הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • הַנְקָה וּפִּיט
  • הַנְקָה וּפִּיט
    כתר | 2013 | ראשית קריאה, שואה, ילדים | 72 עמ' מודפסים

    הַנְקָה הִסְתַּכְּלָה עַל הַבִּנְיָן וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הִתְרוֹצְצוּ בְּרֹאשָׁהּ: 'מִי הֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁגָּרִים פֹּה? הַאִם יִהְיוּ נֶחְמָדִים אֵלַי? כַּמָּה זְמַן אֶשָּׁאֵר כָּאן?' לִבָּהּ הָלַם בְּחָזְקָה. הַדּוֹדָה מָארִי הִקִּישָׁה שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים עַל הַדֶּלֶת. לְהַפְתָּעָתָהּ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַנְקָה, כְּשֶׁנִּפְתְּחָה הַדֶּלֶת עָמְדָה בַּפֶּתַח יַלְדָּה, יַלְדָּה עִם חִיּוּךְ גָּדוֹל, שֵׂעָר צָהֹב בָּהִיר וְעֵינַיִם כְּחֻלּוֹת כְּמוֹ הַמַּיִם בָּאֲגַם שֶׁבַּפָּארְק.

    "הִכָּנְסוּ," אָמְרָה הַיַּלְדָּה. "הַשֵּׁם שֶׁלִּי הוּא פִּיטְיָה אֲבָל כֻּלָּם קוֹרְאִים לִי פִּיט."


    בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, בְּאַמְסְטֶרְדַם אֲשֶׁר בְּהוֹלַנְד, הַנְקָה הַקְּטַנְטַנָּה נִפְרֶדֶת מֵהוֹרֶיהָ וְנִלְקַחַת לְמַחְבּוֹא. הִיא לְבַד, הִיא עוֹבֶרֶת מִבַּיִת לְבַיִת, הִיא אִבְּדָה אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַמֻּכָּרִים וְהַבְּטוּחִים בְּחַיֶּיהָ. אֲבָל דַּוְקָא אָז, בְּשִׂיא הַפַּחַד, הַבְּדִידוּת וְהַמְּצוּקָה, הִיא מוֹצֵאת אֶת פִּיט, נֶפֶשׁ תְּאוֹמָה שֶׁתַּחֲזִיר לְחַיֶּיהָ אֶת הַחֹם וְהָאַהֲבָה שֶׁכָּל כָּךְ חֲסֵרִים לָהּ.


    הַנְקָה וּפִּיט הוּא סִפּוּר עַל חֶסֶד מֻפְלָא, עַל חֲבֵרוּת, אֹמֶץ וְתִקְוָה

    בְּלֵב הָאֵימָה. הַנְקָה הִיא אִמּוֹ שֶׁל הַמְחַבֵּר, רַן כֹּהֵן אַהֲרוֹנוֹב, שֶׁמְּסַפֵּר אֶת סִפּוּרָהּ בְּאַהֲבָה וּבִרְגִישׁוּת.


    רן כהן אהרונוב (רנדה) הוא איש חינוך ומנהל תחום הגיל הרך במכון לחינוך דמוקרטי. בין ספריו הקודמים: "לא רוצה חיתול", "יש לי יומולדת", "זה שלי" ו"מיצי" (יחד עם מירי רוזובסקי).

  • ספר דיגיטלי
     
    39
    ספר מודפס
     
    82 57.4
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • פֶּרֶק 1

    הַנֶקֶה עוֹבֶרֶת מִבַּיִת לְבַיִת

     

    שׁוּב יָרַד הַגֶּשֶׁם בְּלִי הַפְסָקָה. הַנֶקֶה הַקְּטַנָּה יָשְׁבָה מְכֻרְבֶּלֶת עַל הַסַּפְסָל בָּרַכֶּבֶת הַחַשְׁמַלִּית. מְעִיל הַגֶּשֶׁם הָאָדֹם שֶׁלָּבְשָׁה הָיָה רָטֹב לְגַמְרֵי. בְּיָד אַחַת הֶחֱזִיקָה אֶת יָדָהּ שֶׁל דּוֹדָה מָארִי וּבְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה אָחֲזָה בְּחָזְקָה בַּמַּזְלֵג וּבַכַּפִּית הַצִּבְעוֹנִיִּים שֶׁלָּהּ, שֶׁאוֹתָם לָקְחָה אִתָּהּ לְכָל מָקוֹם. הַיָּד שֶׁל דּוֹדָה מָארִי הָיְתָה חַמָּה וִיבֵשָׁה, וְהַנֶקֶה חָשְׁבָה שֶׁהַלְוַאי וְהָיְתָה יְכוֹלָה לָשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הַיָּד הַזֹּאת.

