הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • אכילה מודעת
  • אכילה מודעת
    ספרי צמרת | יולי 2019 | בריאות, בישול | 112 עמ' מודפסים
    כותב הרמב"ם, 
    “אכול בבוקר כמלך, בצהריים כנסיך ובערב כעני". 
    הרמב"ם השאיר מורשת מפוארת וחשובה, שכל הלומד אותה, לומד ליצור איכות חיים בריאותית ורגשית. הדבר תלוי בדרך שבה האדם אוכל, תלוי בדרך שבה הוא מתנהג עם האוכל כדי שהאוכל יזין ויעניק את הכוח, המרץ והשמחה שיאפשרו ניהול חיים מלאים ויצירתיים. אין זה עוד ספר בישול המספק מתכונים, עיקר המסר שהספר מעביר לקורא נוגע לאיכויות מרכיבי המזון, לזמני האכילה ותכיפותה, וחשוב מכול, שמירת המערכת הפיזיולוגית וכיבודהּ שיאפשרו להגיע לבריאות טובה, לגוף חזק וגמיש, וחשוב לא פחות להרגשה טובה.
    הספר פותח פתח להבנה מה קורה ומתנהל בגוף עם המזון הנאכל, ומהם הגורמים שעלולים ליצור תסמיני חולשה ומחלה, ושבידינו למונעם ואף לרפאם, כדי שנוכל להגיע למימוש הפוטנציאל הבריאותי והרגשי.
     
    בלה אשור, מטפלת רב-תחומית, פיתחה את שיטת ההדמיה. מרצה על רפואת הרמב”ם, מנחת קבוצות ומלמדת מודעות וריפוי. למדה שיטות ודרכי טיפול שמתוכם צמחה הדרך הייחודית המקנה כלים וחוזק. שימשה כיועצת ב"מהות החיים" ובקבוצת אריסון, יועצת מקצועית ואישית, ומגשרת לאורך שנים.
  • ספר דיגיטלי
     
    27
    ספר מודפס
     
    82 73.8
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • הקדמה

     
    ראשית, הספר זורה אור על הקשר בין בריאות, דיאטה וחולי. בריאות טובה וגוף חזק וגמיש הם המצב הטבעי הראשוני, ולכך אנו שואפים להגיע. לשם כך נדרשות הבנה והתייחסות שונות מהרגיל. עלינו להיות מסוגלים לעבור את מסך הפרסומות, שכמובן יפרסמו רק את מה שכדאי עבור המפרסמים שנקנה ונצרוך. כמו כן, עלינו לצאת ממערכת של הרגלים שאולי כבר אינם מועילים לנו.
    הגעתי לכתיבת הספר אחרי שנים של טיפולים בחדר הטיפולים שלי. אחת השאלות הראשונות שאני מפנה למתרפא היא מהם הרגלי האכילה שלו, ואחר כך אני מנחה אותו כיצד להתחיל לאזן את הצרכים האמיתיים של הגוף עם הפעילות השגרתית ועם התזונה. מקור נוסף לריפוי הוא לימוד, ובייחוד לימוד תורה, שמנחה תמיד לכיוון האיזון, וכמובן כתבי הרמב״ם שהשאיר לנו מורשת רחבה ועצומה מניסיונו הרב. הרמב״ם היה גדול הרופאים וגדול המרפאים בתקופתו. הוא ידע להתאים סוגי מזון למתרפא וטיפל בו באמצעות צמחי מרפא שתמכו בתהליכי הריפוי. את מבטו כיוון פנימה, אל תוך הנפש, כדי לזהות את הגורמים הרגשיים ואת הגורמים הרוחניים היוצרים את המחלה, את החולשה ואת הבלבול. מסופר שפעם אחת הגיע הרמב״ם לאולם הטיפולים שלו, שם שכבו אנשים בשני טורים. הרמב״ם עבר ביניהם וברגע אחד ידע למה זקוק כל אחד מהם ומהי מחלתו. באותה פעם היה אדם שהחליט להתחכם. הוא היה בריא, אולם היה חסר לו כסף והוא רצה לבחון מה יקבע הרמב״ם עבורו. כאשר הרמב״ם הגיע אליו, הוא אמר לעוזריו: “תנו לו כמה מטבעות וילך לדרכו״. סיפור זה מעיד על גודלו של הרמב״ם, על יכולת האבחנה המצוינת שלו ועל הדיוק שבה. זו המורשת שלו; הידע הרב שהיה לרמב״ם באנטומיה ובפיזיולוגיה, הבנתו המעמיקה בפעילות מערכת העיכול וידיעותיו על אודות מערכת הדם ועל מה שדרוש כדי לנקות, לאזן ולחזק את הגוף. כיום אנו מוקפים בשפע של צמחי מרפא, עשבי תיבול (שגם הם למעשה צמחי מרפא), ירקות ירוקים לרוב, ירקות שורש, פירות, שקדים, אגוזים, קטניות, שמן זית ושמנים נוספים המועילים לבריאות — שפע שלא היה כמותו מאז ימי שלמה המלך.
    לא תמצאו בספר התייחסות כלשהי לבשר בקר, לעופות ולדגים, לא מפני שהם אינם טובים, אלא מפני שיש כל כך הרבה ספרי בישול ומתכונים בספרים ובמדיה, ואילו מטרתנו כאן היא להמחיש את כדאיותם של הצמחים, של הפירות ושל הירקות הנחוצים לנו כדי לאזן את בריאותנו ואת הרגשתנו.
    את המתכונים ליקטתי מהמטבח שלי, מחברה יקרה ומאתרים בנושא.
