סיפורה של חבורת נערים יוצאי מעברות מעירק, רומניה, מרוקו ופולין המתחנכת בקיבוץ בראשית שנות החמישים. המפגש המהמם והחריף ההופך לעימות בין שתי תרבויות - הקיבוץ והמעברה.
סיפור אהבתה של נילי מהמעברה לצביקה בן הקיבוץ, וסיפורם של בוזגלו המחפש את האלהים ושל נורי הנקרע בין שני העולמות, לכאורה, לא יותר מסיפור, אבל מתחת לפני השטח כבר רוחשים המחאות והזעם שהולידו את "המהפכים" של ימינו. חבורת הנערים אינה אלא מראה שבה משתקפים בתי האב של מורשותיהם, המגיעות עד אל סף משבר ואף אל מעברו.
כאמור, סיפור על שנות החמישים, תקופת "הסער והפרין" של ראשית שינוי הערכים בחברה הישראלית, שינוי שהטביע את חותמו העמוק על כל אורחות חיינו. יסודות אוטוביוגרפיים שהיוו תשתית לסיפור מרתק, עז צבע וניגודים, קונפליקט בין מזרח ומערב המבקש בלא דעת אחר התרתו בסינתזה, שהמחבר - אלי עמיר - מרמז עליה ושעודנה בגדר משאלת לב.
אלי עמיר הוא חתן פרס יובל החמישים לעלית הנוער (1984), וחתן הפרס לספרות יהודית במקסיקו (1985). ב- 1992 הופיע ב"ספריה לעם" ספרו השני של אלי עמיר "מפריח היונים". הספר זכה בפרס שנת היובל לספרות יפה של עם עובד ובפרס על שם דוד סאלה, 1994.