הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • אהבה למכירה
    ספר מוגן
     
  • אהבה למכירה
    בוקליק, כתוב באהבה | מאי 2018 | רומן רומנטי , רומן ארוטי | 300 עמ' מודפסים
    איפה ההיגיון במה שעשיתי?
     
    איפה התחבא השכל הישר כאשר בחרתי בדרך שגויה כל כך?
     
    למה לא היה מי שיפקח את עיניי ויגרום לי להבין את הטעות שעשיתי רגע אחד לפני שבוצעה?
     
    קוראים לי אדי והאמת הזוועתית היא – שאני אידיוט. טוב, לפחות פעם הייתי כזה, היום זה כבר סיפור לגמרי אחר. מאז השטות שביצעתי, צמחתי להיות אדם שלא פועל לפי ההיגיון אלא לפי מה שהלב שלו מורה לו. החלטתי לעקוב אחריו בעקביות, אחרי הלב. הוא אמין יותר מהחדשות, ובטח שהוא אמין יותר ממה שהמוח מורה לעשות. הוא היחיד שקובע את הצעדים שלי מעכשיו, לפחות בכל הנוגע לעניינים שקשורים אליו. בקיצור, הוא הבוס.
     
    קוראים לי אמילי ויש לי סוד לא כזה סודי – התאהבתי בבחור רוסי.
     
    למה הוא שבר את ליבי? אין לי מושג, תיאלצו לשאול אותו. רק דבר אחד אני יודעת בוודאות, יהיה לי קשה להבין ולסלוח, בהנחה שהוא ייתן לי הסבר ויחפש אחר סליחתי. ובעצם למה לסלוח? שייחנק בתוך הרפש של עצמו.
     
    עכשיו נותר לי רק למצוא את הדרך לשכוח מאותן עיניים כחולות שהיו מביטות בי ומרטיטות את גופי.
     
    אדי ואמילי, זיכרון מר של טעות איומה או סיפור אהבה?
     
    זהו ספרה התשיעי של אורית פטקין.
    קדמו לו “לורי“, “חצויה“, “נטע אהובתי“, “מִיה רוזה” (עם אריאלה באום), “שני מלאכים“, “אהבתי אותך“, “חיים של שקר” ו”פעמיים עשרים“.
    מתאים למכשירים: טאבלטים, סמארטפונים, win10
  • 29
    הוספה למועדפים שלי
  • פרולוג
     