     

    אכילה מודעת

     
    מהו המזון שאנו אוכלים?
    האם אנו אוכלים בהתאם לצורכינו?
    סוכרת, לחץ דם וכולסטרול, הגורמים והריפוי
    מדוע דיאטות אינן מצליחות?
    השפעת המזון על החשיבה שלנו ועל איכות חיינו
    פיזיולוגיה של מערכת העיכול והכבד
    ריפוי הגוף והנפש על ידי אכילה מודעת ונכונה
    מה חסר במזון שאנו רגילים לאכול?
    לא מדובר פה בסתם עוד ספר בישול או ספר של המלצות לדיאטה. הדגש בספר זה הוא על דרך האכילה, על מזונות טבעיים, זמינים ופשוטים להכנה, על מהותם וחשיבותם של הוויטמינים לאיכות ההרגשה, לחיזוק הגוף ולאיזונו, ועל הפירות, הקטניות והירקות המספקים את מרב הוויטמינים והמינרלים הדרושים לנו. בספר זה תמצאו מתכונים מדגמיים המבוססים על פירות, ירקות וקטניות. בכל מתכון יפורטו היתרונות הבריאותיים של כל ירק ופרי. אין בכוונתי להמליץ על הימנעות מאכילת דגים או בשר, שאותם רוב האנשים נוהגים לצרוך. בספר זה תמצאו מידע חיוני על אודות התהליך שעובר הגוף בשעת האכילה, בין שאוכלים כהלכה ובין שלא, ועל אודות אבות המזון, הוויטמינים והמינרלים המצויים במיוחד בירקות, בפירות, בקטניות ובזרעים כגון דלעת, חמניות, צנובר, אגוזים ושקדים. נתייחס גם לפיזיולוגיה של מערכת העיכול, לאופן שבו אנו אוכלים ולאוכל באופן כללי. הדגש במתכונים המשולבים בספר הוא על מזונות קלים לעיכול, קלים להכנה, זמינים ומזינים. המרכיבים הם לרוב ירקות ופירות טריים, רעננים ובעונתם — מרכיבים שלא עברו עיבוד מזיק. אבל לא על הלחם לבדו יחיה האדם; דרושים תנאי חיים אופטימליים כגון אוויר צח, מים טהורים ואור השמש. אנו זקוקים לעניין ולתוכן רוחני, למצב נפשי נינוח, לפעילות גופנית סדירה, לחיי משפחה מאוזנים ולמנוחה מספקת. כך נוכל למנוע מחלות ומכאובים ולחיות חיים מאוזנים ומלאי שמחה ומרץ. המזון הטבעי מספק לאדם דלק לקיום משק האנרגיה בגוף וחומרי בנייה לתאים, ומאפשר את הפעילות התקינה של הגוף.
    צריכה יום-יומית של מזון טבעי וטרי מסייעת בשמירה על בריאות תקינה, על גוף חזק, על הרגשה טובה ועל מחשבה חדה ובהירה, וחשוב מכול — היא מונעת מחלות ומכאובים.
    הכול תלוי בנו, במזון שאנו אוכלים ובאופן שבו אנו אוכלים. בחירת המזונות שלנו תלויה לעיתים בסביבה, בעיסוק ואפילו באופנה, אולם האם זה מה שהגוף שלנו באמת צריך?
    אנו אוכלים הרבה מדי, מהר מדי ובזמנים לא נכונים, ואנו צורכים בעיקר מאכלים המזיקים לגוף, לנפש ולאיכות המחשבה.
    הוויטמינים והמינרלים הנחוצים לגוף אינם מיוצרים בגוף וחייבים להגיע ממקור חיצוני, ולכן תזונה חסרה ולקויה היא הגורם העיקרי למחסור בהם ולהפרת האיזון.
    כאשר הדיאטה של האדם מחושבת על פי קלוריות ולא ניתנת תשומת לב מספקת לחומרים חיוניים שהגוף זקוק להם לצורך קיום חזק ואנרגטי, החישוב הקלורי לא מביא בחשבון את כל המינרלים והוויטמינים שתפקידם לתחזק ולהזין את הגוף כולו, על מורכבותו; את מערכת הבלוטות, את השרירים, את השלד, את מערכת הדם ואת מערכת העצבים. מסיבה זו, הדיאטה טובה לתקופה מסוימת, ולאחריה מתעוררת תחושת החוסר הפנימית ומיד חשים את הצורך באכילה שונה מהנחיות הדיאטה, וזהו גלגל חוזר שבסופו של דבר מתיש את הגוף וגם את הנפש של האדם, שאינו מרוצה מעצמו מפני ש״נכשל״ שוב בדיאטה.
