסעתי ברכבת התחתית עד גני קיוּ, ירדתי בתחנת הרכבת הציורית בדרום־מערב לונדון ונחפזתי אל הארכיון הבריטי הלאומי כדי לקבור את עצמי בתיקים ישנים. בכניסה עמדו שומרים אחדים, שנברו בתיק שלי בחטף. אחר כך עברתי דרך חנות הספרים הקטנה אל המלתחה, ומשם עליתי במדרגות אל אולם הקריאה, שָם הבטיח לי השטיח הירוק הבוהק שעל הרצפה שדבר לא השתנה כאן מאז ביקורי האחרון.
    באותו סתיו בשנת 2001 הייתי מרצה אורח באוניברסיטת גלזגו, ועתה הרשיתי לעצמי ביקור קצר בלונדון. שבועות אחדים לפני כן נתקלתי בספרו של מיכאל גנון על נקודת המפנה במערכה על האוקיינוס האטלנטי במאי 1943. בין השאר הופיעו שם כמה עמודים ובהם תמלילים של ציתותים לחיילי צוללות גרמנים — והדבר עורר בי סקרנות. עובדת קיומם של תמלילים של שבויים גרמנים היתה ידועה לי, אבל עד אז לא שמעתי על פרוטוקולים שמקורם בהאזנות. רציתי ללכת מיד בנתיב הזה, אם כי לא היו לי ציפיות גדולות. מה זה כבר יכול להיות? כמה עמודים של קטעי שיחות שהוקלטו בידי מישהו היכנשהו. אינספור פעמים התבררו רמזים, שעוררו תקווה למקורות חדשים, כלא יותר מדרכים ללא מוצא.
    אבל הפעם המצב היה שונה: על שולחן העבודה הקטן שלי היה מונח צרור תיקים שהחזיקו כשמונה מאות דפים והיו מחוברים זה לזה בשרוך. הדפים הדקים היו מונחים זה על זה בסדר מופתי. נראה שהייתי אחד הראשונים שהחזיקו אותם בידיהם. מבטי חלף על תמלילי שיחות של אנשי חיל הים הגרמני, רובם חיילי צוללות, מתועתקים מילה במילה. שמונה מאות עמודים רק מחודש ספטמבר 1943. אם קיימים דוחות מחודש ספטמבר, צריכים להיות דוחות גם מאוקטובר ומנובמבר 1943. ומה עם שנות המלחמה האחרות? ואכן, גם מחודשים אחרים היו קיימים צרורות עבים, ואני קלטתי שזהו רק קצה הקרחון והזמנתי בהתרגשות עוד ועוד תיקים. נראה שההאזנות לא נעשו אך ורק לחיילי צוללות, אלא גם לאנשי הלופטוואפה וצבא היבשה. רותקתי לשיחות, וממש נשאבתי לעולם החדש של המלחמה שהשתרע לפני. היה אפשר לשמוע את החיילים מדברים, לראות אותם מניעים את ידיהם בעת שהתווכחו. הפתיחוּת שבה דיברו על הלחימה, על ההריגה ועל המוות, הפתיעה אותי. למחרת, לאחר שחזרתי לגלזגו עם כמה צילומים של טקסטים מעניינים במיוחד, פגשתי במקרה במכון להיסטוריה את פרופסור ברנרד ואסֶרשטיין וסיפרתי לו על החומר שמצאתי. אמרתי שמדובר במקור חדש לחלוטין, ושאולי מישהו יוכל לכתוב עליו עבודת דוקטורט. "אתה רוצה לוותר על כל זה?" הוא שאל בתדהמה. המשפט הזה הידהד בראשי זמן רב. לא. הוא צודק. אני צריך לקחת את האוצר הזה על עצמי.
    מאז נסעתי ללונדון שוב ושוב וגם התחלתי לקלוט מה נפל לידי: הבריטים האזינו כל המלחמה לאלפי שבויים גרמנים ולכמה מאות שבויים איטלקים. קטעי שיחות שנראו מעניינים במיוחד הועלו על הכתב. כל הפרוטוקולים שרדו את המלחמה ומאז 1996 היה מותר לעיין בהם. אך בשנים שעברו מאז תום המלחמה המקורות האלה פשוט נשכחו — הם נמו להם על מדפי הארכיון בלי שאיש זכר את קיומם.
    בשנת 2003 פירסמתי מובאות ראשונות. לאחר שנתיים הופיעה מהדורה עם כמעט מאתיים תמלילים של ציתותים לגנרלים גרמנים. זמן קצר לאחר מכן נתקלתי בארכיון הלאומי בוושינגטון בחומר דומה, בכמות כפולה מזו שבלונדון. כלומר, עוד מאה אלף דפים. לא יכולתי לנתח לבד את כמות התיקים העצומה הזאת.

    • סונקה נייצל
    • סונקה נייצל
     
    • הראלד ולצר
    • הראלד ולצר
     
  • נושאים
  • המלצות נוספות
    • בגן חיות הטרף
    • מבצע קציצה
    • סוכן זיגזג
    • רוצחות בשירות היטלר
    • מחנה Z
    • הנס ורודולף המצוד אחר מפקד אושוויץ
    • ההימור האחרון של היטלר
    • מסע עם האויב
    • מבצר החורף
    • נוטות החסד
    • מדליונים
    • מינכן