הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • אסתר של הסיגריות
  • אסתר של הסיגריות
    ידיעות ספרים | יולי 2018 | פרוזה מקור | 248 עמ' מודפסים

    סיפור מתוק ומר ומצחיק מאוד על קללות משפחתיות שעוברות בירושה, על כוחה של אימהוּת, על תשוקות שאינן כבות ועל רצונות סותרים שהם כולם אותו הרצון האחד ששום כוח לא יכחיד: לחיות.

     

    אסתר בת השמונים, המתגוררת ברחוב יחזקאל בתל אביב יחד עם המטפלת הפיליפינית שלה רקל, מקבלת בשורה משונה ומתמלאת אושר. היא לא דמנטית, היא לא ממציאה והיא תספר על כך יפה־יפה לבתהּ ולאחיין שלה. איך יגיבו כולם למשמע הבשורה? אסתר חריפת השכל יכולה לתאר לעצמה את התרחיש העתידי כמעט אחד לאחד.

     

    המשפחה הישראלית – מוסד חמקמק שרק מעטים הצליחו לאפיין במדויק – מיוצגת בסיפור זה במסגרת עלילתית פנטסטית ומפתיעה, ומנקודת תצפית בלתי־שכיחה: זו של אישה בגיל השלישי, שהזמן נוקף לרעתה אך הנצח פרוש לרגליה. עיצוב הגיבורה הווירטואוזי מזמן את הקורא למבט ביקורתי על מושגים כגון חום ודאגה אימהיים, שהשיפוט הערכי שלהם נחשב למובן מאליו.

     

    זה יותר משני עשורים שיוסי וקסמן מפרסם פרוזה ישראלית אמיצה ושובת לב, סאטירית ונוקבת, הנכתבת מתוך תבונה אנושית גדולה. סגנונו הייחודי של וקסמן – שנשען, בין היתר, על קשב מקסימלי גם למשלביה הטמירים ביותר של העברית, לא רק זו שאפשר לכתוב בה, אלא שפתם של דוברי עברית מכל שדרות החברה – מאפשר לו לייצר גלריית דמויות בלתי־שגרתיות, המתאפיינות לא רק על פי פעולותיהן אלא גם על פי לשונן.

     

    "אסתר של הסיגריות" הוא ספרו התשיעי של יוסי וקסמן, אמן ומעצב המתגורר בעין הוד. קדמו לו ״תולדות האמנות״ שהיה מועמד לפרס ספיר, ״ליבשן״ שזכה בפרס אקו״ם לרומן בעילום שם ובמענק של קרן הקולנוע הישראלי, ״השחקנית״, ״ויהי סיפור״, ״אלכסנדריה יקירתי״, ״אל נא תאמר לי שלום״ ושני ספרי ילדים.

    מכר מאות עותקים
  • ספר דיגיטלי
     
    38
    ספר מודפס
     
    98 68.6
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • פרולוג
     
    זו הדירה, ביתה של אסתר קַרְפְּפֶן. זה הבית שהם אהבו כל כך. פלדלת ששלוימלה הזמין בסוף שנות השמונים, שלא התאימה מי־יודע־מה לעיצוב הכללי של הדירה, נפתחת אל מבואה קטנה שממנה יוצאים אל פינת האוכל והסלון. זה הבית שהם שנאו כל כך. כשרק עברו לגור כאן, באמצע שנות השישים, עיצבה לה את הדירה שושנה שְלוֹנג, לא פחות, עוד לפני שנהפכה לאופנאית צמרת בעצמה והלכה וגנבה לאסתר איזה לקוחות. אוֹה, היא לא סלחה לה על הבגידה הזאת. הצבעים השולטים בדירה הם כתום זרחני, צהוב־חרדל וחום מזעזע על כל גווניו; צבעים שאמנם דהו פה ושם - בבדי הריפוד ובווילונות או בטפטים שעל הקירות - אך נשמרה בהם עוקצנותם. הרהיטים - בהזמנה מיוחדת - מחודדים גם הם, אבל קלילים ומשעשעים לדעתה (ומאוד לא נוחים לדעת לאה'לה), הועתקו אחד לאחד ממגזין שהביאה משבוע האופנה בפריז כדי להוציא לקולגות את העיניים. את סגנון הדירה לא שינתה מעולם: הסטייל של שנות השישים מאוד התאים לאופייה הצבעוני, הקוסמופוליטי. נקודה. על המזנון בסלון עוד נובלים איזה שושנים צחורים (הפרחים האהובים על אסתר), ובמאפרות - בדלי הסיגריות שלה. את המראָה בכניסה כיסה מישהו בסדין, שמא ישתקפו בה המתים עוד לפני שתסתיים השבעה. אבל רָקֶל לא הסכימה, מפני שהבית מלא במתים של הגיבֶּרת אסתר, בעצמה ראתה אותם, על התקרה ובמקרר ואפילו בדוגמאות של הטפטים על הכתלים. נו, בנימין שלח אותה לפיצוצייה בירמיהו, לקנות איזה עוגות ושתייה קלה, שיהיה במה לכבד את המנחמים. מתים בראש שלה. את המגלשה והטרמפולינה החביאו בחדר של הקטנה ונעלו את הדלת. המוות אינו אוהב תינוקות, כמו שהבכי אינו אוהב את הצחוק. אבל לאה'לה היתה בטוחה שהצחקוקים ששמעה הם של אסתר, שהחליטה בחוצפתה להרוס להם את הצער ולייבש להם את הדמעות. אמא'לה, תפסיקי עם השטויות שלך! חדר השינה של אסתר'קה בגון הלילך ועומד בניגוד גמור לכתום בסלון ולחוּם בפינת האוכל, ובארון הגדול תלויות שמלות וחצאיות שעיצבה בעצמה או שהביאה מרחוב פוֹבּוּר סַנְט הוֹנוֹרֶה - בָּלֶנסְיָאגה, שאנֶל, דִיוֹר ומי לא. בלילות הם היו בטוחים שהשמלות יוצאות מהארון ורוקדות בסלון ובפרוזדור ובמרפסת היוצאת מן המטבח. כן, הם אהבו ושנאו את הבית הזה. אנחנו הרי סך כל המתים שלנו, סך כל הזמנים שלנו, ובלילות הנצחיים יוצאים להילחם בזמן, להכחיד אותו, לספר לעצמנו משהו על הנצח.
    • יוסי וקסמן
      צילום: סלפי
    • יוסי וקסמן

      יוסי וקסמן - סופר, צייר ומעצב.  נולד ביפו, גדל בירושלים ושירת במודיעין שדה בסיני. למד פילוסופיה ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית. בוגר המחלקות לעיצוב גרפי וּוידיאו-ארט באקדמיה בצלאל.

      חי עם בן זוגו ושלושת כלביהם בעין הוד ובתל-אביב.

       

      ראיון "ראש בראש"

     
  • המלצות נוספות