    מחלות כגון סוכרת, לחץ דם, כולסטרול, אנמיה, מחלות עור והפרעות בדרכי הנשימה מושפעות ישירות מהמזון ומהדרך שבה אוכלים. גם לעולם הרגשי מקום חשוב, אולם בספר זה הדגש הוא על המזון ועל דרך האכילה. הסוכרת, למשל, שמעידה על שיבוש בתפקוד הלבלב, מצביעה למעשה — על פי הרמב״ם — על כמות גדולה מדי של מזון שמערכת העיכול לא מתגברת עליו. מה פירושה של כמות מוגזמת של מזון? מזון הנאכל מהר מדי, ולא לעוס; אכילה אגב עבודה, הליכה או כל טרדה אחרת; צריכה מוגזמת של מוצרים המכילים סוכר; צריכה מוגזמת של מוצרים המכילים קמח; צריכה מוגזמת של קפה ובייחוד נס קפה. כאשר הסוכרת מתגלה, היא ראשית מאותתת על כך שהאדם מגזים בצריכת דבר-מה שאינו נכון עבורו, ושהגוף לא מתגבר עליו. נוסף על כך, ייתכן שחסרה פעילות גופנית סדירה, ולבסוף, ייתכן שסוגי המזון והרכביו אינם נכונים, למשל ריבוי של חלבונים ופחמימות כגון בשר ותפוחי אדמה או עוף ופסטה. מדוע זה אינו נכון? כדי לעכל את הפחמימות, יש צורך בבסיס, וכדי לעכל בשר, יש צורך בחומצה. אם שניהם משוגרים יחד לקיבה נוצר עומס ובלבול, ובשל כך המזון שוהה בקיבה שעות רבות ועובר תהליך של קלקול ורקב. הדבר נכון גם בנוגע לעירוב של בשר ומוצרי חלב. המזון שוהה במקום אפל ב-37 מעלות. על פי הרמב״ם, “העשנים״ (הכוונה לאדים של הרקב) עולים למוח, משבשים את המחשבה ומכבידים את ההרגשה, ולכן רצוי לאכול את הבשר או את הפסטה ומוצרי הבצק עם סלט או ירקות מוקפצים, מבושלים ומאודים, ולהימנע מעירוב של בשר ומוצרי חלב בדיוק מאותה סיבה (מכאן אף נובעת ההקפדה על הכשרות). שינוי הרגלי האכילה והרכבי המזון ישפיע באופן מיידי גם על לחץ הדם והכולסטרול, על בריאות העור, על ההרגשה ועל איכות המחשבות. כדי לעלות על מסלול ההבראה וההתחזקות נשים דגש על כמה רכיבים במזון שגורמים לתחושת שובע ממושכת, ומלאים בוויטמינים ובמינרלים חיוניים המאפשרים חיות טובה.
    המזון שאנו רגילים לאכול סובל מחסרים רבים, משום שהוא ברובו תעשייתי ומהיר, ומושתת על חטיפים עתירים במלח, בסוכר ובשומן טראנס. אנו צורכים לחם קל (מלא בשמרים המיותרים לגוף) ומוצרי מאפה תעשייתיים המלאים בחומרים משמרים ובחומרי טעם וריח, שלרוב אינם ידידותיים לגוף. אנו צורכים מזון מטוגן ומעושן המעלה את רמת החומציות בגוף. כשאנו מטגנים בבית, אנו יכולים לשלוט במידת החומציות בבחירת השמן הנכון, אולם במקומות ציבוריים שבהם מתקיים טיגון עמוק לאורך היום כולו רמת החומציות גבוהה ומסכנת את הבריאות. אנו אף צורכים מיונז ורטבים תעשייתיים, ומשקאות קלים שרובם מכילים צבעי מאכל, חומרי טעם וריח וכימיקלים נוספים. למעשה, הגוף זקוק לוויטמינים זמינים מהדגנים, מהירקות, מהפירות ומהקטניות.
    לאילו ויטמינים חשובים כדאי לשים לב במיוחד בצריכה היומית?
    ויטמינים ומינרלים חיוניים
    ויטמין D עוזר לספיגת סידן ובונה עצם. חוסר בוויטמין D עלול לגרום לבריחת סידן ואף למחלות רב-מערכתיות. ויטמין D מקבלים מחשיפה לשמש, והוא נמצא בדגים שמנים כגון סלמון וטונה טרייה ובחלמון ביצה.
    ברזל עוזר ביצירת תאי דם אדומים, שנושאים את החמצן לכל תאי הגוף. המחסור בו עלול להוביל לאנמיה, לעייפות ולחוסר ריכוז, ואף לחוסר מימוש הפוטנציאל השכלי אצל ילדים. הוא נמצא בבשר בכבד, באגוזים למיניהם, בפירות יבשים, בחיטה מלאה ובירקות ירוקים.
    סידן עוזר בבניית העצמות והשיניים ומסייע בהקלת התכווצות שרירים כולל שריר הלב. מחסור בו עלול לפגוע בהתפתחות העצם בילדים ולגרום לבריחת סידן אצל מבוגרים. הוא נמצא בחלב ומוצריו, בסויה, בקטניות, בטופו, בירקות ירוקים ובדגים קטנים כגון סרדינים.
    אבץ מסייע ביצירת אנזימים, בעיבוד פחמימות, שומנים וחלבונים ובריפוי פצעים. מחסור בו עלול לגרום עיכוב בגדילה, נשירת שיער, ציפורניים נגועות ונגעים בעור. הוא נמצא בבשר, בירקות שורש, בדגים, במוצרי חלב שונים, בגבינה ובלחם.
    ויטמינים מקבוצת B (ויטמיני B1, B3, B5 ו-B6) חיוניים לקיום מערכת עצבים מאוזנת וחזקה. ויטמיני B נוספים חיוניים לחוזק הגוף ולהולכה תקינה של החמצן בדם, ובייחוד B12, החשוב ליצירת תאי דם אדומים, לתפקוד תקין של מערכת העצבים ולתיקון נזקים בתאים וברקמות. מחסור בו גורם לאנמיה, לפגיעה בתאי הדם השונים, לחולשה, בלבול ועייפות, לדופק מהיר, לתחושות נימול ולדיכאון. הוא נמצא בבשר, בדגים, בביצים, במוצרי חלב, בשקדים ואגוזים, ובירקות, במיוחד הירוקים. ויטמין B17 חיוני לבנייה של התאים ולמניעת מחלות כמו סרטן ומחלות אוטואימוניות.