    ״אֲנִי מְקַוָּה שֶׁאֵצֶל הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת תּוּכְלִי לְהִשָּׁאֵר יוֹתֵר זְמַן,״ לָחֲשָׁה לָהּ דּוֹדָה מָארִי.

    אֵצֶל הַמִּשְׁפָּחָה הַקּוֹדֶמֶת נִשְׁאֲרָה הַנֶקֶה רַק כַּמָּה יָמִים. פִּיטֶר, הַיֶּלֶד שֶׁהִתְחַבֵּא אִתָּהּ שָׁם, יָצָא בֹּקֶר אֶחָד וְלֹא חָזַר. בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, מְאֻחָר מְאוֹד, כְּשֶׁהַנֶקֶה יָשְׁנָה, נִכְנַס פִּתְאוֹם מִישֶׁהוּ לַחֶדֶר, הוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַמִּטָּה, שָׂם בְּיָדָהּ בְּגָדִים וְאָמַר לָהּ לְהִתְלַבֵּשׁ מַהֵר. הַנֶקֶה הָיְתָה רַק יַלְדָּה קְטַנָּה אֲבָל הִיא כְּבָר לָמְדָה לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה דְּבָרִים לְבַד. אַחֲרֵי רֶגַע, כְּשֶׁעֵינֶיהָ שֶׁל הַנֶקֶה הִתְרַגְּלוּ לַחשֶׁךְ, הִיא רָאֲתָה אֶת דּוֹדָה מָארִי נִכְנֶסֶת בִּמְהִירוּת אֶל הַחֶדֶר. "הַנֶקֶה, אֲנַחְנוּ הוֹלְכוֹת עַכְשָׁו," הִיא אָמְרָה. "הֶחְלַטְנוּ שֶׁמְּסֻכָּן לָךְ מִדַּי לְהִשָּׁאֵר כָּאן."

    עַכְשָׁו הֵן הָיוּ בַּדֶּרֶךְ לִמְקוֹם מִסְתּוֹר חָדָשׁ. הָרַכֶּבֶת הַחַשְׁמַלִּית נֶעֶצְרָה בְּאֶחָד מֵרְחוֹבוֹתֶיהָ הַקְּטַנִּים שֶׁל הָעִיר אַמְסְטֶרְדַם. בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב, לְאָרְכּוֹ, הָיְתָה תְּעָלַת מַיִם וְכַמָּה סִירוֹת שָׁטוּ בְּשֶׁקֶט לְאָרְכָּהּ. דּוֹדָה מָארִי וְהַנֶקֶה נֶעֶצְרוּ לְיַד בַּיִת בֶּן שְׁתֵּי קוֹמוֹת. הַדּוֹדָה הִקִּישָׁה שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים עַל דֶּלֶת הָעֵץ הַכְּבֵדָה. לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְאִישׁ גָּבוֹהַּ עִם זָקָן קְטַנְטַן וּמִקְטֶרֶת בְּפִיו עָמַד בַּפֶּתַח. הוּא הֵצִיץ הַחוּצָה, הִבִּיט לַצְּדָדִים, וּלְאַחַר שֶׁרָאָה שֶׁאֵין אִישׁ בָּרְחוֹב הִכְנִיס אֶת הַשְׁתַּיִם פְּנִימָה.

