חנוכה תשס"ט, דצמבר 2008. כוחות צה"ל נכנסים לעזה במסגרת מבצע "עופרת יצוקה". יום אחד בלבד לאחר חתונתו מצטרף קצין הצנחנים אהרון קרוב אל הקרב, ומוביל את חייליו בהגנה על יישובי הדרום. ימים ספורים לאחר מכן מקבל אביו זאב קרוב את הבשורה הקשה: "הבן שלך פצוע אנוש, תגיע מיד לבית החולים." אהרון הוגדר כפצוע הקשה ביותר במבצע, הרופאים היו משוכנעים ששעותיו ספורות. אבל הוא התעקש להיות "נס רפואי": באמונה ובתקווה, בשמחה ובגבורה נאבק למען שיקומו ואף זכה להביא חיים חדשים לעולם. אהרון ומשפחתו כבשו את לבבות עם ישראל, והיו לאחד הסמלים המרגשים של המבצע. בלבב פנימה הוא סיפורו האישי של קצין שיוצא מחופתו להילחם למען עמו, מסרב לראות דבר פרט לחצי הכוס המלאה וחי בעוצמה את הסיסמה "אחד בשביל כולם". זה גם סיפורו המרגש של עַם – שברגעים של חסד מוכיח סולידריות נדירה ויודע להתגייס כאיש אחד ולהציע את אהבתו ועזרתו בלי לצפות לתמורה. זה גם תיאור חוויותיו של זאב קרוב, רב וראש ישיבת השומרון, דמות מוכרת בציבור הדתי-לאומי, שמאז המבצע ההוא זכה בתואר נכבד נוסף: אבא של אהרון. מילותיו הכנות והמרגשות – אשר נובעות מתפיסת עולם ומערכים שטרם עברו מן העולם (כך מתברר) – הופכות את הנס הפרטי של משפחת קרוב לנס הלאומי של כולנו. בלבב פנימה, ספרו של זאב קרוב, הוא סיפור של גבורה שמאיר את פניו היפות של עם ישראל; זהו סיפורה של תקווה שעוד לא אבדה: תקווה נצחית, בת שנות אלפיים, המפעמת עד היום, בשעות היפות ובזמנים הקשים, בקרב עַם ואדם.