    יוד מסייע בייצור הורמונים של בלוטת התריס, שמשתתפים בתהליכים המטבוליים של הגוף. מחסור בו גורם לעייפות, להשמנה ולעצירות, והוא מסוכן במיוחד בזמן היריון. נמצא בדגי ים ובמנגו.
    חומצה פולית עוזרת ביצירת תאי דם אדומים תקינים ומסייעת בהתפתחות תקינה של העובר. מחסור בה עלול לגרום לאנמיה ולתסמינים נוירולוגיים. נמצאת בברוקולי, בתרד, באספרגוס, באפונה ובכבד.
    ויטמין E חיוני לתחזוקה של העורקים, כלי הדם, מערכת הרבייה והשרירים. מחסור בוויטמין יאפשר זיהום ברקמות ותופעות גיל המעבר, קטרקט ומחלות בדרכי הנשימה. הוא נמצא במיוחד באגוזים ובשקדים.
    ויטמין C הוא חומצה אסקורבית חיונית. זהו ויטמין הנספג במהירות במעי הדק. העודפים, אם יש, משתחררים מהגוף באמצעות השתן. הוויטמין מפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, משפר את ספיגת הברזל בדם, מקצר את משך המחלה במקרים של צינון ושפעת, תורם למראה צעיר, מסייע בהחלמת פצעים ומשפיע על תאי הדם הלבנים המגנים על הגוף. ויטמין C מגן על רקמת הריאות ומעורב ביצירת הורמונים וביצירת חומרים המשמשים להולכה עצבית. מחסור בוויטמין יתבטא בנטייה לדימום מהחניכיים וממערכת העיכול, בשטפי דם הנוצרים מכל חבלה קלה, בהחלמה איטית של פצעים ובאנמיה.
    ויטמין A חיוני בשמירה על המערכת החיסונית. הוא תורם לבריאות השיער, העור והעיניים. שילוב של ויטמין זה עם ויטמין D יתרום לבניית העצמות, ושילוב עם ויטמין E יועיל לשמירה על העור, לריפוי ולשמירה על איזון בלוטת המגן ואף יסייע במניעת סרטן. הוא מצוי בבשר, בדגים, בחמאה, בגבינה, בביצה, בירקות ירוקים, בירקות שורש ובפירות.
    ומה עוד חסר וכדאי להוסיף?
    “לא על הלחם לבדו יחיה האדם״. מה עוד חסר כדי להגיע לאיזון, לשובע ולרוגע? העולם מלא בתחליפי מזון, במזון משומר, במזון מהיר ובחטיפים, כלומר מזון תעשייתי. במזון ביתי פשוט, כגון ירקות שורש, תמרים ופפאיה, אגוזים למיניהם, שקדים, עדשים אדומים, ירוקים, שחורים ואפורים, גרגירי חומוס, קינואה, אורז בסמטי, כוסמת וקוואקר, נמצא חיות רבה. שם נמצא את המינרלים ואת הוויטמינים הדרושים לגוף כדי להתקיים באיזון, וככל שהאדם נוטה יותר לאכול מזון מהיר ותעשייתי, כמות הכימיקלים וצבעי המאכל המצויה בהם מצטברת בגוף. הגוף אינו ערוך לעכל או לסלק חומרים אלה, מכאן שרובם מצטברים באיברים הפנימיים, ברקמות הרכות ובמפרקים, ובהמשך גורמים למחלות ולמכאובים. המטרה של כולנו היא לחיות טוב, עם גוף חזק, בריא וגמיש. בספר זה תמצאו כלים להשגת בריאות טובה יותר במינימום מאמץ, מתוך הבנה עמוקה יותר ומודעות. כדי להגיע לבריאות פיזית, נפשית ומנטלית דרושים תנאי חיים אופטימליים כמו אוויר צח, פעילות גופנית סדירה, מזון מתאים במרכיביו ובכמותו ומחשבה רגועה ומאוזנת. אנו זקוקים לעניין ולתוכן רוחני, כגון ברכה על המים כששותים, ברכה על המזון לפני האכילה ובסיום האכילה ושינה מספקת, אולם תנאי החיים כיום ברוב המקרים אינם מאפשרים אוויר צח, רוגע ומזון ללא כימיקלים למיניהם, חומרים משמרים וצבעי מאכל. המטרה העומדת לנגד עיניהם של אנשי תעשיית המזון בארץ ובעולם היא ראשית להאכיל את כל מיליארדי האנשים החיים על הפלנטה, ושנית להרוויח כסף. אין פסול בכסף, וגם לא ברצון להרוויח, אלא שבנקודה זו הדרך שנוקטת תעשיית המזון בסופו של דבר פוגעת בנו ובילדינו.
    לאילו תוספים במזון כדאי לשים לב?