    הַחֹם שֶׁהֵפִיץ תַּנּוּר הָעֵצִים לִטֵּף אֶת פָּנֶיהָ הַקָּרוֹת שֶׁל הַנֶקֶה. אִשְׁתּוֹ שֶׁל הָאִישׁ עִם הַזָּקָן חִיְּכָה אֵלֶיהָ וְאָמְרָה: ״בְּרוּכָה הַבָּאָה חֲמוּדָה, בֶּטַח קַר לָךְ מְאוֹד. תְּנִי לִי אֶת הַמְּעִיל וּשְׁבִי לְהִתְחַמֵּם לְיַד הַתַּנּוּר, וַאֲנִי אֵלֵךְ לְהָכִין לָךְ כּוֹס שׁוֹקוֹ חַם.״ הַנֶקֶה, עֲדַיִן מְפֻחֶדֶת, נִצְמְדָה לְרַגְלֶיהָ שֶׁל דּוֹדָה מָארִי.

    דּוֹדָה מָארִי חִבְּקָה אוֹתָהּ חָזָק וְאָמְרָה: "מְתוּקָה שֶׁלִּי, אֲנִי חַיֶּבֶת לָלֶכֶת, אֲבָל אֲנִי מַבְטִיחָה לַחֲזֹר וּלְבַקֵּר אוֹתָךְ בְּקָרוֹב." הַנֶקֶה כְּבָר לָמְדָה לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בְּשֶׁקֶט, לָכֵן הַדְּמָעוֹת פָּשׁוּט זָלְגוּ לָהּ עַל הַפָּנִים אֲבָל הִיא לֹא הִשְׁמִיעָה קוֹל. הִיא הִסְתַּכְּלָה עַל דּוֹדָה מָארִי וְנִסְּתָה לִשְׁאֹל אוֹתָהּ בְּמַבָּטָהּ: 'לָמָּה אַתְּ לֹא יְכוֹלָה לְהִשָּׁאֵר אִתִּי כָּאן? לָמָּה אַתְּ שׁוּב מַשְׁאִירָה אוֹתִי אֵצֶל אֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּירָה?'

    הָאִשָּׁה עִם הַחִיּוּךְ חָזְרָה לַחֶדֶר וְהִגִּישָׁה לְהַנֶקֶה סֵפֶל שׁוֹקוֹ חַם. עַל הַסֵּפֶל הָיָה צִיּוּר שֶׁל יֶלֶד עִם בַּלּוֹנִים. הָאִשָּׁה רָאֲתָה אֶת הַכַּפִּית וְהַמַּזְלֵג הַצִּבְעוֹנִיִּים שֶׁהַנֶקֶה הֶחֱזִיקָה בְּיָדָהּ. "אוּלַי תָּשִׂימִי אוֹתָם בַּמְּגֵרָה שֶׁבַּמִּטְבָּח, יַחַד עִם שְׁאָר הַסַּכּוּ"ם שֶׁל הַבַּיִת?" הִיא הִצִּיעָה. הַנֶקֶה הֵנִידָה בְּרֹאשָׁהּ. הֲרֵי אֵלֶּה הַכַּפִּית וְהַמַּזְלֵג שֶׁלָּהּ. הִיא הִמְשִׁיכָה לֶאֱחֹז בָּהֶם, וְיָשְׁבָה כָּךְ, זְקוּפָה וּדְרוּכָה, וְרָאֲתָה אֶת הַדֶּלֶת נִסְגֶּרֶת אַחֲרֵי דּוֹדָה מָארִי.

     

    בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, כְּשֶׁשָּׁכְבָה לִישֹׁן בַּמִּטָּה הַגְּדוֹלָה וְהָרַכָּה שֶׁהֵכִינוּ לָהּ, יָשְׁבָה הָאִשָּׁה לְיָדָהּ עַד שֶׁנִּרְדְּמָה. בַּיָּמִים הַבָּאִים גִּלְּתָה הַנֶקֶה שֶׁהָאִישׁ הַגָּבוֹהַּ וְאִשְׁתּוֹ טוֹבִים וְנֶחְמָדִים אֵלֶיהָ. לְאַט לְאַט הִתְחִילָה לְהַרְגִּישׁ בַּבַּיִת. הִיא הֶרְאֲתָה לָהֶם שֶׁהִיא יוֹדַעַת לָשִׁיר שִׁירִים מַצְחִיקִים, "קְלִיפְּס קְלַפְּס קָלַנְדְּרָה, עַל הַטּוּסִיק שֶׁלִּי יָשְׁבָה סָלָמַנְדְּרָה", וְהֵם צָחֲקוּ יַחַד אִתָּהּ. אֲבָל הִתְבָּרֵר שֶׁגַּם הַבַּיִת הַזֶּה הוּא זְמַנִּי. יוֹם אֶחָד הִיא שָׁמְעָה אֶת הָאִישׁ אוֹמֵר לָאִשָּׁה מַשֶּׁהוּ עַל חַיָּל גֶּרְמָנִי. "הוּא מִסְתּוֹבֵב כָּל הַזְּמַן בַּבִּנְיָן," הוּא אָמַר. "כֵּן," עָנְתָה אִשְׁתּוֹ, "הוּא מְבַקֵּר אֵצֶל גְּבֶרֶת וַאן דָּאם." שְׁנֵיהֶם הִסְתַּכְּלוּ עַל הַנֶקֶה, שֶׁלֹּא הֵבִינָה מָה בְּדִיּוּק הֵם אוֹמְרִים אֲבָל זִהֲתָה מִיָּד אֶת הַדְּאָגָה עַל פְּנֵיהֶם.

    דּוֹדָה מָארִי הִגִּיעָה בַּיּוֹם לְמָחֳרָת. הַנֶקֶה שָׂמְחָה לִקְרָאתָהּ, אֲבָל מִיָּד לְאַחַר שֶׁשָּׁמְעָה מָה בְּפִיהָ שֶׁל הַדּוֹדָה, נֶעֶצְבָה. "מָצָאתִי מִשְׁפָּחָה שֶׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹר עָלַיִךְ יוֹם אוֹ יוֹמַיִם עַד שֶׁנִּמְצָא מָקוֹם חָדָשׁ עֲבוּרֵךְ," אָמְרָה לָהּ דּוֹדָה מָארִי. הַנֶקֶה לֹא עָנְתָה וְרַק רָצָה מַהֵר לַמִּטָּה שֶׁלָּהּ. מִתַּחַת לַכָּרִית הָיוּ הַכַּפִּית וְהַמַּזְלֵג. הִיא הוֹצִיאָה אוֹתָם וְהֶחֱזִיקָה אוֹתָם חָזָק חָזָק.

    הַזּוּג הַנֶּחְמָד הָיָה עָצוּב מְאוֹד עַל שֶׁהִיא צְרִיכָה לַעֲזֹב. לֹא הָיוּ לָהֶם יְלָדִים מִשֶּׁלָּהֶם וְהַנֶקֶה הִכְנִיסָה הַרְבֵּה שִׂמְחָה לְבֵיתָם. "לְהִתְרָאוֹת יַלְדָּה יְקָרָה," הֵם אָמְרוּ, וְהַנֶקֶה הִרְגִּישָׁה שֶׁהַלֵּב שֶׁלָּהּ עוֹמֵד לְהִתְפּוֹצֵץ. הִיא יָצְאָה מַהֵר מֵהַבַּיִת. דּוֹדָה מָארִי מִלְמְלָה דִּבְרֵי תּוֹדָה וּמִהֲרָה הַחוּצָה בְּעִקְבוֹתֶיהָ.

    • רן כהן אהרונוב
    • רן כהן אהרונוב

      רן כהן אהרונוב (רנדה) הוא איש חינוך ומנהל תחום הגיל הרך במכון לחינוך דמוקרטי. מלמד במכון חפ"ן במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בבית הכרם, ירושלים.

     
  • נושאים
  • המלצות נוספות
    • קָּלֵידוֹסְקוֹפּ
    • תֵּאַטְרוֹן הַיְּלָדִים
    • הסוד של פלוריאן
    • הפמוטים שלנו
    • המגירה השלישית של סבא
    • הדובי של פרד
    • הַנָּסִיךְ הַקָּטָן
    • האי ברחוב הציפורים
    • אנה ואיש הסנונית
    • לִיבִּי, אוֹ מָה קָרָה לאִָישׁ עִם הַכֶּלֶב?
    • עֲצֶרֶת הַחַיּוֹת
    • בַּמְבִּי