משך חמישה עשורים, למעלה מארבעה מהם בארצות-הברית, בנו לעצמם רותי וגיורא יקום משלהם, שאין בו מקום לאיש מלבדם. עכשיו, רגע לפני הפרישה של גיורא מעבודתו כפרופסור להנדסת אווירונאוטיקה, חוששת רותי שסדקים ראשונים נִבעים ביקום הזה. כשלחייהם מתפרצת נטעלי, היסטוריונית ישראלית צעירה שהגיעה לקליפורניה זה עתה, נראה שהיקום המשותף שלהם עומד להתנפץ לרסיסים.
רמזים מבשרי רע צצים מכל עבר: שינויים בהתנהגות. אובססיה בלתי מובנת. כספים נעלמים מחשבון בנק. רותי עוקבת בחרדה אחרי גיורא, מנסה לעמוד על פשר הסימנים. האם התממש חששם הגדול ביותר, והוא לוקה בראשית שיטיון? או שמא פיזור הנפש שלו הוא רק מסווה לחשד אחר, גרוע עוד יותר?
בספרה החדש, חשד לשיטיון, זוכה אמנות הרומן של מאיה ערד לביטוי מגובש ובשל מאי פעם. היא שבה לכמה מסוגיות היסוד של יצירתה – הזהות הישראלית במבחן ההגירה, המאבק הבלתי פוסק שבקיומה של כל משפחה – ובוחנת אותן בחריפות ובחמלה. לעיתים לובש הרומן דמות של סרט מתח אפל, לעיתים של קומדיה דקת אבחנה, ומבעד לכל תפניותיו הוא נקרא בנשימה אחת, עד לסופו הדרמטי.
חשד לשיטיון הוא ספרה השביעי של מאיה ערד. קדמו לו מקום אחר ועיר זרה, צדיק נעזב, שבע מידות רעות, תמונות משפחה, מקום הטעם (עם רויאל נץ) ואמן הסיפור הקצר.