    כולנו מודעים לפרסומות המרצדות אל מול עינינו כמעט בכל יום וכמעט כל היום. האריזות הצבעוניות והמרשרשות קוראות לקונה: “קח אותי!״ כך שתחת חופש הפרט והדמוקרטיה מותר לפרסם גם מוצרים מזיקים כגון סיגריות, משקאות קלים ומוגזים ומיני מזונות רוויים בסוכר, בשומן מוקשה, בכימיקלים, בחומרי טעם וריח, בחומרים משמרים ובצבעי מאכל. אלה מצוינים על גבי האריזות בסימונים כגון E500, E452 ולמעשה כל קבוצות ה-E. חלק מהמוצרים עשויים מחומרים טבעיים ולא מזיקים, אולם חלקם עשויים מכימיקלים חומציים ואלימים, כימיקלים שמתאימים לתעשיית הצבע, הברזל, הבטון וכן הלאה. אומנם, במינונים זעירים הגוף אולי יכול להם, אולם הצרכן אוכל יותר מדי מהם לאורך כל היום, שכן כימיקלים אלה מצויים בחטיפים, בלחם, בעוגות (כחומרים משמרים) ולמעשה בכל מזון מתועש. עלינו ללמוד לשים ליבנו למה שאנו מכניסים לפה. העובדה היא שאיש אינו מפרסם, למשל, קטניות, פירות וירקות או כל מזון טבעי ופשוט.
    האדם הוא מה שהוא אוכל ובעיקר איך
    מהי הכוונה באמירה זו? נחשוב על המזון שמונח על הצלחת, ומשם, באמצעות כף או סכין ומזלג, מוצא את דרכו אל הפה, לשיניים שלועסות ומשם ללוע שמשלח את המזון הלעוס ישירות לקיבה. מהקיבה המזון עובר לתריסריון ומשם למעי הדק, ובמעי הדק מצויים נימי דם קטנים ורבים, כלומר המזון המצוי בתהליך עיכול מוצא את דרכו לתוך מערכת הדם דרך אותם נימי דם קטנים וזעירים. בתורה כתוב שהדם הוא הנפש. “ושם נפשו בכפו״, כלומר ניתן לאגור את הדם/הנפש בכף, כך שאם האדם אוכל מזון שבירך עליו, הרי שאותה ברכה מצויה במעיו, וכמובן המזון כשר וטרי וראוי לאכילה. אותו הדבר בנוגע לשתייה: גם אם זה “רק״ כוס מים, המים מקבלים את הברכה ואותה ברכה מוכלת בגוף. לדוגמה על המזון נברך בהתאם למה שאוכלים:
    על הירק “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם בורא פרי האדמה״;
    על הפירות “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם בורא פרי העץ״;
    על הלחם “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ״;
    על מזונות מורכבים יותר ונוספים “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם בורא מיני מזונות״;
    ועל המים “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו״. בסיום האכילה יש לומר את ברכת המזון אם הארוחה כללה לחם או פיתה, או בארוחה ללא לחם, הברכה תהיה “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי, ברוך חי העולמים״. כמובן, ניטול ידיים לפני האכילה ואחריה.
    משק האנרגיה בגוף
    המזון, ביסודו, מספק לגוף את האנרגיה הדרושה ואת חומרי הבניין לקיום כל התאים וכל המערכות בגופנו. האנרגיה מגיעה לתאים בעזרת החמצן שאותו אנו נושמים. החמצן מובל על ידי הדם לכל חלקי הגוף. האנרגיה מאפשרת לשמור על טמפרטורה יציבה ועל פעילות פיזית ומוחית תקינה. תהליך שחרור האנרגיה מהמזון למחזור הדם מלווה בהתחממות הגוף, ולכן חשוב, במיוחד בימים חמים, לשתות מים כדי לאפשר לגוף לווסת אח החום. מקורות האנרגיה הם שלושה: פחמימות, שומנים וחלבונים. החלבונים חשובים משום שהם חומר הבניין העיקרי של הגוף. החלבונים דרושים לגדילה והתפתחות, וכן לחילוף תקין של התאים ולהתחדשות. החלבונים מורכבים מ-22 חומצות אמינו. הגוף לא יכול לייצר חומצות אלו בעצמו והן חייבות להגיע מהמזון. חומצות אמינו מצויות בבשר, בביצים, במוצרי חלב ובמזון צמחי. אכילה מרובה של חלבון תגרום לנזק, אולם צריכה מאוזנת מספקת אנרגיה. השומנים והפחמימות מספקים אנרגיה זמינה לגוף כאשר האכילה מאוזנת. חילוף החומרים בגוף מותנה בשמירה על כמות המזון ועל איכותו. דיאטות קיצוניות, ובכלל זה ניקוי הגוף על ידי שתיית מיצים בלבד או צום, עלולות לגרום לגוף שוק ומאמץ למערכת (לא לכולם). כדי לאזן את חילוף החומרים בגוף, כדאי לשמור על כמות מאוזנת של חלבונים. כמות גדולה תגרום לתחושת חום גדולה. רצוי לאזן את צריכת השומנים ולהעדיף מהצומח, ולאזן את צריכת הפחמימות, ובכלל זה סוכרים ומוצרי קמח למיניהם, כמו לחם, לחמניות ופיתות, בגט, עוגות, עוגיות, כעכים, חטיפים כמו במבה וביסלי, פסטה, פתיתים, בורקס, מלאווח וג’חנון. כדאי לשים לב למגוון ולכמות. הקטנת הכמויות וצמצום המגוון בהחלט תועיל. יש לצרוך יותר ירקות ירוקים, ירקות שורש, פירות, אגוזים ושקדים.
    וכעת, איך לאכול?