    בגיל חמש־עשרה יש בגוף הורמונים שעדיף שלא היו קיימים. את קמה בוקר אחד, לא מוקדם במיוחד, ומחפשת את בחיר ליבך. הגיל הזה טיפשי ומיותר, שלב בחיים שאולי עדיף אם היו מוחקים. תרדמת ארוכה לאורך כל גיל העשרה הייתה יכולה לעשות עימי חסד. אחי הגדול, הקטן מבין שני אחיי והתינוק הנצחי של אימי, לא הקל עליי בגיל ההורמונים.
    אלמוג לא היה ילד טיפוסי, הוא היה חנון מדופלם. עוד כשהיה בצבא הוא חשב עשור קדימה וידע איך חייו המושלמים ייראו. טל, אחי הבכור והפחות ילד־של־אמא, לא הפריע לגיל ההתבגרות שלי כי הוא היה זקן מדי, וכך גם החברים שלו. ביני לבין אלמוג מפרידות רק חמש שנים, אבל טל גדול ממני בהרבה יותר, מעל עשור. חמש שנים הן לא הרבה, לכן אלמוג כן הפריע לגיל ההתבגרות שלי. טוב, זה לא באמת היה אלמוג אלא יותר החבר המעצבן שלו, אדי. אדוארד, בחור רוסי וחסר תקנה. אלמוג קיבל את אדי כעונש בבית הספר. הוא היה צריך לחנוך אותו ולעזור לו להתקדם בלימודים. זאת הייתה תוכנית שיקום כזאת לתלמידים סוררים. אדי היה לא יותר מפושטק והוריי לא אהבו את הקשר החברי שנוצר בין השניים, יותר נכון אימי לא אהבה כי לאבא לא באמת היה אכפת. לפחות לא בהתחלה.
    לפני שאדי נכנס לחייו של אלמוג, אחי לא ידע באמת לבלות. הוא לא טרח לצאת למועדונים ובטח לא טיפח חיי חברה עשירים. הייתה לו חברה, אולי אפילו שתיים, אבל הוא לא היה מהבחורים האלה שמרבים להחסיר שעות שינה. הלימודים היו הכול עבורו, הוא אהב ללמוד והיה גאה בהצלחותיו ובשאיפותיו. ילד פלא, כך כיניתי אותו. אני לא הצלחתי כמוהו בלימודים, לא הלך לי טוב כל כך. לא מצאתי את עצמי מרוכזת על ספסל הלימודים, ובכך אני מאשימה רק את אדי. הבחור הפושטק הזה שגדול ממני בחמש שנים ולא אמור להזיז שריר בגופי, גרם לי לחלומות אסורים.
    הוא היה מגיע אלינו הביתה ומיד הייתי נשבית בקסמו. זה היה קסם רע, הרבה יותר כישוף מאשר קסם ובכל זאת הוא הצליח להשפיע עליי. לעומת אלמוג, אדי לא היה חננה טיפוסי, הוא היה בנוי טוב ונראה כמו דוגמן תחתונים. אם אבי היה יודע מה עבר לי בראש הוא היה בועט בי ורוצח את אדי. אדוארד בלונדיני אבל לא בלונדיני נקי אלא כזה מחוספס, תמיד עם זיפים. יש לו עיניים כחולות עמוקות וריסים בהירים שמתאימים למראה הכללי. הוא עלה מברית המועצות לפני מיליון שנה, נולד במוסקבה ואז הגיע לארץ השמש הנצחית שלנו. תמיד חשבתי שהם משפחה מוזרה. לא היו לאדי הורים כי הם בחרו להישאר במוסקבה, הוא טען שהם ויתרו עליו ולכן הוא הגיע לארץ עם סבתו. הסיפור נשמע הזוי, וכמה שניסיתי לדלות עוד פרטים על אודותיו הוא לא הרבה לדבר איתי. בעיניו הייתי לא יותר מהאחות הקטנה והמרגיזה של החבר שלו.
    הפעם הראשונה שאבי נזף באלמוג על החברות עם אדי הייתה כאשר אדי עשה קעקוע על גבו. אימי הגנה על אדי ואלמוג, ואבי יצא מהבית בעצבים. הסיבה היחידה שהוא בכלל ידע על הקעקוע הייתה כי הם דיברו עליו בסלון. אדי לא בא והראה לו ובטח לא יזם איתו שיחה על קעקועים, אבל אבי היה חייב לדחוף את האף לכל מקום. הפעם השנייה הייתה כאשר אדי הצליח להוציא את אלמוג למסיבה, הם היו בני שמונה־עשרה ובאמת הגיע הזמן שאלמוג ישתחרר מהעול של להיות עצמו. עד מתי נשמע על החלום שלו להיות וטרינר? אתה ילד, עדיין צעיר, אז תחיה ותפסיק לחשוב על העתיד.