    האדם היושב לסעוד את סעודתו המוגשת אל השולחן, ראשית ייטול ידיים ואחרי כן יברך על המזון. שתי פעולות אלה אורכן אולי דקה או דקה וחצי, זמן מספיק כדי שהרוק בפה יצטבר ויהיה מוכן לקלוט את המזון שהעין ראתה בצלחת. כאן מתקיימת המתנה, ומה המתנה שבהמתנה? אנזימי עיכול הקיימים ברוק מתערבבים היטב עם כל לעיסה. הלשון לשה את המזון ויוצרת את הבירור הראשוני לגבי מרכיבי המזון ומיד מעבירה את האינפורמציה למוח שמעביר את האינפורמציה למערכת העיכול שמכינה את התשתית לעיכול. השיניים טוחנות ויוצרות בירור ראשוני, וכך המזון היורד דרך הוושט לקיבה מעובד עיבוד ראשוני, כך שהעיכול בקיבה יהיה קל יותר — דבר חיוני עבור מערכת העיכול כולה. על פי חוכמת הרמב״ם ורפואתו, בכל נגיסה רצוי להגיע ל-30 לעיסות, כדי להשיג עיכול טוב ורגוע של המערכת כולה. אם האדם יתחיל ב-15 לעיסות, גם זה מועיל, משום שברוב המקרים האדם מסתפק בשלוש-ארבע לעיסות ומיד בולע, וזו ממש בליסה. במצב זה המזון שמגיע לקיבה גולמי. אין מספיק אנזימי עיכול. הכבד, כיס המרה וגם הלבלב “עובדים״ קשה כדי לעבד ולעכל את המזון. ברמה הפיזיולוגית, מרגע תחילת הסעודה עוברות כ-20 דקות עד שמגיעה מהכבד דרך המוח הוראת שובע, כך שאם האדם אכל ולעס היטב כל נגיסה, כמות המזון שאכל תהיה מדויקת יותר ומעובדת היטב. במקרה הפוך, אותה פקודה תגיע גם אחרי 20 דקות אלה, אולם במצב זה כמות המזון גדולה פי כמה, אינה מעובדת ומכבידה על המערכת. בנוסף, הקיבה והכבד שולחים שדר למוח: “דומם את כל המערכות, התקבל שוב מטען חורג״, וכך בתום הארוחה ירגיש האדם עייפות ויירדם או יזדקק למנוחה, בעוד שאם אכל ולעס היטב, אחרי הארוחה ירגיש שמחה ומרץ, וזוהי מטרת האכילה; שיהיה כוח ומרץ ושמחה לנהל את חיינו עם האנרגיה שמתקבלת באמצעות המזון.
    מערכת העיכול
    המזון נלעס היטב בעזרת הלשון והשיניים ויורד לקיבה דרך הוושט. הקיבה היא מעין שק שרירי גמיש שבדפנותיו מעין פומיות זעירות הממשיכות את פעולת הלישה. לפומיות זעירות אלו צורה כמו של כף יד זעירה, הממשיכה את לישת המזון. אם הרכב המזון ראוי בכמותו ובאיכותו, המזון יעבור הלאה דרך התריסריון, המתפקד כמחשב ראשי שיודע “להודיע״ לכל האיברים מהו המזון שהתקבל, ומתחיל בתהליך המיון באמצעות המעי הדק והכבד ובחלוקה לבלוטות, למערכת הדם והעצבים ולכל יתר האיברים.
    הכבד
    הכבד שייך למערכת המטבולית, ומערכת זו מתקשרת היטב למערכת העצבים. הכבד ממוקם בצד ימין של חלל הבטן ומורכב משתי אונות, ימנית ושמאלית. לכבד יכולת מופלאה של התחדשות. תאי הכבד מאחסנים ויוצרים חומרים רבים החשובים לפעילות הגוף. נוזל המרה תפקידו לטפל בשומנים. חלבון אלבומין חשוב לשמירת נוזל הדם בתוך כלי הדם, חומרי קרישת דם, חלבונים, גלוקוז ועוד. לא לחינם נקרא הכבד “המעבדה האנושית״. הכבד אחראי גם לסילוק חומרים רעילים שונים ובהם אמוניה ואוריאה, לפירוק תרופות ולהפגת רעילותן. תפקיד נוסף הוא ייצור הכולסטרול, שרובו מגיע מייצור עצמי של הכבד. הכבד משמש גם מחסן לאגירת חומרים שונים המאפשרים לגוף להתמודד עם חוסרים או עודפים כמו גלוקוז, ויטמינים וברזל. הכבד עלול להגיע למצב שומני, וזו הפרעה ומחלה הגורמות להשמנה, לסוכרת, ליתר לחץ דם, לכולסטרול גבוה ולעודף שומנים בדם, לפגיעה בכלי דם ולמחלות לב, לתהליך דלקתי כרוני בגוף כמו כאבי מפרקים ושרירים, ועד לפגיעה מוחית ולתהליכי הזדקנות מהירים. כדי להישמר ולהימנע מתוצאות אלה, יש לשמור על משקל תקין, על פעילות גופנית סדירה, על מזון מתאים ועל אכילה מבוקרת, על ידי שינוי אורח החיים. לאחר שהמזון הגיע למעי הדק שבו מתבצע העיכול הסופי, וכל הרכיבים החיוניים נספגו במערכת הדם באמצעות מערכת כלי דם זעירים, נימים הנמצאים לאורך המעי הדק, הרכיבים החיוניים יגיעו לכבד דרך מערכת הדם והכבד יחלק את רכיבי המזון לכל האיברים והבלוטות בגוף דרך מערכת הדם. הבלוטות עדינות מאוד והאיזון בהן חשוב. אם האדם אוכל מזון שאינו מזין, המערכת כולה תעבוד קשה ולא תמצא את הרכיבים החיוניים, וכך מיד יתגלו חוסרים של ויטמינים או מינרלים מצד אחד, ומצד אחר תורגש הכבדה על המערכת כולה, שתשפיע על ההרגשה ועל התפקוד.