    אני אוהבת את אבא שלי אבל לפעמים הוא יכול להיות מעצבן. הוא שמרני מדי. לעומתו אמא קלילה יותר ובצד שלנו, הנוער.
    אדי ואלמוג לא התגייסו באותו מחזור גיוס. אלמוג גויס לחיל האוויר למשהו שקשור במחשבים ואדי התגייס לגולני. הגיוס של אדי היה חודשיים לפני זה של אלמוג, אני זוכרת כמה התעצבתי כי הוא כבר לא יתנחל אצלנו בבית על בסיס יום יומי. הוא היה יותר מחודשיים בטירונות ואז היה לו איזה קורס, רק השד ידע מתי אראה אותו שוב. הוא לא היה מודע לגעגוע שלי, הוא לא היה מודע אליי בכלל.
    לא הוזמנתי למסיבת הגיוס של אדי לכן החלטתי להזמין את עצמי, ורק בגלל שהיה מדובר במסיבה בבית של חברתי, סיוון, יכולתי. היא האחות הקטנה של בן, עוד חבר של אלמוג ואדי. בן היה מעט יותר מרוחק מהצמד אבל הם עדיין היו חברים טובים, ולכן את מסיבת הגיוס של אדי הם ערכו אצלו בבית. אבא שלי היה יורה למישהו בראש לפני שהיה מסכים שתיערך אצלנו מסיבה.
    לבשתי ג'ינס צמודים עם קרעים לכל אורכם וחולצת טריקו שחורה צמודה. הייתי שזופה בצורה מושלמת ושערי הגלי נח על גבי כאילו עוצב במספרה. שמתי ליפגלוס ורדרד והפרחתי לעצמי נשיקה במראה. יצאתי מהחדר כמו גנבת וקיוויתי לא להיתקל באבי, לא היה לי חשק לשמוע הרצאה על מכנסי הג'ינס המזעזעים שלי. נראיתי מעולה בעיני עצמי ורציתי רק להגיע לבית של סיוון.
    קבענו שניפגש אצלה ומשם נצא לסרט. קיוויתי שנחליט באופן פתאומי לא לצאת. הגעתי לבית הרועש ופילסתי את דרכי דרך חבורת נערים בני שמונה­־עשרה. אז הייתי רק בת שלוש־עשרה אבל עם המון תובנות לגבי החברים של אחי. ידעתי שאני צעירה מדי עבורם, חמש שנים בגיל הזה הן כמו חיים שלמים. אף אחד מהם לא טרח להביט לכיווני למרות שכבר הייתי מפותחת, גידלתי חזה חמוד והתחלתי לפתח קימורים של אישה צעירה. מצאתי את סיוון במטבח, רבה עם אחיה כדי שהחברים הדוחים שלו, לדבריה, לא ייכנסו לחדר שלה בזמן שהיא לא בבית.
    ההורים שלהם היו במשלחת בחו"ל, הם הרבו לנסוע ולהשאיר אותם לבד. המשפחה של בן הייתה אמידה, הם שונים מאוד בנוף שלנו, בייחוד הנוף שאדי הכיר. בן וסיוון לא באמת עניינו אותי באותם רגעים, רציתי רק לראות את אדי. חזרתי לסלון וחיפשתי אותו בתוך הרעש וההמון שהיה עסוק בשתיית אלכוהול ועישון סיגריות בצורה מוגזמת. ראיתי את אלמוג מדבר עם בחורה חמודה, מצא חן בעיניי לדעת שאחי מתפתח. לא רציתי שהוא יהיה עוף מוזר כל החיים. בספה מול אלמוג ישב אדי, הוא חיבק בחורה. אם אני זוכרת נכון קראו לה תמר והיא כבר הייתה בצבא. אדי הביט לכיווני וחייך.
    "מה את עושה כאן?" הוא כיווץ את גבותיו. "את לא אמורה להיות כבר במיטה או משהו כזה?" נעלבתי מהערתו אבל הבנתי שהיא במקום. הוא לא מרגיש כלפיי את מה שאני מרגישה כלפיו, ולעולם לא ירגיש.
    אותו הערב נגמר באכזבה מוחלטת כאשר ראיתי את אדי מנשק את תמר, נשיקה שאני רציתי לחוות וטרם הספקתי, נשיקה שרציתי שתהיה רק איתו.
    • אורית פטקין
    • אורית פטקין
     
  • המלצות נוספות