    ההשפעות המיידיות יורגשו ביכולת הריכוז והזיכרון, ובנטיות כמו חוסר ריכוז, התפזרות ותגובה לכל רעש סביבתי, כעסים מתפרצים, חולשה וסחרחורות, גילויי חוסר רצון וחוסר תפקוד, התפרצויות רגשיות וצורך גדול בשינה, ולחלופין קשיים בהירדמות. כדי לשפר את איכות החיים יש צורך לזהות מה באמת קורה ומהם ההרגלים שגורמים לתוצאה מסוימת. ייתכן שיש צורך לבחון את צורת האכילה ואת זמני האכילה, וייתכן שיש צורך לבדוק גם את הרכבי המזון כדי לצרוך רק את מה שמאפשר חיים מאוזנים ולוותר על כל מה שמפריע ומזיק.
    מה עשוי להפריע ומה מועיל
    בימינו, רוב זני החיטה עברו הנדסה גנטית כדי להגיע ליבולים טובים במינימום השקעה, כך שהחיטה כיום אינה דומה לחיטה של פעם, ולכן יותר ויותר אנשים מגלים שקיימת רגישות לקמח. הרגישות מתבטאת בריח רע מהפה, גזים, בטן נפוחה, נטייה חוזרת לאקזמות ולפטרת בעור ובציפורניים, הפרעות במערכת העיכול והפרת איזון החיידקים החיוניים במעי הדק. הקנדידה היא אחת מהם, ושייכת למושבת חיידקי המעיים ששינו את איזונם בעקבות אכילה לא מתאימה. במעיים קיים מספר גדול של חיידקים חיוניים העוזרים בפירוק המזון כדי שייספג במערכת הדם. מזון שלא מתפרק כראוי יגרום למצבים של עצירות ולחלופין לשלשול, לריח רע מהפה, לגזים וכמובן להרגשה לא טובה. גם הקנדידה היא חלק חשוב מאותה מושבת חיידקים חיוניים במעיים, אולם מזונות עתירי סוכר וכאלה שברובם מבוססים על מוצרי קמח למיניהם ועל סוכרים המשולבים במוצרים כמו פסטה, לחם, עוגות ועוגיות, בייגלה, פיתות, מלאווח וג’חנון, בורקסים וחטיפים למיניהם — יגרמו לקנדידה להתפתח לרמות לא מאוזנות. אז נוצר מצב שבו הקנדידה יוצאת מגבולות המעי ומגיעה לאיברי המין, לעור, לקרקפת ולאיברים פנימיים, אף שזהו לא מקומה הטבעי, ולכן היא גורמת להפרעות ולאי-שקט. אנטיביוטיקה אינה עוזרת במצבים אלה, משום שהיא ממילא לא משפיעה טוב על האיזון בחיידקי המעיים, ולכן חשוב ליטול פרוביוטיקה בזמן השימוש באנטיביוטיקה. מהי הדרך הטובה והנכונה להשיב את האיזון ולטפל בקנדידה? ראשית, להימנע לחלוטין, או עד כמה שאפשר, מכל מאכל המכיל סוכר וקמח. אחרי יום או יומיים תורגש הקלה והאדם ירגיש שהדרך נכונה עבורו. כדי לחדש ולאזן את מושבת החיידקים החיוניים במעיים, רצוי לשלב בארוחות כל ירק ירוק, כגון סוגי חסה וצמחי תבלין, ובמיוחד שום. מה כן לאכול? כאן חשוב לציין שיש מה לאכול ולא נרעב. נגלה שבמקביל להימנעות ממאכל מסוים, נפתח פתח לשינוי הרגלים ונפתח פתח להכיר טעמים נוספים וסוגי מזון טובים ומזינים המועילים הן להבראה והן לחיזוק, לגמישות ולשמחה. כאן כדאי לשים דגש על ירקות ועל עשבי תיבול שלהם יתרונות בריאותיים רבים, כמו שום, בצל, סלרי, פטרוזיליה, שמיר, כוסברה, קייל, חסה, פטריות שמפיניון ופטריות שיטאקי, קינמון, אורגנו, רוזמרין, בזיליקום, מרווה ועוד.
    כאבי מפרקים וכאבי שרירים
    כאבי מפרקים וכאבי שרירים מופיעים לרוב כאשר רמת החומציות בגוף גבוהה, ואותה חומציות מצטברת במיוחד במפרקי הגפיים ובחוליות בגב. החומציות גורמת לחוליות ולמפרקים להתקשות, דבר המכביד בכל תנועה והמגביל מאוד את טווח התנועה. לרוב, תרופות לא פותרות את הבעיה אלא רק מקלות את הכאב ואף מגדירות את התופעה ככרונית, אולם שינוי תזונה עמוק ומבוקר מחולל פלאים. ראשית, כדאי לדעת מהם המזונות שנוטים להעלות את רמת החומציות, ושנית, יש להימנע לחלוטין ממזונות אלה, דבר שגורם להקלה כמעט מיידית ולשיפור בהרגשה.
    לצורך ריפוי והקלה, הימנעות ממזונות שמפרים את האיזון בגוף עשויה להיות התחלה לשינוי, התחלה לריפוי ולחיזוק. מזונות לא מתאימים משפיעים מיידית על ההרגשה, החל בצורך לנוח ולישון מיד לאחר הארוחה, עבור בתחושה שיש ירידה במוטיבציה ובחשק וכבדות, וכלה בתחושה בולטת של חוסר ריכוז, עצבנות וחוסר שביעות רצון פנימי. אכילה לא מבוקרת ולאורך זמן גורמת למחלות, כגון שפעת, הצטננות ודלקות אוזניים, גם אצל ילדים, מחלות בדרכי הנשימה, כאבי בטן, הפרעות במחזור אצל האישה ובעיות פרוסטטה אצל הגבר, וגורמת גם להופעת פטריות בציפורניים בידיים וברגליים, לאקזמות, לאקנה ולנגעי עור נוספים. איזון האכילה והתייחסות מדויקת יותר של האדם כלפי עצמו יביאו לשיפור המיוחל.
    מזונות המגבירים את רמת החומציות בגוף
    רמת חומציות גבוהה תתבטא בנטייה להשמנה, בנטייה להתקררויות, בשיעול ודלקות באוזניים, לרוב אצל ילדים, בליחה רבה וכבדה, בהזעת יתר, בנחירות בלילה, בשמנוניות בעור, בפצעי אקנה ועור נפול, בתחושה של צרבת בקיבה, בצורך תמידי לאכול מוצרים המכילים קמח וסוכר ובפגיעה באיכות השיניים. כיום הנטייה או האופנה היא לאכול כל שעתיים-שלוש, ונטייה זו לא מסתדרת עם המערכת הפיזיולוגית של מערכת העיכול. האיברים הפנימיים שעובדים קשה חייבים לסיים את תהליך העיכול מהמנה שהתקבלה, וצריכים גם לנוח. בין ארוחה לארוחה דרושות שש-שמונה שעות כדי להגיע לתחושת רעב בריאה, עד שהכבד מאותת למוח שמעביר שדר דרך הקיבה שהסתיימה “העבודה״, והוא מוכן לקבל משלוח חדש של מזון. על פי רפואת הרמב״ם מומלצות שתי ארוחות ביום. הרמב״ם אומר: “אכול בבוקר כמלך, בצהריים כנסיך ובערב כעני״, וזה הסדר. בבוקר ארוחת פירות, או סלט וביצה עם טחינה, בצהריים מנה של חלבון כמו עוף לא מטוגן או דג בתנור עם ירקות טריים מאודים או מוקפצים, ובערב חביתה עם סלט ולחלופין מרק ירקות או פשטידה המכילה ירקות. יש להשתדל לא לאכול בלילה כלל. הטווח הוא ארבע שעות לפני שינה, כך שלא נהיה שבעים ממש וגם לא רעבים, ונרוויח שינה רגועה וגוף קל ובריא.
    המזונות המגבירים את רמת החומציות הם מוצרי בשר, ובמיוחד בשר מעובד, נקניקים ונקניקיות, בשר מעושן, גבינות מעושנות, מזון מטוגן מכל סוג, פלאפל, שניצל, ממתקים וחטיפי בריאות, סוכרים המצויים בקטשופ ובמאפים כמו עוגות, עוגיות, לחמים (במיוחד לבן), פיתות, מלאווח, ג’חנון, בורקס, פיצה, בייגלה, ופלים, משקאות קלים ומוגזים כמו קוקה קולה, בירה, יין לבן ומשקאות אלכוהוליים, דגני בוקר, שוקולדים, ממתקים, גלידות, בורקסים, ג’חנון, מלאווח, חטיפים למיניהם, פסטה ופתיתים, קפה (במיוחד נס קפה), ירקות ממשפחת הסולניים, והם תפוחי אדמה, חצילים, עגבניות ופלפלים, בשר אדום, עוף והודו. כל אחד יכול לשים לב מתי החומציות מורגשת, לזכור מה אכל ומה גרם לזה ולהימנע מכך בעתיד.
    הגוף מחמיר איתנו, לא מוותר. הגוף רוצה לחיות, להישאר חזק, גמיש, צעיר ורענן, ולכן יאותת תמיד דרך מחלה, מכאוב, איברים תפוסים, כאבי ברכיים וכאבי גב, ריח רע מהפה, חוסר ריכוז ובלבול, תחושת כבדות ודיכאון.
    כדי להיות טובים עם עצמנו נקפיד על פעילות גופנית יום-יומית, במיוחד אם אורח החיים והעבודה דורשים ישיבה ממושכת. נקפיד על מזון פשוט, טבעי וטרי, על מרווח בין הארוחות, על מנות לא גדולות מדי ועל נטילת ידיים וברכה.
     
     
    • בלה אשור
    • בלה אשור

      בלה אשור היא מטפלת מומחית ומנטור לחיים. לבלה אשור מעל 20 שנות ניסיון בטיפולים אישיים, ייעוץ אישי ואירגוני וגישור בחברות, מפעלים, גישור וליווי זוגי, טיפול בילדים, נוער ומבוגרים. הטיפולים הם טיפולים אישיים, בהדמיה ייעוץ וליווי אישי, רפלקסולוגיה עיסויים איזון אנרגטי, נרות הופי וארומאטרפיה. בלה אשור מעבירה סדנאות מודעות המעניקות כלים והבנות באמצעות העמקת ההתבוננות פנימה והבנת התהליכים שעוברים על האדם.

     
  • נושאים
  • המלצות נוספות
    • המדריך לטבעונות בריאה
    • מתוקים ובריאים
    • טעמים בריאים
    • השיטה הסודית
    • גם טעים גם בריא
    • האינטלגנציה הרגשית של האכילה
    • תזונת 80/10/10
    • בטן של חיטה
    • איך לא למות
    • דיטוקס לדיאטות
    • מה שהרופא שלך אינו יודע על רפואה תזונתית עלול להרוג אותך
    • דיאטה סקסית משגעת